| נוסח השאלה ב"משאל עם" |
|
 |
אם יבואו וישאלו את העם "האם אתם מוכנים לוותר על שטחים תמורת שלום?" – תהיה זו הטעיה מכוונת, כי בשאלה ה"חכמה" הזאת מכניסים כבר חצי תשובה, כאילו שהוויתור יביא לשלום.
|
|
כעיקרון, עמדתו של הרבי כי אין לאיש, ואף לא לכל העם היושב בציון, זכות כלשהי למסור שטח כלשהו מארץ ישראל, מן הטעם שהארץ אינה נחלה פרטית של מישהו, אלא היא, כולה, נחלת עם ישראל כולו, לרבות של היהודים הגרים בחו"ל, ולרבות של היהודים שיוולדו בדורות הבאים. הארץ ניתנה לעם ישראל כולו בירושה, כהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", ומכאן זכותו הקולקטיבית שעל העם כולו על הארץ כולה.
עם זאת הואיל הרבי להתייחס תיאורטית לענין משאל העם:
"אני חושש מאלו שרוצים לפתור את הוויכוח על הנסיגה דרך קיום "משאל עם", משום שהסכנה טמונה בעצם ניסוח הדברים. אם יבואו וישאלו את העם "האם אתם מוכנים לוותר על שטחים תמורת שלום?" – תהיה זו הטעיה מכוונת, כי בשאלה ה"חכמה" הזאת מכניסים כבר חצי תשובה, כאילו שהוויתור יביא לשלום.
"אם הולכים ל"משאל עם" זה רק בתנאי שינסחו את השאלה בערך כך:
"האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דיעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום קבוצות אחרות לא יסכימו – והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?"....
('יחידות' עם מר שמואל כץ) |
|
|
  |
|
|
   |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
