בחג הסוכות קיימת מצוות ניסוך המים בבית-המקדש, וזה הבסיס לשמחה הגדולה - שמחת בית- השואבה, שעליה אמרו כי מי שלא ראה אותה כאילו לא ראה שמחה מימיו - השמחה על שאיבת המים לצורך ניסוכם על המזבח.
הגמרא מספרת על אירוע לא-נעים שקרה באחד מימי חג-הסוכות. הכוהן המנסך את המים היה צדוקי (כת שקידשה רק את התורה שבכתב ובזה לתורה שבעל-פה). אותו כוהן לא רצה לקיים את מצוות ניסוך המים, שאינה מופיעה במפורש בתורה שבכתב אלא ברמז בלבד, ובמקום לנסך את המים על המזבח - ניסכם על רגליו. המעשה עורר תסיסה עזה בקהל, "ורגמוהו כל העם באתרוגיהם".
שיטת הצדוקים
סיפור זה, ככל עניין בתורה, נושא עמו הוראות נצחיות, ולשם כך יש להתבונן בפרטי הסיפור. הצדוקי היה יכול להימנע לגמרי מניסוך המים, אך הוא בחר דווקא לנסכם על רגליו. עונשו לא בא מאת בית-דין, אלא מהמוני העם.
ביסודה של שיטת הצדוקים עמדה ההנחה, שיש להתייחס לתורה במושגים שכליים בלבד. הצדוקים שללו את יסוד האמונה וקבלת-העול שבתורה. לכן קיבלו רק את מה שכתוב במפורש בתורה, והתנגדו לקבל את הדברים התלויים באמונה - אמונה במסורת חז"ל, הלוא היא התורה שבעל-פה.
הכול "פרשנים"
זו המשמעות הסמלית של העובדה שהצדוקים קיימו את מצוות ניסוך היין ושללו את ניסוך המים: ביין יש טעם, והוא מסמל קיום מצוות מתוך הבנה והרגשה. לעומתו, במים אין טעם, ולכן הם מסמלים את קבלת-העול והאמונה. הצדוקים הסכימו לקבל רק מה שיש בו הבנה והכרה, ודחו את הצדדים העל-שכליים שבתורה.
הצדוקים גם שללו את סמכותם של חכמי התורה לקבוע פסקי הלכה לדורות, וסברו שגם הם יכולים לפרש את התורה על-פי הבנתם. אמנם ברור היה גם להם כי אי-אפשר שכל אדם יפרש את התורה כפי רוחו, ולכן סברו שהמוני העם אכן צריכים לציית להוראות המנהיגים, אבל הראשים והמנהיגים יכולים לפרש את התורה על-פי דעתם.
תגובת היהודי הפשוט
לכך רמז הצדוקי בניסוך המים על רגליו - ה'רגליים', האנשים הפשוטים, הם הזקוקים לקבלת-עול ולהתבטלות, אבל הוא, הכוהן, יכול לתפוס את התורה בשכלו ועל-פי הבנתו.
על כך באה התגובה הראויה - לא הראשים, לא הכוהנים, הענישו את הצדוקי, אלא המוני העם. לאמור: כשיש צורך להתמודד עם טענותיו של צדוקי, אין להיכנס עמו לפלפולים שכליים ('ראש'), אלא דווקא מתוך התקיפות והנחישות של יהודי פשוט ('כל העם'). דווקא על-ידי אמונה פשוטה וקבלת-עול יכול עם-ישראל לעמוד באתגרי הדורות ולזכות לגאולה האמיתית והשלמה.
(מתוך 'שלחן שבת', 'שיחת השבוע' 563, מאת הרבי מליובאוויטש, מעובד עפ"י לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 429) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
