מאת: הרב יוסף שמחה גינזבורג
על-פי רוב הפוסקים טעם האבלות הוא מיתת עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא במגֵפה בימי הספירה. לכן יש הנוהגים בזה רק 33 או 34 ימים, כמספר הימים שהתלמידים מתו בהם. הט"ז כתב שאחרי ל"ג בעומר נוהגים אבלות בקהילות אשכנז בגלל הפרעות והרציחות שאירעו במדינותיהם באותו זמן (מסעי הצלב, גזֵרות ת"ח-ת"ט). רבנו ירוחם והאריז"ל כתבו שהטעם (הן לצרות שאירעו הן לאבלות) הוא שימי הספירה הם ימי דין.
למנהג הספרדים, מסתפרים ועורכים נישואין ומותר לשמוע כלי-זמר מיום ל"ד בעומר בבוקר.
המנהג הרווח בקהילות האשכנזים, להתיר להסתפר וכו' מיום ראשון של 'שלושת ימי הגבלה' (ג' בסיוון) בבוקר. ויש שהתירו מראש-חודש סיוון.
על-פי האריז"ל, וכן מנהג חב"ד, אין מסתפרים עד ערב חג השבועות. לעניין נישואין וכלי-זמר, מתירים מתחילת שלושת ימי הגבלה. בשנה זו, שערב החג חל בשבת, נוהגים להסתפר בערב שבת.
מצד הדין מותר לברך שהחיינו (גם על בגד חדש) בימי הספירה, וכן מנהג הספרדים. ויש נוהגים (וכן מנהג חב"ד) להימנע מכך עד ימי ההגבלה, לפי שימי פורענות הם, ואיך יאמר "והגיענו לזמן הזה". אך בשבת ובל"ג בעומר מברכים, וכן מברכים על פרי שיתקלקל (עד שבת) ולא יימצא אחרי ימי הספירה, וכן על פדיון הבן, והנוהגים לברך בברית מילה.
מקורות: שו"ע ורמ"א, מג"א וט"ז, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנה ברורה וערוך השלחן סי' תצג. בין פסח לשבועות פ"ח, פט"ו ס"ז ופט"ז, וש"נ. ילקוט יוסף ח"ה עמ' 428 ואילך. נטעי גבריאל הל' פסח ח"ג פמ"ח-נד, וש"נ. 'אוצר מנהגי חב"ד' לחודשים ניסן-סיוון עמ' רנח, ולחג השבועות עמ' רמב. |