התרחבות והתפשטות המוסדות נמשכת והולכת תודה לא-ל מאז ועד היום, והיא מוסיפה להתרחב בצורה מופלאה, "יתיר מבחיוהי". על-אף ההעלם וההסתר שבו אנו שרויים, רואים במוחש על כל צעד ושעל בפעילות ובעסקנות החב"דית כי "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש", ו"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".

אין יום שלא תשמעו בו על פתיחת עוד כיתה, עוד גן-ילדים, עוד בית-ספר או 'חדר' חדש, קומה נוספת בישיבה, על יציאת עוד משפחה לשליחות ועל אפיק פעילות חדש. אכן, אם בראשית ימי נשיאותו של הרבי היה מצבה של חב"ד בארץ בבחינת "ראשיתך מצער", כיום אפשר בהחלט לומר עליה "ישגה מאוד".

אלפי משפחות החסידים הפזורות בכל רחבי הארץ, רבבות האוהדים והמעריצים והמקורבים באי בתי-חב"ד, ההורים לילדים המתחנכים במוסדות חב"ד, עשרות הישיבות, הקטנות והגדולות, הכוללים, מוסדות החינוך לכל הגילאים, מפעלי החסד, מכוני ההוצאה לאור, וכל המפעלים הגדולים להפצת היהדות – תורמים לבניין צביונה של ארץ-הקודש כפלטרין של מלך, כפי שהיא מוארת באור התורה והחסידות.

המאמרים המובאים כאן לוקטו מתוך "אבלום חב"ד" אשר יצא לאור על ידי אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה (ע"ר) באלול תשס"ח (2008).