שלום, יש לי כל מיני אביזרים וחולצו שיש עליהם חיות טמאות כביכול(פרפר, צפרדע , חיפושית) שזה לא ברור כ"כ לילד מה החיה הזו, מה הדין . האם לזה הרבי התכוון?
והאם מגיל 3 כן מותר להלביש לילד בגדים עם חיות טמאות ולספר לו סיפורים עם תמונות הנ"ל. למה הרבי התכוון בדיוק בכל הנושא הזה? יש לי הרבה דברים שאני לא יודעת מה דינם. תודה

נראה לי שאם לא ברור מה זה, אז זה לא מה שהרבי התכוון.

לגבי פרפר ראי כאן:
http://chabad.org.il/Questions/Item.asp?ArticleID=6302&CategoryID=68

באחת השיחות בענין זה, הרבי דיבר על כך שמקשרים ענינים "עם עכבר", ומההקשר מובן שהוא שולל את השימוש בציורי "מיקי מאוס", אשר לאו-דווקא רואים בבירור שזהו עכבר.

מעניין לראות את הקטע מהשיחה בענין זה. האם הרבי הזכיר במפורש שהציור הזה לא יהיה על בגדי ילדים? או שלל שזה יופיע במודעה ובעיתון?

זה סוג אחר של שלילה, כי במודעה ובעיתון מה שמפרסמים זה אומר שאנחנו מזדהים עם הדבר הזה, ובנידון דידן - פרסום מיקי מאוס במודעה זה אומר שאנחנו מזדהים עם הסרטים של הדמות מיקי מאוס וכו''. והשלילה היא לא כל כך בגלל החיות של עכבר.

גם יתכן שהרבי שלל בגלל שמיקי מאוס היא דמות שקוראים לה עכבר, כלומר העכבר הוא גלוי בשם של הדמות, והדמות עצמה היא מאוד ברורה.

הרבי לא אמר במפורש "מיקי מאוס", ולא אמר מה לעשות עם זה ומה לא, אבל הוא דיבר נגד זה שמקשרים ענינים עם דמות של עכבר.
זה באחת השיחות המפורסמות בענין זה - תנסו לחפש בשערי הלכה ומנהג.

הרבי דיבר על מיקי מאוס כדוגמא לחיה לא טהורה שאין לחשוף את ילדינו אליה.
כל הענין של ראיית חיות לא טהורות,שרצים וכו' מותר רק כדי להסביר על פלאי הבריאה
אבל אין לחשוף לכך את הילדים לכך על בסיס יומיומי בסרטים, בגדים, ספרים ,צעצועים וכו'

נהוג שמותר להיכנס לקברי צדיקים

http://chabad.org.il/Questions/Item.asp?ArticleID=12297&CategoryID=68

הרבי כותב במפורש בכמה ממכתביו לגבי פרסום ההריון, שאין לפרסם עד החודש החמישי.
השאלה שלי באיזה שבוע נכנסים לחודש החמישי. חלק מהאתרים כותבים שבוע 19 וחלק שבוע 20.
איך יודעים מתי?

אני לא מכיר את ההלכות אבל לפי דעתי כל המחמיר הרי זה משובח,
לא כך?

אני ספרדיה חרדית שנהייתי חבדניקית לבד והבנתי שבחב"ד מתפללים לפי נוסח הארי בסידור תהילת השם הבעיה היא שזה נוסח אשכנזי ולמיטב ידיעתי אסור לשנות נוסח - אל תיטוש תורת אימך
אלא אם אני אתחתן עם אשכנזי מה נכון ולא נכון בענין? (רוצה דיעה הלכתית)

מה שאמרו לך על שינוי מנהגים לא נכון. אל תיטוש תורת אימך הכוונה היא לא לעזוב את דרך התורה והמצוות. בקשר לשינוי מנהגים - זה דבר שהיה נפוץ מאוד בעם ישראל, והרבה תלמידי חכמים שהיו תלמידים של גדולי ישראל, שינו את המנהגים שלהם.
ראי כאן:
http://chabad.org.il/Questions/Item.asp?ArticleID=3672&CategoryID=68

והלינק שהבאת גם בענין מנהגים ולא הלכה ברורה
יש אולי סמכות רבנית שאני יכולה לשאול?
והאם זה באמת חשוב להתפלל דוקא בנוסח זה?
תודה

את לא מכירה את מטבע הלשון של ההלכה. שינוי נוסח התפילה נכלל בשינוי מנהגים. אנשים שנוהגים במנהגי האשכנזים מתפללים בנוסח האשכנזי, אנשים שנוהגים במנהגי הספרדים מתפללים בנוסח ספרדי. אין שתי הלכות בעם ישראל, יש הלכה אחת. יש מנהגים רבים. ההלכה אומרת שכל אחד נוהג לפי הנוסח שלו ומנהגי הקהילה שלו. כפי שכתוב בתשובה ביד כל אחד לשנות את הנמהגים שלו, וכך נהגו גם גדולים בעם ישראל.

יש חשיבות גדולה להתפלל דווקא בנוסח חב"ד, למי שלומד את תורת חסידות חב"ד. המיוחדות במנהגים של חב"ד היא שהם מיוסדים על תורת הנגלה ותורת הנסתר גם יחד. וכך גם נוסח התפילה. זהו נוסח מדויק ביותר שחיבר בעל התניא, ומי לנו גדול מבעל התניא!

זו זכות גדולה להתפלל בנוסח חב"ד ולנהוג במנהגי חב"ד, ואולי פשוט אין לך את הזכות הזו.
אם את מבינה שלימוד תורת החסידות זה אור מיוחד שהתגלה בדורות האחרונים, אז תפנימי שגם נוסח התפילה וכל מנהגי חב"ד הם לפי תורת החסידות.

למה משאלה של אחת שמתחילה את דרכה בחב"ד ורוצה לדעת לפני מה שהיא עושה אם זה נכון ואיך עושים כל דבר הסקת מסקנה שאין לי זכות..?

טעות חמורה שלי. סליחה

כשתתבונני, עם הזמן, לאט ובדרכך, תמצאי שרוב הנוסח של חבד והספרדי אותו הדבר. הרבה יותר ממה שנקרא נוסח אשכנזי....

אני מניח שאתה מתכוון לנוסח שאשכנזים רבים מתפללים בו, הנקרא "ספרד", בשונה מנוסח "אשכנז".

רציתי לשאול איך הרבי מתייחס לזמן של ההריון, איזה מנהגים יש, או איזה דברים הוא אמר לעשות או שלא לא לעשות
תודה

ספר "שבח הברית"

הייתי מעוניינת לדעת על מנהגי חב"ד לחלאקה.
הוראות של הרבי, עריכת הטקס עצמו (מה הסדר?)
וכו'...

שמעתי שהרב דוד קרץ שולח למבקשים חוברת בדבר מנהגים אלו -
6592724 - 04


------------------------------------------------
הודעה זו עברה עריכה ע"י מנהל הפורום.

השאלה
מה הם המנהגים ליום ההולדת של בן שלוש?

תשובת הרב
בספר "היום יום" שערך הרבי מליובאוויטש, ליום ד'''' באייר, כתוב (עפ"י מכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מתאריך ט"ו במנחם-אב תש"ב"):
מנהג ישראל שלא לגלח ושלא לספר שערות ראש תינוק עד מלאת לו שלש שנים.
גזיזת השערות - "אפשערענעש" [=תספורת] (של תינוק) - הוא דבר גדול במנהגי ישראל. ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש. ומיום הגזיזה והנחת פיאות הראש נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת טלית קטן וברכות השחר וברכת המזון וקריאת-שמע שעל המיטה.
מקור המנהג לא לספר את הילד בטרם מלאו לו שלוש שנים, נלמד מן הפסוק "שלש שנים יהיה לכם ערלים ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש". דורש הילקוט שמעוני, כי הואיל ונאמר שהאדם דומה לעץ - "כי האדם עץ השדה" - לפיכך גם באדם, בטרם מלאו לו שלוש שנים הוא עדיין לא שייך למצוות, ובשנה הרביעית הוא נעשה שייך לקדושה ומתחילים לחנכו למצוות, בהשארת פאות הראש.

המקובל הידוע הרב חיים וויטל כותב כי האר"י ז"ל הוליך את בנו הקטן, עם כל אנשי ביתו, בל"ג בעומר, למירון, שם קבור רבי שמעון בר יוחאי, וגילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה.

מסופר שאביו של אדמו"ר הזקן, בעל ה''''תניא'''' והשו"ע, הוליכו בגיל שלוש אל הבעל-שם-טוב לגזוז שערות הראש.
הרבי מליובאוויטש הורה שלא להקדים את יום התספורת הראשונה (''''חלאקה'''') לפני שמלאו לילד שלוש שנים.
מי שמלאו לו שלוש שנים בימי ספירת העומר, לפני ל"ג בעומר, ימתין עד ל"ג בעומר ויקיים את התספורת ביום ל"ג בעומר, ואם אפשר במירון. מי שמלאו לו שלוש שנים אחרי ל"ג בעומר, ימתין בגזיזת השער עד ערב חג השבועות (לקוטי-שיחות חלק ז'''' עמ'''' 349).
כך גם מי שמלאו לו שלוש שנים בימי ''''בין המצרים'''', ימתין עד אחר תשעה באב, אבל שאר המנהגים שנהוג להדר ולהרגיל בהם את התינוק - נשיאת טלית-קטן, ברכות-השחר וברכת-המזון וקריאת-שמע שעל-המיטה - זאת אין דוחים, אלא נוהגים כרגיל, מיום מלאות לבן שלוש שנים (אג"ק כרך כד עמ'''' שנה. [ולכאורה גם הכנסתו ל''''חדר'''']. וצ"ע שבתספורת דחויה בל"ג בעומר הורה הרבי לנהוג את כל הנ"ל מיום התספורת ואילך (אג"ק כרך ח עמ'''' רפט). ומאידך, את לבישת טלית-קטן וכו'''' ניתן להקדים לפני ג'''' שנים (ראה היכל-מנחם ב, עמ'''' כט).

נוהגים איפוא לקיים את התספורת הראשונה במעמד של שמחה ומשתה, מלבישים את הילד בלבוש חגיגי, ומלבישים אותו ב''''טלית קטן'''' ומכבדים תלמיד-חכם בתחילת גזיזת שערות הראש, ואחר-כך בני המשפחה גוזזים משערותיו, ומשאירים לילד פאות, לקיים בו המצווה "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא פרק י"ט, פסוק כ"ז).
לנוהגים להתחיל ללמד את הילד אל"ף-בי"ת ביום זה, "ידוע המנהג שמתחילים ללמוד עם ילד אל"ף-בי"ת מהאותיות של דף השער של ספר ה''''תניא'''', או בתחילת ספר ה''''תניא''''" (משיחת הרבי מליובאוויטש, ''''תורת-מנחם התוועדויות'''' תשמ"ט, כרך ד, עמ'''' 110-109).
מאחר ומצוות השארת הפאות אינה קיימת בבת, לפיכך מנהג התספורת הראשונה בגיל שלוש אינו נוהג בבת.

להלן כמה מאגרות קודש של הרבי מליובאוויטש - הנהגות לימי ההריון:

אגרת א''תקכב:

ב"ה, כ"ז ניסן, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו, הנה יהי רצון שימולא ההריון של זוגתו תחי'' כראוי ותהי'' הלידה בעתה ובזמנה בנקל, ומהנכון שבאם לא יהי'' בזה בליטות שישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה, והשי"ת יזכהו לבשר טוב בזה, וימסור לזוגתו תחי'' שתהי'' חזקה בבטחונה בהשי"ת שיהי'' הכל בעתו ובזמנו בנקל ותוסיף על מה שהיא נותנת לצדקה עד עתה לפני הדלקת נרות לצדקת רבי מאיר בעל הנס עד ח"י פענעס בכל פעם ופעם.

-


אגרת ב''יא:

ב"ה, י"ג שבט, תשי"ג
ברוקלין.

שלום וברכה!
...
להודעתו ע"ד זוגתו תחי''. הנה מהנכון הי'' לבדוק המזוזות בדירתו, וכן שזוגתו תחי'' תתן בכל עש"ק איזה פרוטות לצדקת רבי מאיר בעל הנס, והוא יתחזק עכ"פ עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת בשמירת שלשת השיעורים מתקנת כ"ק מורי חמי אדמו"ר השוים לכל נפש והם בחומש תהלים ותניא הידועים והשי"ת ימלא ימי הריון זוגתו תחי'' כשורה ובקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל.
בברכה.
...


אגרת א''תרכו:

ב"ה, יו"ד סיון, תשי"ב
ברוקלין, נ.י.
ברכה ושלום!
במענה על מכתבה מר"ח סיון, בו מודיעה בשו"ט אשר נכנסה בחדש השני להריונה לפ"ע, ובטח כפי שדברתי עם אבי'' שי'' כשהי'' כאן, הנה כפי האפשרי אינה מפרסמת עד"ז, וכלשון כ"ק מורי חמיאדמו"ר, עד שתכנס לחדש החמישי, והצעתי:
א) בטח תמלא כפי הוראת הרופאים - שביקרה אצלם, ושיודעים אותה מכבר - בעיני אכילה ושתי'', טרחה יתירה וכו'',
ב) יבדקו כל המזוזות בביתם ויחליפו האינן כשרות בכשרות,
ג) תחזיק במנהג הטוב של בנות ישראל להפריש צדקה לקופת רבי מאיר בעל הנס - רמבעה"ן - לפני הדלקת נרות בעש"ק וערב יו"ט,
ד) בעלה הרב שי'' יתחזק לשמור השיעור תהלים בכל יום (כפי שנחלק לימי החדש) לכל הפחות עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת, וכן בק"ש שעל המטה לפני ברכת המפיל יאמר הקאפיטל תהלים: למנצח יענך וכו'', ואחר שיגמרנו יאמר עוד הפעם הפסוק יענך וכו'' ויעלה במחשבתו אשר כל אותן הכוונות שצריכים, בעת מעשה זו, לכוון יה"ר כאילו כיוונם,
והשי"ת יתן ויהי'' הריון שלה בנקל ויוגמר בעתו ובזמנו ותלד ולד זחו"ק כשורה בעתה ובנקל.
-

אגרת א''תתקעג:

[א'' טבת תשי"ג]
...והשי"ת ימלא ימי הריון זוגתו תחי'' כשורה ובקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל.
ומהנכון הי'' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת, וזוגתו תחי'' תוסיף על מה שמנדבת לצדקה קודם הדלקת נרות - ג"כ ביום ב'' וה'' בבקר.

לגבי אמירת פרק כ' בתהילים לפני קריאת שמע שעל המיטה - בשנת תש"נ שאל הרב רוזנשיין מירושלים (חסיד חב"ד, משגיח בישיבת תורת אמת) את הרבי האם גם עכשיו נוהגים לומר את זה, והאם לפרסם את זה? הרבי ענה שעכשיו לא נוהגים לומר את זה ושלא לפרסם את ההנהגה הזו.

יש לציין שגם באגרותיו של הרבי רואים שהעצה הזו הופיעה במספר מכתבים בתקופה מסוימת, אך לאחר מכן הרבי לא שב לציין את אמירת פרק כ' בהקשר זה.

כמו כן, יש לציין כי בקונטרס מיוחד שיצא לאור בעניין מנהגי חב"ד בהריון הרבי הורה להשמיט את ההנהגה לפתוח את ארון הקודש (כך שמעתי ממקור נאמן). יש אומרים שהרבי הורה להשמיט זאת מפני שלא מדובר במנהג חב"ד דוקא אלא במנהג כללי.

http://www.letifa.co.il/page.asp?id=71

ואמרו שיבדקו ויתקנו

שמעתי שהרב רוזנשיין הנ"ל החליט שכוונת הרבי הייתה לומר שאמירת פרק כ'' איננה מנהג חב"ד, אך הרבי בתשובתו לא התייחס לעצם הנעיין, ולפיכך לכאורה אין בדבר שינוי עקרוני.

בהקשר זה חשוב לציין מה בדיוק שאל הרב הנ"ל ומה בדיוק התשובה שהוא קיבל. ובכן הדברים פורסמו כבר בספר "סגולות הרבי", לפנינו ציטוט:

בשנת תשמ"ח שאל הרה"ח ר'' יצחק יעקב שי'' רוזנשיין את הרבי אם נוהגים כן גם עכשיו, והאם לפרסם זאת? ועל כך בא המענה: לא נוהגים כך עכשיו. לא לפרסם זה (שמעתי מפי הנ"ל)
(ואמר לי שמסתבר שכתב הרבי את המילה "לא" על גוף השאלה, אך זהו מה שהקריא לו הרב גרונר)

אם כן רואים אנו שהשאלה הייתה מעשית האם עושים כך גם עכשיו וכן שאלה מעשית נפרדת האם לפרסם זאת? על שתי שאלות אלו השיב הרבי בשלילה, ואין כאן רמז למנהגי חב"ד. פירושים מיותרים.

שמעתי שיש גם חסידי חב"ד שנוהגים לפזר קוביות סוכר ושיני שום בפידיון הבן. האם יש סימוכין למנהג חב"ד ברור בדבר?

שום וסוכר נהוג לחלק בחתונות הינדיות...
בקיצור, תעשו מה שכתוב בתורה.
אל תוסיפו ואל תגרעו.

מדובר במנהג יהודי עתיק וקדוש.

אני לא יודע מה המקור אבל היות וסעודת פדיון הבן שקולה כנגד פד תעניות לכן חיפשו משהו שנשמר לאפשר לאכול אותו אחר כך מבלי שיתקלקל לאפשר לטבל בו את המאכלים..

לדעתי ההינדים לקחו את המנהג מהיהודים ולא ההיפך.

כדי שיוכלו כולם לקחת מסעודת הפדיון
ולא יהיה סעודה שאינה מספקת או כדי להרחיק את החיצונים שמתרחקים משום

איפה אני יכולה לשמוע ניגון וללמוד עליו גם את הרקע שלו...ואני לא מתכוונת רק לניגונים המוכרים..

בהקדמה של ספר הניגונים יש הרבה הסברים על ניגונים.


------------------------------------------------
הודעה זו עברה עריכה ע"י מנהל הפורום.

כתיבה באגרות הקודש, מהו הנוסח של דו"ח, בקשת ברכה ופ"נ..
תודה לעוזרים.

אפשר לקרוא באתר:

http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=207&ArticleID=308

ישנו מנהג ידוע להכניס את הילד בגיל 3 לחדר עם מנהגים מיוחדים וכו'. לאידך ראיתי (גם בחדר חב"ד) שיש כאלה שלא עושים את זה דווקא בתאריך מלאת לילד 3 אלא עושים את זה בתחילת שנת הלימודים, או יחד עם עוד ילדים וכיו"ב. האם יש עניין להקפיד דוקא על יום הולדת גיל 3 ?

אשמח לדעת מהו פשרו של המנהג (שלא מוכר בשום זרם אחר) להציב כף כסף בפתח חדר הייחוד בטרם ייכנסו אליו הזוג הטרי.

תודה
------------------------------------------------
הודעה זו עברה עריכה ע"י מנהל הפורום.

פגשתי את הרב ברוך בליזינסקי מכפר חב"ד ושאלתי אותו מה טעם המנהג לשים כף כסף בפתח חדר הייחוד של חתן וכלה, ואמר לי כך:

אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה. אמנם לפועל הקידושין נעשים בהרבה קהילות על ידי טבעת זהב שהיא שווה כסף אך איננה כסף ממש. ומאחר וכסף מסמל על אהבה מלשון "נכסוף נכספתי", לכן כדי להשלים את העניין מבחינה רוחנית, ולהשלים את ה"קידושין בכסף", מניחים כף כסף בפתח חדר הייחוד שלכמה דעות הוא השלמת הקידושין. כף מסמלת כלי קיבול, ובעניין זה כלי קיבול לאהבה. אגב, יש קהילות הנוהגות לקדש בכסף טהור ממש.

האם זהו מנהג חב"ד בלבד, או שמא נהוג בעוד מקהילות ישראל?
הפירוש הנאה למנהג כתוב במקור קדום לתשובת הרב, או שמא פירושו הוא?

------------------------------------------------
הודעה זו עברה עריכה ע"י מנהל הפורום.

אפשר לשאול את הרב בליזינסקי ישירות במדור "שאלות לרב".

ההסבר נראה נחמד, אבל כדי לתת הסברים לעניני סוד ורמז, צריך לזה מקורות.
אפילו לדברי הרבי מחפשים תמיד מקורות, ופעמים בודדות ביותר אומר ר' יואל כהאן החוזר "הרבי הוא המקור".
------------------------------------------------
הודעה זו עברה עריכה ע"י מנהל הפורום.

שאלתי את הרב בליזינסקי על מקור להסבר. הוא אומר שכמובן ופשוט ההסבר אינו המצאה חלילה. הוא שמע את ההסבר הזה מאחד מרבני חב"ד בקראון הייטס בשיעור מיוחד שמסר לחתנים. כמובן ופשוט שאותו רב לא "המציא" הסבר, אלא קיבל אותו ממקור נאמן.

בס"ד
כהוראת הרבי על לימוד מסכת סוטה בימי ספירת העומר, ברצוני לידע את ציבור אנ"ש, על כלי עזר נפלא ללימוד גמרא הנקרא ''שיעורי הדרן''.
השיעורים מופיעים
1. בפורמט מודפס כחוברת כיס שבתחילתה צילום הגמרא, ולאחר מכן פירוש הדרן המביא את כל מהלך הגמרא בלשון קלה וברורה המסייע להכנה וחזרה. 2. פורמט שמע - שיעורים באורך של כ 5 דקות לכל מהלך הגמרא - לניצול זמני נסיעות והמתנות.
ניתן להשיג מהדורה מיוחדת למסכת סוטה בעלות מוזלת של 30 ₪ בלבד כולל משלוח.
ניתן לצפות בדוגמא
פרטים נוספים ניתן למצוא באתר www.hadran.org

כתוב שהאתר סגור בשבת, ועכשיו יום חול

ניתן לראות דף מודפס בלבד, אבל לא לשמוע שיעור יומי וזה היה העיקר ועל כן לא ניתן ללמוד דבר על האתר המומלץ וזה חבל !?

יש גם שיעור לשיעור בפרמט mp3 כאן

היכן ניתן להשיג את מאמרי "באתי לגני" שלומדים בשנה זו לקראת י' שבט?

מחפש מאמר זה בפורמט וורד להורדה.אודה על הפניה.

המאמר מופיע באתר זה.

בהוצאת קה"ת בכפר חב"ד - 03-9606018

ב"ה
שלום, אני מעוניינת לקבל המלצה למקום שאוכל לרכוש בו ב"ה את פיאתי הראשונה. התקציב הוא 3000 ש"ח, לפיאה טובה כמובן שתחזיק הרבה זמן. מישהי באיזור המרכז עדיף, חשוב יחס טוב ושירות טוב כי יצא לי להיות בחנות פיאות בבני ברק ורק מלהיכנס ולשאול שאלה קטנה ולמדוד פיאה שתיים פשוט ברחתי משם...
תודה רבה.

לפי מנהגי חב"ד מתי מתחילים להגיד סליחות השנה?

מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת פרשת כי תבוא, כלומר שבוע ויומיים לפני ראש השנה.

בס"ד

שלום רב,

ברצוני לדעת מהם נוהגים צניעות הגבר בחב"ד

בתודה מראש

אמיר פ.

אני חבדניק ועד כמה שידוע לי הנוהג הוא -

גם בבית וגם בחוץ הולכים רק עם מכנסיים ארוכים,

בחוץ הולכים רק עם חולצות עם שרוולים (אפשר קצרים אבל שרוולים).

מחליפים מכנסיים רק בשירותים או מקלחת, או מתחת לשמיכה.

בחוץ הולכים רק עם גרביים שמכסות את כף הרגל.

ב"ה

הבנתי לגבי צניעות מחוץ לבית אך מה במקרה ואני גר לבד ואין אישה בבית האם גם אז אני מחויב במכנס ארוך ובדיני הצניעות ?

דיני הצניעות מיוסדים על הכבוד הבסיסי שאנו רוחשים לבורא העולם שנמצא בכל מקום, לכם חשוב לשמור על הדינים גם אם אין אדם נוסף בבית.

האם אצל חב"ד נוהגים הכהנים להכנס לקברי הרביים או לקברי צדיקים בכלל

שמעתי שהרב נפתלי רוט שהוא כוהן, היה אצל הרבי ביחידות ושאל את הרבי האם נוהגים להיכנס לקברי צדיקים, והרבי אמר לו שלא נכנסים, אלא רק בריחוק מהקבר עצמו, או כשיש מיצה מהקבר, אבל העיקרון הוא שההלכה האוסרת על כוהן להתקרב לקבר נכונה גם בקברי צדיקים.

האים לנשות כהן מותר או דינם כמו של הבעלים

מותר להן

מה דעת חב"ד בנושא נא לציין מקורות

בחוברת הדבר מלכות לפני כשבוע / שבועיים נכתב במדור ההלכה בעיון ברמב"ם על מכתב של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע לבן הראדזינ''ר שחידש את התכלת שקיבל את ספרי אביו בנושא אבל לא יכול להסכים לכך כל בלקו"ת נכתב שבזמן הגלות אין תכלת. עיי"ש.

אני חושב שדעת הרביים היא כדעת האר"י הקדוש
שהתכלת תחזור רק עם ביאת גואל צדק במהרה
בימינו אמן

האם אפשר לקבל מקורות יותר מדויקים שאוכל לראות בעצמי

אני מבקש לברר בנוגע לקיומו של מנהג בבית הרבי בסעודה שלישית- כאשר הייתי שם הרבי עשה "לחיים" עם כל חסיד וחסיד ובירך אותו באופן אישי בברכה "לחיים ולשלום". האם זה היה מנהג קבוע? האם מישהו מכיר את המנהג הזה ? אודה מאוד לכל תשובה.

אמירת לחיים היא חלק מהתוועדות חסידית שהיתה בזמן בו היית אצל הרבי.

ככול הידוע לי אין מנהג לומר לחיים בסעודה שלישית בחב"ד.

תודה על התשובה, אך שאלתי היא, מכיוון שהייתי רק פעם אחת, האם הברכה המיוחדת "לחיים ולשלום" היתה חלק קבוע מההתוועדות ?
תודה רבה!

אכן אמירת "לחיים" היא חלק בלתי נפרד מכל התוועדות.

שמעתי שבחב"ד לא נוהגים לומר תיקון חצות
מה המקור?
ומדוע?

אני שוב מביא כאן את דעת הרבי:

ליקוטי שיחות חלק י"ג עמ'' קפ"ז: "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי'' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי'' ע"ה. וגודל הענין מובן גם מגודל השכר על קיום הציווי, כפי שנצטווינו. וכלשון הזוהר הקדוש (ח"ג, קכו.) מתברך בכלא, בברכאן דלעילא ובברכאן דלתתא, בעותרא בבנין בבני בנין".

ליקוטי שיחות חלק י"ג עמ'' קפ"ט (תרגום מאידיש): "לבישת פאה נכרית הוא דבר הנוגע לילדים ולנכדים, לפרנסה ולבריאות... בבני חיי ומזוני... החילוק בין פאה למטפחת הוא בזה... שבמטפחת יש לה ברירה שיכולה להרימה למעלה עוד ועוד... היא אמנם יכולה לומר שהיא תלך עם מטפחת באופן כמו שצריך להיות, בודאי שזה טוב כשזה יהיה כך, אבל מהפרקטיקה יודעים שאין הדבר כן. אז למה לה לקחת על עצמה נסיון גדול כזה? אנו מבקשים בכל יום קודם התפילה ואל תביאנו לידי נסיון".

אגרות קודש חלק ה'' עמ'' רל"ב: "מובן ופשוט אשר תנאי שאי אפשר בלאו הכי הוא ענין הפאה... העיקר הוא בהנוגע לפועל ושיהיו בטוחים עד"ז קודם החופה... ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים. שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין".

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלא דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה... שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה".

אגרות קודש חלק ח'' סי'' קצ"ב (תרגום מאידיש): "זה שאשתך מקבלת על עצמה ללבוש פאה נכרית, בלב שמח, והיא לא תתבייש מאלה שאולי יצחקו מזה, תהיה זכותה גדולה, ובמיוחד משום שהיא מהראשונות בסביבה להחזיר את מנהג בנות ישראל הכשרות. וכבר ידוע עד כמה הפליגו חז"ל במעלת מי שמזכה את הרבים. יתכן שברגע זה הדבר קשה לה לביצוע בגלל ההוצאה לקניית הפאה, אבל יש כאן קופה מיוחדת שממנה מלוים כסף למטרות כאלו, והתשלומים הם לטווח ארוך כדי שהדבר יהיה ביכולתו של כל אחד. לכן לא כדאי לעכב זאת, ומיד כשתקבל את המכתב, תענה לי על איזה שם ועל איזה סכום לרשום את הצ''ק, כדי שיוכלו לשלוח אליך את הצ''ק מיד, וה'' יתברך יצליח אותך".

אגרות קודש חלק ו'' עמ'' שכ"ז: "נצטערתי במש"כ במכתבו שעוד לא באה ההזדמנות לנסוע להזמין פאה, ולפלא עליו שמחמיץ את הדבר כ"כ... אבל אין צועקין על העבר, ועכ"פ עתה עליו להזדרז ככל האפשר בזה... בטח ידוע לו שיש ע"י "מחנה ישראל" קופה מיוחדת לגמ"ח על ענינים כאלו, והתשלומים הם בתנאים נוחים, ואם זה העיכוב עד עתה חבל שלא גילה את זה, וכבר היה הדבר מסודר מכבר".

אגרות קודש חלק י'' עמ'' קמ"א: "אם היו שומעין לדברי, היינו... בהנוגע לפאה (ע"פ המבואר בזוהר) כבר היה נראה שינוי ממשי במציאות הפרנסה, נראה בעיני בשר אפילו".

אגרות קודש חלק ט"ז עמ'' ש"ל: "כיסוי מטפחת בעוונותינו הרבים בדורותינו אלה, אינו מחזיק מעמד, כיון שבכל פעם ופעם עומדת האשה בנסיון, אם לכסות כל שערה או רק חלק מהם" וכו''.

ליקוטי שיחות חלק ל"ג עמ'' רמ"ו: (הרבי עונה לאשה הטוענת שיש לה כאבי ראש בגלל לבישת הפאה) לכתבה אודות כיסוי השערות שלה, אין בזה כל שאלה כלל, כיון שה'' אמר ברור שלטובת האשה ובעלה וילדיהם שיחיו שלא תהיינה שערות ראשה גלויות, ודאי אשר כן הוא ואי אפשר שע"י קיום מצוות ה'', יבוא כאב ראש או הדומה לזה! לדוגמא, לכתבה אשר לובשת פאה נכרית בא כאב האמור, אפשר א. שזהו שקר היצה"ר, שאינו רוצה שיקיימו מצוות ואינו רוצה שתבואנה ברכות ליהודים. ב. באם אמת הוא, הרי זה ראיה שלטובתה תגזוז שערותיה שתהיינה קצרות, אז ודאי שלא יהיה כאב ע"י הפאה נכרית. לפלא שאחרי שראתה בגלוי ברכת ה'' ונסיו בהולדת הבן שיחיה, שואלת בהענין..."

בספר מקדש ישראל עמ'' רצ"א: מספר הרב שמואל שיחי'' מלונדון, "לפני חתונתי ביקשתי מהרבי שיסדר אצלנו את הקידושין, ואכן הרבי רמז שכך יהיה. ואז פתאום בא אלי הרב חדקוב (המזכיר), ושאל אותי כמה דברים (היה מובן שהוא שואל בתור שליח מהרבי). בין השאר הוא רצה גם לדעת אם יש לכלה לכל הפחות שתי פאות, שאז כשמנקים אחת קיימת השניה. עוד שאל ממתי תלבש הכלה את הפאה, בהתכוונו לכך שהכלה צריכה לחבוש את הפאה עוד קודם החופה".

בספר מקדש מלך ח"א עמ'' רל"א: מספר הרה"ח ראובן דונין שליט"א, שרעייתו ז"ל הייתה ממשפחה של יוצאי הונגריה, והקפידה לכסות ראשה במטפחת באופן שלא ראו אף שערה אחת לחוץ (כדעת החת"ס), ובמכתב ענה לה הרבי "במענה לשאלותיהם... נכון שתלבש פאה נכרית, כמנהג נשי חב"ד".

בשבועון כפר חב"ד מס'' 787: "באותן שנים התרחש הסיפור המופלא הבא: חתן וכלה נכנסו ליחידות לפני החתונה וביקשו ברכה מהרבי לחתונה. בין השאר התעניין הרבי אצל הכלה אם היא תלבש אחר החתונה פאה נכרית. הכלה ענתה כי תשתמש במטפחת. הסביר לה הרבי שמטפחת עלולה לפעמים לגלוש מהראש בלי שישימו לב להחזיר מיד למקום, ולכן עדיף שתלבש פאה. הכלה ענתה שהיא תשתדל שהמטפחת לא תגלוש מהראש. לאחר מכן ביקשו החתן והכלה כי הרבי יסדר עבורם את הקידושין (היה זה בשנים הראשונות לנשיאותו שהיה אז מסדר קידושין לעתים) תחת החופה. הרבי הגיב שבאופן זה- שהכלה לא מוכנה להתחייב לחבוש פאה - הוא לא יכול לסדר את הקידושין. בבוקר שלמחרת, כשהרבי הגיע מביתו, ניגש החתן לרבי ואמר שהכלה מסכימה לחבוש פאה והם מבקשים שוב שהרבי יסדר את הקידושין. ענה הרבי כי זה מאוחר מדאי. "הלא החתונה תתקיים רק בערב, ויש עוד זמן רב"? התפלא החתן, אולם הרבי השיב "אם רצונך שאבוא, אוכל לבוא, אבל אתה בוודאי מתכוון לא רק אלי, אלא למי (או למה) שבא איתי, ולזה כבר מאוחר מדאי, כי זה כבר דורש הכנה..."

ביומנו של החסיד ר'' משה לברטוב, שנת תשי"ד: "כל ענין שרבינו מעורר עליו, הוא מאוד דורש אותו, כמו בענין כיסוי השערות בפאה, אשר פעם אמר, שהוא יצליח בענין במסירות נפש. ופעם אחת כשנתן ברכה ארוכה לאחד התמימים, אמר בסוף, כל זאת - שיהיה פאה, ובאם לאו - אין לכך כל קשר אלי".

בקובץ "באהלי חנה" גליון 25: בראיון עם הרבנית שרה נחשון תחי'' נשאלה הרבנית, מה עם פאה נכרית, וענתה: "בזמנו, לפני למעלה משלושים שנה, שהינו תקופה מסוימת בארה"ב, ואז שאל אותי הרבי למה איני חובשת פאה. אמרתי לו שלמדתי מהרבנית מרים וובר ע"ה, שלא חבשה פאה, ואני מכסה את הראש בשני כיסויים אחד על גבי השני, וגם כאשר אני לובשת פאה חלקית, הרי את רוב הראש אני מכסה בשני כיסויים. אמר לי הרבי, "עם שני כיסויים זה בסדר". בהדמנות אחרת, כאשר נקלענו למצוקה כלכלית קשה ולא היה לנו כסף אפי'' למחיה, אמר לי הרבי, כשבאתי לקבל ברכה ללידה, שהוא יאמר לרב חדקוב שיתן לי כסף אפי'' לפאה. הרב חדקוב נתן לי כסף ואמנם אמר שזה גם לפאה. למעשה קיבלתי אח"כ שי מנשי חב"ד פאה וכך התחלתי לחבוש פאה, אם כי לא זנחתי את המטפחות שהרבי אישר אותם..."

הרב שלום דב הלוי שליט"א, מרבני חב"ד, מספר: את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נ. מברוקלין. "כשהגענו לארה"ב מאירופה בשנת תשי"ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות אמר לי הרבי: "צריך ללבוש פאה"! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה "רבי" ונסיתי להתווכח, ואמרתי: "כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה". והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות". והמשיך: "עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים. ומה עוד את רוצה"? עניתי לרבי: "זה מספיק". ואז הוסיף הרבי "תמצאי כן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה

רציתי בבקשה לדעת אני קוראת חת"ת ב"ה יום יום גם דרך האתר...ואני לפעמים לא מבינה בתניא הרבה דברים או ראשי תיבות - האם זה נחשב לי כאילו קראתי או שאני יכולה לקרוא גם בלי להבין הכל ?
תודה רבה!

זה מאוד חשוב גם אם את לא מבינה, וגם אם את לא יודעת את הראשי תיבות.

את עושה מצווה גדולה מאוד.

כמובן אם יש לך אפשרות ללמוד ולדעת זה עדיף.

גם אם המוח לא מבין הנשמה מבינה.
כמובן שתשתדלי להשיג פירושים ע"מ להבין.
(ישנו הספר המפורסם והנפלא "שיעורים בספר התניא", וכן ישנו ביאור מעולה גם בחוברת "דבר מלכות" השבועית המופצת לכל דורש [תוכלי לקבל אותה בבית חב"ד המקומי או גם באינטרנט, כאן: http://dvarmalchus.org/download.aspx]

זכרי, כי חשוב מאד להשתדל ולא לפספס משיעור החת"ת היומי, זה חשוב לא פחות מההבנה.
בהצלחה רבה, וכל הכבוד על המסירות!
בסוף את עוד תביני הכל, וגם תעבירי שיעורים לאחרים!

שלום!
אני מחתתנת בעז"ה שבוע הבא, ורציתי לשאול מה הם המנהגים המיוחדים של חב"ד בחתונה?

מה שאני יודעת זה ניגוד 4 באבות לפני החופה...

תודה רבה!

שבוע טוב!

נראה לי שכדאי שתדברי עם רב חבדניק על המנהגים. תוכלי לעשות זאת במוקד אגדות חסידי חב"ד - 1599-522770 (עלות שיחה רגילה).

אני מחפשת רשימה עם כל התאריכים החסידיים והסבר קצר (2 שורות) למה מציינים את אותו התאריך.

03-9606018

זכור לי ששיעור התהילים היומי בחת"ת צריך לומר דווקא אחרי התפילה ולא קודם התפילה, ושהרבי כותב שהתהילים קודם התפילה הם עניין אחר.

ברצוני לברר האם זה כולל גם את הפרק התהילים האישי ואת הפרק של הרבי?

כלומר האם גם את הפרקים הללו יש לומר דווקא אחרי התפילה ולא לפני.

ב"ה

בסיום תפילת שחרית עם תפילין דרש"י יש לומר את הפרק של הרבי ולאחר מכן את הפרק האישי ולאחר מכן את התהילים היומי , אם לא אמרו תחנון יש לומר גם את פרק כ'' (שבדר"כ אומרים אותו אחרי 18 לפני ובא לציון גואל) , זהו לגבי סדר אמירת תהילים שנאמר אחרי עלינו לשבח , כול פרקי תהילים לפני התפילה ואחרי התפילה בוודאי מבורך ומשובח במשך כול שעות היום ומחצות הלילה , במוצאי שבת ויום טוב ניתן לומר גם אחרי שקיעת החמה ובכול מקום של חירום יש לומר תהילים 24 שעות גם לדעת המכוון שעדיין לא נגאלנו יכול לומר גם בשעות החושך .
כמובן בשבת מברכים ספר תהילים לפני שחרית, או לפחות ספר אחד מבין החמישה.

תודה על ההסבר שלך, אולם עדיין לא הבנתי את התשובה לשאלתי.

הרי מי שלא הספיק לומר את התהילים היומי אחרי התפילה אומר את זה במשך היום. אם כן כשם שאפשר לומר את פרק התהילים יותר מאוחר, לכאורה אפשר גם לומר לפני??

גם את הפרק האישי וגם של הרבי יש לאומרם לאחר התפילה.

מנחם מענדל תודה רבה על התשובה.

אשמח אם תציין מקור לדבריך, או סברה.

המקורות שיש מהרבי בנוגע לאמירת תהילים דווקא אחרי התפילה ולא לפניה, הם לתהילים של שיעור החת"ת.

שלום שמואל,
אכן המנהג הרווח הוא לומר גם את הפרק של הרבי והרבנית לאחר התפילה.
בנוגע לשאלה שהעלת (המאד הגיונית, אגב) מה הסברא שבדבר, הביאור הוא כי הרבי ביאר שיש ב'' עניינים שונים: (1) תהילים קודם התפילה, שזהו עניין הקשור לעבודת התפילה וההכנה והתתקשרות לתפילה (2) תהילים אחר התפילה, הכוללת את התבילים היומי - שהם דבר בפני עצמו מהתפילה.
הסברא נותנת כי פרקו של הרבי והפרק האישי, כיוון שבממילא הם נכללים בקבוצה השניה (של התהילים היומי) אין להם קשר לעבודת ההכנה ל "לפני התפילה" שזהו עניין אחר לגמרי שאיננו קשור כלל בחלוקות התהילים לסוגיהן (יומי, של הרבי והאישי).

תודה על ההסבר המעניין,

שאלתי היא האם אתה זוכר את המקור בדברי הרבי להסבר על התהילים שלפני התפילה כהכנה לתפילה? אודה לך מאוד.

חוץ מזה ברצוני להבין, היכן מצינו תהילים לפני התפילה כהכנה לתפילה מלבד בשבת מברכים? האם בגלל פעם אחת בחודש זה כבר נהיה עניין בפני עצמו? והרי ענין זה היה צריך להיות גם בזמנים אחרים לכאורה? ובכלל זכור לי תשובה של הרבי שתהילים בשבת מברכים שייכים לכל המעת לעת.

בכל אופן ההסבר שלך מניח את הדעת.

איראל זילבר יצא עם שיר "יש דין ויש דיין", שיר מחאה נגד מבצעי ה"התנתקות", אבל מעבר למחאה, יש בו גם מסר שיצא מבית מדרשם של כמה מרבי חב"ד, כמו הרב וולפא מקרית גת, שמה שקרה לראשי העם, הצבא והמשטרה לאחר ההתנתקות, הוא עונש משמים.

שאלתי: האם מנהג חב"ד לפרש את מה שבא על אנשים כעונש על חטא זה או אחר?

השיר: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3421929,00.html

ידועה דעתו הק'' של הרבי לגבי השואה " שאין שכלו של הנברא יכול להשיג את שכלו של הבורא" ( עיין בארוכה בספר אמונה ומדע). והרבי לא קיבל את דעתם של כל מיני גאונים שאמרו כל מיני טעמים לשואה .

וגם אני רוצה להוסיף מעצמי הרי ידוע מה שכתוב מה "ששנאוי עליך לא תעשה לחברך", וממילא כמו שאותו אדם שמצדד טעמים למה שקרה לאלו שעסקו בההתנתקות, לא היה רוצה שגם אם לו יקרה משהו ח"ו נקום אנו ונאמר שזה קרה בגלל כך וכך. לכן גם הוא שלא יאמר, שום דבר והרי ברור שאף אחד לא מינה אותו להיות סגנו של אלוקים.

ב"ה
שלום וברכה לכול עם ישראל בכול מקום שהם ה'' עליהם יחיו !!!
עניין שלימות הארץ הינו משלושת העניינים שעליהם במיוחד נלחם הרבי וכאן המקום לציינם כי חשובים לעצם עניין הויכוח מאחר וכ"ק האדמו"ר הקדוש הכריז בפני כלל ישראל והפוליטיקאים שמי שיעיז למסור שטחים הרבי בעצמו ילחום להפילו , מובן שיש להבין עניין זה מאחר והרבי אינו פוליטיקאי , ובטח לא יישות מאיימת או כפייתית,
ועוד ראיות מעניינות ש"נתגלגלו" למציאות: כול אדם שפעל לביצוע ה"התנתקות" האסורה בא על ענשו ללא עוררין ופסיחה על אחד מהם, כגון: שרון ובנו, קצב, רמון, המפכ"ל קארדי , הרמטכ"ל חלוץ הנגבי, הרב הצה"לי ועוד.
עכשיו מה כל כך חשוב למעלה נושא השאלה "לדעת" ?! זה עניינו האישי ואנו כאן בשביל כול יהודי, לישרה אורחותינו היהודיים בפרט ובעיקר חוכמת חסידות חב"ד שהיא המעמקים התורניים הקבליים של עם ישראל.
ממני הקטן בוגר מוסדותיו הקדושים של הרבי,
ירון דוד. (חב"ד עם כול הלב) .

ב"ה ובס"ד

המסקנות הן : אשר במקרה של שיטחי ארץ ישראל אשר אינן ניתנים לשום דיון על מסירתם לאיש ובטח שלא אויב, ובעיניי הפוליטיקאים הם אולי כן נתונים לדיון (והנה המסקנה:-) לא יהיה ולא יקום עניין של מסירת שטחים , לא רמת הגולן , לא חברון אשר ניקנתה בכסף, לא מזרח ירושליים ולא שום שטח המוצהר ע"י ה'' בתורתו ארץ ישראל.

-ראה קישורים לכתבות בבקשה -
ובהצלחה רבה לכול עם ישראל.

ירון דוד.

וולפא עשה כבר את הפדיחה שלו עם הספרים המוזרים. ובעיקר עם הספר המעוות בענין הפאה ה"נכרית". לא כל הרוצה ליטול את השם יטול!

הספר לקט שיכחת הפאה מייצג את הוראותיו של הרבי
ובא לתת תשובה לכל המתנגדים שמעוותים ומפחידים בקשר לחבישת פאה

אולי כדי שתבדקי באמת מה דעת הרבי ולא מה שאומרים (או כותבים) בשמו. בעבר הגבתי על נושא הפאה בפורום והבאתי מקורות וציטוטים. נראה לי שזה עדיין נמצא כאן בתחתית העמוד. אגב, נראה לי שבהגיון פשוט אפשר להבין שהרבי חלילה לא היה נותן הוראה שתגרום פריצות ופורקן במיוחד בנושא גילוי עריות, וכמו שרואים בבירור היום שכמעט כל אשה ששמה פאה יוצאת בהופעה גרועה ומושכת עין בצורה שלא היו נשות ישראל מעולם!! צריך רק לב יהודי להבין דבר פשוט כזה! חבל, וכואב לי מאוד שהפילו על הרבי תיק כזה מלוכלך..

הרבי מעדיף פאה - זה ברור.

חלק ט"ז עמוד 330 "במה שכתב אודות כיסוי הראש כבר גיליתי דעתי זה כמה פעמים שכיסוי במטפחת בעוונותינו הרבי בדורותינו אלה אינו מחזיק מעמד ..." ואחר כך מתייחס לטענה "ומה שתלך בהשייטל מגולה" .. כלומר האם ללכת עם פאה גלויה ללא כיסוי זה בסדר? ועל זה עונה "הרי כבר איזה דורות שאין מקפידים כלל על זה".

חלק י"ט עמוד תכ"ח - " בעצם העניין דלבישת פאה נכרית ולא להסתפק בכובע ומטפחת מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות"...

ומה שכתב בח"ו עמוד קי"ז קי"ח - הרי שם מדובר על מישהי שלא לבשה כלל כיסוי ראש (ובקושי היה אפשר לשכנע אותה על מטפחת..) עיין באגרת א'' תרמ"ז.

וכן בחלק ג'' ע'' שמ"ו - הרי מדובר שהיתה רגילה לצאת עם פאה ועם כיסוי ראש, ובפשטות היתה רגילה בזה בגלל שכך נהגו במקומה או במשפחתה, ועל זה הרבי אומר למה להוריד את הכיסוי שעל המטפחת אם כבר רגילה.

וכידוע שחסידי חב"ד מחפשים בכל דבר לעשות את רצונו של הרבי, והם הולכים דווקא עם פאה.

ובפשטות הסיבה היא בגלל שהדבר הכי חשוב הוא לא לעבור על מצוות הקב"ה שאמר שצריך לכסות את שערות הראש !!! ופאה היא מכסה הכי טוב כנראה בחוש.

ולהבדיל מטעם אלה שחושבים שהקב"ה פשוט לא רצה שאישה תראה יפה. הרי אם זה היה כל העניין היה הקב"ה מצווה שאישה תהיה מכוערת !!!

הקב"ה רוצה שאישה תהיה בצניעות אבל תשמור על מראה נאה בעדינות ובטוב טעם. וזהו כבודה האמיתי של בת ישראל!!!

הדבר היחיד שחשוב לקב"ה הוא מה שהוא אמר. אנחנו לא יודעים למה הקב"ה אמר מה שאמר, אנחנו כן יודעים שבדיוק מה שהוא אמר זה מה שחשוב לו.

הקב"ה אמר ששער הראש של האישה צריך להיות מכוסה. לפי תורת הנסתר וכן לפי פוסקים בהלכה, כל שערה (אפילו אחת) של ראש האישה, חייבת להיות מכוסה.

הקב"ה לא אמר שהכיסוי של הראש צריך להיות שונה מהשער הרגיל. זו מסקנה שבני אדם יכולים להגיע אליה, אבל הקב"ה לא אמר את זה.

הוא גם לא אמר שהכיסוי צריך להיות לא יפה.

הדרך הטובה ביותר להבטיח שמקסימום שערות מראשה של האישה, תהיינה מכוסות היא .. .. .. פאה! ! !

לכן פאה היא הצניעות האמיתית ! ! ! בעוד שברוב המקרים במטפחת יש טיפ טיפה שערות פה ושם, קצת מאחור, וקצת באוזן וקצת וקצת. . .

נכון מאוד שאישה חייבת לשמור על מראה לא בולט - צנוע. אבל זה נכון בכל בגד ולא רק בכיסוי ראש. ישנן פאות יותר צנועות וישנן פחות, וזה תלוי בכל אישה.


חשוב לזכור שחובתה של כל בת ישראל לשמור על מראה נאה בטוב טעם, וכמובן עדין וצנוע. בת ישראל שלא שומרת על מראה נאה בטוב טעם מחללת את כבודן של בנות ישראל.

הדברים מקבלים חיזוק מיוחד בנשים נשואות שחובתן לשמור על מראה נאה, כחלק מחובתה של האישה כלפי בעלה.

אישה שלא שומרת על מראה נאה, גורמת לבעלה להיכשל במחשבות על נשים אחרות!!! ואין צורך להאריך בכך.

אישה צריכה לשמור על יופיה לפי ההלכה (ויחד עם זאת לא להבליט ולהכשיל אנשים) כדי שלא תתגנה על בעלה, ושישמח להיות בחברתה ויקיימו בית מתוך שלום בית.
וגם בת ישראל לא נשואה הרי זה הכבוד של בת ישראל שמכבדת בזה את עם ישראל, ובזכות זה תשפיע על נשים אחרות לעוררם לקדושה ע"י שיראו שאשה מטופחת ובכ"ז מקפידה על קלה כחמורה.

זו החובה של אישה שה'' ברא אותה עם יופי שאין לגברים (הקב"ה לא ברא דבר לחינם).

התורה עצמה מתארת את האמהות שהיו יפות תואר ומראה!!!

לכן חובתה של בת ישראל לשמור על מראה נאה ועדין.

אמרת שהרבי נגד פאה או בעד לא הדיוק הבנתי..
אבל אני בדיוק נמצאת בשלב הזה שאני חושבת על פאה ונרא קשה לי עם זה...
מצד אחד זה נראה לי כלכך לא צנוע ופרוץ ומצד שני כול הזמן אומרים לי שזהו דעתו של הרבי ואני צריכה לקבל זאת בקבלת עול..

אני מבקש!
במחילה מכבוד הרב שיורד שם על הרב וולפא
אני לא חושב שככה צריך לספר(לכתוב)
לשון הרע בפומבי

------------------------------------------------
הודעה זו עברה עריכה ע"י מנהל הפורום.

בס"ד.

ידוע המנהג שבנות צריכות להדליק ג"כ נרות בברכה ורציתי לדעת מאיפה המקור (שיחת הרבי וכיו"ב)?
תודה רבה מראש ושבוע טוב

ב"ה
שלום וברכה!
ב"מפתח לשיחות" מאחורי הכרך האחרון של "תורת מנחם" ישנם כמה מקורות.
אחד מהמקורות (כ"ו מנחם אב,התשמ"ה,עמ'' 2795) "מדליקה האשה(וכן ילדה קטנה),ומברכת על נרות שבת (וזוכה לראות נחת אמיתי-שגם הבת והנכדה והנינה מדליקות נרות שבת)". (בלתי מוגה).
בעמ'' 211 (למרות שאני לא הצלחתי למצא את הציטוט בדף) "מבת ג'' שנה כמו רבקה".
בהצלחה!
בשורות טובות!

בס"ד
המנהגים מאוד חלוקים בנושא הזה , אנא האירו את עיני ,
מאיזה גיל מותר לבת להדליק נרות שבת ,
האם מותר לה לברך .
בתי בת 4 ומאוד חשוב לי "שתדבק" באור התורה
תודה

הרבי כותב לחנכם מילדות ואף מגיל 3. ובודאי שלענין ברכה, תברך מדין חינוך. (דבריו הובאו בספר תשובות וביאורים בשו"ע).

האם חב"ד נוהגים לחגוג את ט"ו בשבט באיזו שהיא דרך?

כן חב"ד נוהגים לאכול משבעת המינים.כתוב במסכת ראש השנה שיום טו בשבט הוא ראש השנה לאילנות וחג לכל דבר.

יש ניגון שטוענים שהוא ניגון חב"די, אני אישית לא מכירה, הנה המילים:

"רחמנא דעניי לעניי, אוי ענינן.

רחמנא, דעניי לתבירי ליבא, אוי ענינן"
אם זהו ניגון חב"י האם יש מקום באינטרנט שאני אוכל לשמוע אותו מתנגן?

את הניגון המבוקש ניתן לשמוע בקישור הבא:

http://www.chabad.org/multimedia/media.asp?AID=140669

Volume 1
Rachamono