בליל הסדר אומרים בהגדה "והיא שעמדה", אשר בפשוטם של דברים קאי על הנאמר לעיל שם "ברוך שומר הבטחתו לישראל", היינו ש"והיא" זו ההבטחה שעמדה לאבותינו ולנו בכל דור ודור. [...] אותו ביטחון גדול ונעלה שהיה אצל בני-ישראל עורר את ההבטחה שלמעלה, ולמרות היותם שקועים במ"ט שערי טומאה (עד שרגע נוסף היה להם עסק עם שער החמישים) - הם יצאו ממצרים. כמו-כן בכל דור ודור הביטחון הגמור למטה - מעורר את ההבטחה שלמעלה, דבר שמביא את היציאה מהגלות על-ידי משיח צדקנו.