חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 כ"ד בחשון התש"פ, 22/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המבדיל בין ישראל לעמים


ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר (אסתר ח,טז)

המן הרשע גזר גזירות על ארבע מצוות יחודיות שביטאו את הקשר המיוחד של עם ישראל עם הקב"ה, כי לא היה יכול לשאת את ייחודו של עם-ישראל. מצוות אלה מרומזות במגילה.

לאחר שהתחולל נס פורים והמן הרשע נחל מפלה, מתארת המגילה את השמחה של עם-ישראל: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".1 מבארת הגמרא2, שבפסוק הזה נרמזו ארבע מצוות שהמן הרשע גזר עליהן, וכאשר התבטלה גזרתו היו היהודים יכולים לקיימן בלא חשש: "אורה - זו תורה, שמחה - זה יום-טוב, ששון - זו מילה, ויקר - אלו תפילין".

כל אחת ואחת מארבע מצוות אלה מתאפיינת בכך, שהיא אות3 בין עם-ישראל לקב"ה. זו הסיבה שהמן הרשע גזר דווקא עליהן, כי לא היה יכול לשאת את ייחודו של עם-ישראל, שבא לידי ביטוי בקשר המיוחד עם הקב"ה.

ייחודם של אותות

לכאורה אפשר היה לצפות, שהמצוות המשמשות אות בין עם-ישראל לקב"ה יהיו כאלה שאין דוגמתן בקרב אומות-העולם, וכך היו מבטאות את ייחודו של עם-ישראל. בפועל, כל המצוות הללו יש דוגמתן גם אצל עמים אחרים:

תורה, דברי שכל וחכמה - יש גם אצל אומות-העולם. חגים ומועדים - יש גם לגויים. מילה - רבים מהגויים מלים את עצמם. תפילין - גם עמים שונים, להבדיל, נוהגים לשאת עליהם סימן מסויים, שמציין את האומה או השבט שאליהם הם משתייכים. נשאלת אפוא השאלה, במה מאפיינים האותות הללו את ייחודו של עם-ישראל דווקא?

קדושה בגשמיות

אלא דווקא בזה בא לידי ביטוי ייחודו של העם היהודי. בתחומים שבהם אין שום דמיון בין יהודים לגויים, אין צורך באות מבדיל. הצורך באות הוא דווקא בדברים שבהם יש לכאורה דמיון - בדברים שיש דוגמתם גם בקרב אומות-העולם - ועל זה באים האותות הללו.

בכך מכריזים האותות, שגם העניינים הגשמיים של יהודי, שבהם יש לכאורה דמיון בינם ובין אומות-העולם - ספוגים קדושה והם שונים במהותם מאותם הדברים כפי שהם אצל העמים האחרים.

האותות שלנו

תורה: אצל אומות-העולם 'תורה' עניינה חכמה ושכל, ואילו אצל יהודים, עיקר עניינה של התורה הוא מה שלמעלה מהשכל. זו האמונה שהתורה ניתנה מאת ה' בהר-סיני, ושבמהותה היא חכמתו של הקב"ה, שלמעלה משכל אנוש.

שמחת יום-טוב: אצל אומות-העולם השמחה קשורה בהתהוללות ובפריקת-עול, ואילו אצל יהודים השמחה מביאה לידי יראת-שמים יתרה.

מילה: הרמב"ם4 אומר שהמילה מחלישה אצל הנימול את תאוות העולם הזה. לכן הגויים שמלים את עצמם מצטערים מכך. לעומתם, יהודים שמחים במילה - "שש אנוכי על אמרתך"5, "ששון - זו מילה".

תפילין: בני אומות-העולם שמעטרים את עצמם באות, בוחרים אותות נאים ויפים, ואילו יהודים מתעטרים בתפילין שחורות וברצועות שחורות, אלא שבתוך התפילין כתוב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".6

בזה ייחודו של עם-ישראל, ולכן דווקא האותות הללו מבטאים את מעלתו ואת הבדלתו משאר האומות.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 916)

----------

1) אסתר ח,טז.

2) מגילה טז,ב.

3) חידושי אגדות מהרש"א שם.

4) מורה נבוכים חלק ד פרק לה ופרק מט.

5) תהילים קיט,קסב.

6) דברים ו,ד.


   

 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)