כאשר רבי אברהם מטשכנוב היה ילד קטן, הלך ביום-הכיפורים הביתה כדי לאכול. כששב לבית-הכנסת שאלו אביו: "האם קידשת לפני הארוחה?".

"לא", השיב אברהם הקטן.

"ומדוע?", שאל האב, "איך אתה אוכל ב'שבת שבתון' בלי קידוש?".

השיב הילד: "בשבת ובמועד חייב גם ילד בקידוש משום 'חינוך', כדי שיתחנך לקיים את מצוות קידוש. אבל ביום-הכיפורים אין מקום ל'חינוך', שהרי כשיגדל יהיה חייב לצום ולא תהיה לו אפשרות לעשות קידוש ביום-הכיפורים"...