חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:26 זריחה: 6:35 י' בתשרי התשפ"א, 28/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תופעת ה'מסורתיים'

מי שלוקחים את תורת-משה המקודשת מדורי-דורות, משנה ומעוות אותה כרצונו, ומוכר את השעטנז הזה בשם 'יהדות' - זו אינה 'מסורת' אלא זיוף של היהדות. לפחות שלא ישתמשו במילון המונחים היהודי כמו 'רב', 'חופה וקידושין' וכדומה.
מאמרים נוספים בנושא
בלי תוויות
רוב העם דבק במסורת
תופעת ה'מסורתיים'
בלי מצוות שבין אדם לחברו אי-אפשר להיות דתי
האמנם "מלחמת תרבות"?
למה יש אצלנו שנאת-דת
התעוררות דתית ועויינות דתית
קירוב הלבבות ופירוק המתחים

מיהו זה שאינו מושלם, האדם או התורה?

סקרים שנעשו בציבור הישראלי בשנים האחרונות העלו, שהן הציבור הדתי והן הציבור המכנה עצמו 'חילוני' הם בגדר מיעוט (על-פי הסקר האחרון שבידינו: המגדירים עצמם דתיים או חרדים מונים %29, והמגדירים עצמם חילוניים - %27). רובו של הציבור משתייך להגדרה סתומה במקצת - מסורתיים.

זהו טיפוס חדש שנתהווה בארץ בעשרות השנים האחרונות. הולידו את המושג יהודים שבאו מבתים דתיים, נטשו את שמירת המצוות המלאה, אך הוסיפו לדבוק בחלק מאורח-החיים היהודי. אחר-כך כבר גדל דור חדש של 'שומרי מסורת', שמעולם לא ראה חיי יהדות מלאים, אבל נשאר קשור במידה מרובה למסורת ישראל.

הבדל תהומי

ניתן להביט על התופעה הזאת משתי נקודות-ראייה מנוגדות. מצד אחד אפשר לטעון, שיש כאן מעין צביעות וניסיון ליהנות מכל העולמות. אף יש הלועגים לאותם יהודים שבאים בליל- שבת לבית-הכנסת ולמחרת נוסעים לים. מצד שני, זה יותר טוב מכלום. היהודים המסורתיים לפחות שומרים על קשר כלשהו עם היהדות, ואילו האחרים מתנתקים לגמרי. זה אולי הרע במיעוטו.

יש תנועה דומה לכאורה ל'שומרי המסורת'. בארץ אין לה אחיזה כמעט, אבל בחו"ל היא מקיפה מאות-אלפים - זוהי התנועה הרפורמית או הקונסרווטיבית. אף היא מנסה כביכול לשמור על זיקה מסויימת ליהדות. אולם מעניין: יהודים דתיים חשים קירבה רבה ל'שומרי המסורת', מעריכים אותם, מביטים עליהם בעין חיובית, ואילו כלפי התנועה הרפורמית והקונסרווטיבית הם חשים תיעוב אמיתי. לעומתם, גורמים חילוניים ואנטי-דתיים בזים ולועגים ל'שומרי המסורת', וכורתים ברית ידידות עם הרפורמים והקונסרווטיבים...

כי אכן, יש הבדל גדול, תהומי, בין השתיים. היהודי המסורתי אינו מנסה ליצור לעצמו תורה חדשה, שבה יש רק המצוות הנוחות לו. אמנם הוא מקיים חלק, אולי רק חלק קטן, ממצוות התורה, אבל את מה שהוא מקיים - הוא מקיים כדת וכדין, בלי זיופים ובלי התחכמויות. הוא גם יודע, שהקיום החלקי אינו אלא בעיה אישית שלו ולא של התורה.

לעומתו, מי שדוגל ב'רפורמה' אינו סבור שהוא אינו נוהג כשורה בכך שאין הוא מקיים את התורה כולה. לדעתו, התורה היא הפגומה, היא שאינה 'מתאימה' כביכול לימינו. הוא מנסה 'לתקן' אותה... זה כבר סיפור אחר לגמרי.

בלי זיופים

הבדל זה גורם, שגם כאשר איש ה'רפורמה' מקיים מצווה, היא עלולה להיות מפוקפקת מאוד, מפני שהוא דואג לעשותה אחרת מכפי שהתורה רוצה שהיא תיעשה. אם הוא הולך לבית-כנסת - הוא מכניס לתוכו עוגב, מקהלת גברים ונשים, 'חזנית' ו'רבנית'. אם הוא קורא בתורה - הוא מרשה לעצמו להתעלם מכללי ההלכה. הוא מכתיר לעצמו 'רבנים' גלויי-ראש, מחללי-שבת ואוכלי-טריפה. הוא מרגיש עצמו בעל-בית על התורה.

זה כבר זיוף. האיש לוקח את תורת-משה המקודשת מדורי-דורות, משנה ומעוות אותה כרצונו, ומוכר את השעטנז הזה בשם 'יהדות'. הוא מעז לסלף ולעוות את המושג המקודש והנערץ - 'רב בישראל', ועוד יש בו החוצפה לדרוש שוויון-מעמד לרבנים אמתיים, שנאמנים לתורה ולהלכותיה. לתופעה כזאת הגישה היא שלילית ביותר והדחייה פנימית ועמוקה.

כדאי לזכור את ההבדל הקטן הזה, אף שלעיתים הוא דק כחוט-השערה. זהו הבדל בין קודש לחול ובין אור לחושך!

 

 


   
תגובות
3.
הרפורמים והיהדות
אליהו לוי-22/08/10 15:07
2.
יש בעל בית לתורה- וזה משה רבנו..
תגובה ל-2-21/08/10 23:19
1.
מי שמך בעל בית על היהדות?
אני-31/01/07 09:51

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)