האם אפשר להיות יהודי מאמין במאה העשרים? - מי לא שמע שאלה נדושה זו. ה'מהדרים' מדייקים יותר: האם אפשר להיות יהודי מאמין בפתח שנות האלפיים?... המלים 'המאה העשרים' או 'שנות האלפיים', יש להן, מסתבר, משמעות מיסטית בעיני אנשים רבים, עד שאין עוד צורך בשום הסבר ובשום טיעון הגיוני.
ובאמת, איך זה להיות יהודי במאה העשרים ובפתח שנות האלפיים? כשיורדים קצת לפרטי הדברים מתברר, שדווקא בימינו קל הרבה יותר להיות יהודי מבעבר. מהבחינה המעשית - חידושי המדע והטכנולוגיה מאפשרים כיום הרבה יותר מאי-פעם לשמור על מצוות התורה בדייקנות ובלא פשרות. החל בשעון-השבת וביתר מתקני האוטומציה, דרך טכנולוגיות חדישות שמאפשרות לייצר תפילין וציצית ביתר הידור מבעבר, וכלה במחשב שמוצא שגיאות בספרי- תורה.
הקושי, במידה שהוא קיים, מצוי בתחום האידיאי-ערכי. יש הסבורים, שדרך-המחשבה של האדם המודרני איננה תואמת את דרך-מחשבתה של התורה. יש התנגשות, כביכול, בין תפיסותיה של התורה לבין המדע המודרני, ומבחינה זו יש, לדעתם, קושי מסויים בלהיות יהודי במאה העשרים.
סתירה דמיונית
המעניין הוא, שהטוענים כך חוזרים מבלי-משים על דברים שנאמרו לפני חמישים ומאה שנה, ושכיום אבד עליהם כלח. במלים אחרות: בימינו כבר לא מודרני לומר, שהעולם המודרני סותר את התורה...
סתירה זו, יותר משהיה בה ממש, נבעה מתפיסה מעUותת של התורה והמדע כאחד. התורה הצטיירה בעיני אנשים מסויימים כדבר ישן ועתיק, בעוד המדע ייצג כביכול את הקידמה ואת האמת המדוייקת ביותר. עם השנים התברר, שאמיתותיה של התורה אינן עתיקות כלל, ושדווקא המדע המודרני מחזק, מבחינתו הוא, עקרונות תורניים רבים. במשך אלפי שנים לעגו 'רופאים' לדיני הטריפות של ההלכה, והנה דווקא הרפואה המודרנית אישרה את נכונותם ודייקנותם.
במקביל, דווקא המאה העשרים שברה את אלילותו של המדע. במאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים היה למדע מעמד של כמעט-אליל. המלים 'המדע הוכיח' - היתה להן השפעה מהפנטת על ההמון, לפחות כמו הביטוי 'כתוב בתורה' בעיני אנשים מאמינים. אך דווקא המאה העשרים היא זו שהגדירה את מגבלותיו של המדע ואת חוסר יכולתו לעסוק באמיתות, אלא בהסתברויות בלבד, וגם זה על-תנאי.
הייעוד האמיתי
אנשי המדע (האמיתיים) של ימינו הם הרבה יותר צנועים, מאופקים וזהירים מעמיתיהם לפני דור-שניים. הילת האליל של המדע סרה ונעלמה. המדע חוזר כיום לממדיו האמיתיים - להיותו אחד המכשירים שנתן הבורא בידי האדם כדי לחיות בעולם.
התורה עוסקת באמיתות, בערכים, במשמעות החיים ובתכליתם, ואילו המדע אינו מנסה כלל לגעת בתחומים אלה. הוא אינו מתיימר לדעת לשם מה חיים, אלא רק מנסה לגלות איך פועלים החיים. אלה שני תחומים נפרדים, שאין ביניהם, ולא יכולה להיות ביניהם, שום סתירה. מבחינה זו, קל הרבה יותר להיות יהודי מאמין ערב שנות האלפיים!
שיבתו של המדע לממדיו האמיתיים, מניחה לנו לנצלו לייעודו העיקרי. המטרה העיקרית שלשמה נתגלה המדע, היא כדי לאפשר לנו להבין טוב יותר את גדולת ה' ולעבדו בשלימות- יתר. כל עוד נתפס המדע כאנטי-תזה לתורה, היו לא-מעט יהודים מאמינים שחששו מפניו ולא נטו לנצלו לעבודת-ה'. דווקא עכשיו מתחילים יותר ויותר יהודים מאמינים לנצל את המדע המודרני לעבודת-ה', ובכך מגיע המדע לתיקונו ולשלימותו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
