בעולם החסידי, שיאו של חג הפסח הוא שביעי של פסח. יש שלושה לילות בשנה שבהם נהוג להיות ערים ולעסוק בתורה - ליל שבועות, ליל הושענא-רבה וליל שביעי של פסח. הדבר קשור לגילוי של פנימיות התורה על מהותו של חג זה, שבו מאירה הארת משיח-צדקנו והגאולה העתידה.
כ"ק אדמו"ר הריי"ץ מעיד באחת משיחותיו (ספר השיחות תש"ג עמ' 87) כי אצל נשיאי חב"ד ראו בשביעי של פסח ובאחרון של פסח גילויים גדולים יותר מהגילויים של ראש-השנה ויום- הכיפורים. "בשביעי של פסח היו הגילויים שונים לגמרי. הגילויים של שביעי של פסח מורגשים בפנימיות בכל יהודי במדרגות הנשמה. העבודה היא, שהגילויים יורגשו בפנימיות בכל אחד ואחד בגילוי נפשי על-כל-פנים".
חסידים של משיח
מוסבר בתורת החסידות, כי החג הראשון של פסח קשור בעיקרו לגאולת מצרים, ואילו החג האחרון של פסח הוא הגילוי של מלך המשיח. אמר על כך הגאון החסיד רבי יצחק-אייזיק מהומיל: "בפסח אנו חסידיו של משה רבנו, ובאחרון של פסח אנו חסידיו של משיח-צדקנו" (ספר השיחות תש"ד עמ' 105).
כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק' אמר: "אחרון של פסח הוא הסיום של מה שהותחל בלילה הראשון של פסח. הלילה הראשון של פסח הוא החג של יציאת מצרים, הגאולה הראשונה של בני-ישראל, על-ידי משה רבנו, 'גואל ראשון'. זו ההתחלה. אחרון של פסח הוא החג של הגאולה האחרונה, שהקב"ה יוציאנו מהגלות על-ידי משיח-צדקנו - 'גואל אחרון'. היום הראשון של פסח הוא יום שמחתו של משה רבנו; והיום האחרון של פסח הוא יום שמחתו של משיח-צדקנו" (ספר השיחות ת"ש עמ' 71).
אצל נשיאי חב"ד ראו גם בהכנות לשביעי של פסח את ייחודו ומעלתו. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ מספר באחת משיחותיו (ספר השיחות תש"ג עמ' 85), כי טבילת הטהרה של ערב שביעי של פסח הייתה שונה מטבילת הטהרה של ערב שבת וערבי חגים אחרים, ואף מטבילת הטהרה של ערב ראש-השנה וערב יום-הכיפורים. "טבילת הטהרה בערב שביעי של פסח קשורה בעניינים המתחוללים בספירות העליונות ובמדריגות הנשמה שבכל אחד מישראל".
הבעל-שם-טוב מסביר את ההבדל בין שמיני עצרת לשביעי של פסח: "שמיני עצרת הוא זמן השמחה, ושביעי של פסח הוא מקור השמחה" (ספר השיחות ת"ש עמ' 52). רבנו הזקן אמר פעם בשביעי של פסח לבניו: "קחו חסידות, קחו טהרה! לכם, לבניכם, לנכדיכם, לדורי-דורות" (ספר השיחות תש"ג עמ' 87).
ברק ורעם
כ"ק אדמו"ר הרש"ב נהג להתבודד שעה ארוכה בכל ערב שבת ומועד. בנו, הריי"ץ, מספר (שם), כי אף-על-פי שהדלת לא הייתה סגורה, לא הרהיב איש בנפשו להיכנס לחדרו באותה שעה. "בתחבולות שונות עלה בידי לראותו בשעת התבודדותו, כשהוא יושב ועיניו עצומות ופני קודשו להבים, ומזמן לזמן מנגן חרש ומכה באצבע צרדה. בערב שביעי של פסח היה מאריך בהתבודדותו".
הרבי הרש"ב סיפר: "כשהייתי קטן, לקחני אבא (אדמו"ר מהר"ש) בשביעי של פסח והכניסני לסבא, הצמח צדק, עם אחי. הצמח צדק ישב על ספה, ראשו מורכן מחמת חלישותו, ואמר לנו: ילדים! היום נפתחים כל הרקיעים, הקב"ה בכבודו ובעצמו מתגלה! כשסיים לדבר נראה ברק ונשמע רעם. אני זוכר את הרושם שהדבר פעל עלי אז, כי חשבתי שזוהי פתיחת הרקיע (בליובאוויטש אין זה מצוי בזמן חג הפסח שיהיו רעמים וברקים). אותו רושם לא אשכח לעולם" (ספר השיחות תרצ"ו עמ' 273).
שיאו של החג האחרון של פסח - ב'סעודת משיח', שבה אוכלים מצות ושותים ארבע כוסות, כדי לספוג את גילוי המשיח בפנימיות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
