|
|
 |
(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר |
|
|
|
| השבוע > שיעורי לימוד |
|
| לימוד יומי |
|
|
| סוג הלימוד |
השיעור |
חומש
|
חומש ויקרא, פרשת מצורע, מחמישי (פרק י"ד, פסוק נ"ד) עד שישי (פרק ט"ו, פסוק ט"ו) |
הלימוד היומי בחומש הינו מנהג קדמונים, ותואם את מצוות חובת לימוד התורה בכל יום ויום.
לימוד זה הוא חלק מתקנת לימוד חת"ת (=חומש, תהילים, תניא) שתיקן האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש (רבי יוסף-יצחק, האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד). ממלא מקומו, הרבי מליובאוויטש, נשיא דורנו, חיזק מאוד תקנה זו, בכך שעודד את חסידיו ואת כל בית ישראל להצטרף ללימוד חת"ת מדי יום ביומו. במכתביו ציין הרבי כי לימוד זה מהווה סגולה לברכה ולהצלחה בכל מעשינו.
הסדר המעשי של הלימוד היומי בחומש הוא – ללמוד בכל יום חלק אחד מפרשת השבוע (הפרשה שיקראו בשבת הקרובה) עם פירוש רש"י, על-פי חלוקת הפרשה לשבעה חלקים. ביום ראשון לומדים את החלק מ"ראשון" עד "שני", וכך בהתאמה לכל יום מימי השבוע.
|
|
|
|
תהילים
|
ליום י' בחודש - פרקים נ"ה - נ"ט |
הקריאה היומית בספר תהילים נכלל בתקנת לימוד החת"ת (=חומש, תהלים, תניא) שתיקן האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש (רבי יוסף-יצחק, האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד). ממלא מקומו, הרבי מליובאוויטש, נשיא דורנו, חיזק מאוד תקנה זו, בכך שעודד את חסידיו ואת כל בית ישראל להצטרף ללימוד חת"ת מדי יום ביומו. במכתביו ציין הרבי כי לימוד זה מהווה סגולה לברכה ולהצלחה בכל מעשינו.
קריאת פרקי תהילים פועלת נפלאות. הרבי מליובאוויטש פרסם כי "גדולה אמירת תהילים שבכוחה לבטל את הדינים שלמעלה, ולבטל את הגזירות גם אחרי שנחתמו דינם".
קריאת התהילים היומית נעשית על-פי חלוקת 150 פרקי התהילים לימי החודש (העברי). החלוקה אינה סימטרית (מבחינת מספר הפרקים שנקבעו לכל יום) והיא מודפסת ברוב ספרי התהילים. בכל יום א' בחודש מתחילים את קריאת התהילים מחדש, ומסיימים אותו ביום האחרון של החודש העברי - ביום ל' (30) לחודש, או ביום כ"ט (29) לחודש בחודש עברי "חסר". בחודש "חסר" אומרים ביום כ"ט גם את השיעור ליום ל' (פרקים קמ"ה - ק"נ).
|
|
|
|
תניא
|
ליקוטי אמרים, עמ' נו- פרק מא. ברם צריך... עד עמ' נו- עבודת עבד. |
הלימוד היומי בספר התניא נכלל בתקנת לימוד החת"ת (=חומש, תהלים, תניא) שתיקן האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש (רבי יוסף-יצחק, האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד). ממלא מקומו, הרבי מליובאוויטש, נשיא דורנו, חיזק מאוד תקנה זו, בכך שעודד את חסידיו ואת כל בית ישראל להצטרף ללימוד חת"ת מדי יום ביומו. במכתביו ציין הרבי כי לימוד זה מהווה סגולה לברכה ולהצלחה בכל מעשינו.
ספר התניא הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד, והוא נחשב 'תורה שבכתב' בתורת חסידות חב"ד. הספר חובר על-ידי אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שחיבר גם את שולחן-ערוך 'הרב' המפורסם וספרי חסידות רבים.
הספר חולק לשיעורים יומיים הנפרסים על פני שנה. הלימוד מתחיל, מדי שנה, בי"ט בכסלו ומסתיים בי"ח בכסלו של השנה הבאה.
י"ט בכסלו הוא 'חג הגאולה' בחסידות חב"ד. ביום זה שוחרר אדמו"ר הזקן ממאסרו בכלא הרוסי. הרבי אמר כי המאסר נבע מקטרוג בשמים על גילוי פנימיות התורה – תורת החסידות. עד אז הייתה פנימיות התורה נסתרת מרוב בני-האדם, ולכן נקראה גם 'תורת הנסתר'. בי"ט בכסלו נפלה ההכרעה בעליונים שאמנם הגיע הזמן לגלות תורה זו להמוני בית-ישראל, ואף כאן למטה שוחרר אדמו"ר הזקן ממאסרו והחל להפיץ את תורת החסידות ביתר שאת וביתר עוז.
|
|
|
|
היום-יום
|
|
ספר זה נערך ע"י הרבי מליובאוויטש, בשנת תש"ג, עוד קודם שהוכתר לנשיא חב"ד. זה ספר הביכורים שלו, שאותו ערך על-פי הוראת חמיו, האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש (רבי יוסף-יצחק, האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד), שכתב לו:
"...יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מי"ט כסלו זה עד י"ט כסלו הבא עלינו, ויבואו בו בייחוד .. מנהגי חסידי חב"ד .. (ו)לקוטי פתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים, עניינים קצרים לכל יום מימות השנה .. לוח אור זרוע לחסידי חב"ד".
בהקדמתו לספר כותב הרבי: "המלקט בחר בענינים ומאמרים כאלו, שגם אנשים שאין להם אלא ידיעה כל שהיא בתורת החסידות יוכלו להבינם".
מאז צאתו-לאור של ספר זה הוא אכן מהווה "לוח אור זרוע" לכל חסיד. אך טבעי הוא שכל חסיד, וכל מי שדרך החסידות נר לרגליו, יקרא וילמד מדי יום את השורות הספורות לאותו היום. כל אמרה בספר וכל פתגם בו הם דברים משובבי-נפש, וחסידים שואבים סיפוק רוחני רב מתוכנם.
במקור נכלל בספר, לכל יום, מורה השיעור ללימוד החת"ת. במהדורה היומית המובאת באתר לא נכלל מורה שיעור זה, מכיוון ששיעורי החת"ת מופיעים באתר במלואם במדור הלימוד היומי.
|
|
|
|
רמב"ם ללומדי 3 פרקים ביום
|
ספר אהבה, הלכות תפלה וברכת כהנים, פרק ה-ז. |
| לימוד יומי בספר "משנה תורה" - "יד החזקה", של הרמב"ם. במסלול לימוד זה לומדים בכל יום שלושה פרקים, ומסיימים את כל הספר במשך שנה בקירוב. ייחודו של לימוד ספר הרמב"ם, שבכך מקיפים את כל הלכות התורה, ובמידה מסויימת יש בזה את לימוד "כל התורה כולה". תקנת הלימוד היומי ברמב"ם נקבעה על-ידי הרבי מליובאוויטש, ונתקבלה בהתלהבות קודש על-ידי גדולי ישראל. |
|
|
רמב"ם ללומדי 1 פרקים ביום
שנה שניה במחזור
|
ספר זרעים, הלכות כלאים, פרק ז. |
| לימוד יומי בספר "משנה תורה" - "היד החזקה", של הרמב"ם. במסלול לימוד זה לומדים בכל יום פרק אחד, ומסיימים את כל הספר במשך כשלוש וחצי שנים. ייחודו של לימוד ספר הרמב"ם, שבכך מקיפים את כל הלכות התורה, ובמידה מסויימת יש בזה את לימוד "כל התורה כולה". תקנת הלימוד היומי ברמב"ם נקבעה על-ידי הרבי מליובאוויטש, ונתקבלה בהתלהבות קודש על-ידי גדולי ישראל. |
|
|
|
ספר המצוות לרמב"ם
|
מ"ע ה. |
| לימוד יומי בספרו של הרמב"ם – 'ספר-המצוות', המכנס ומבאר את כל מצוות התורה. מסלול לימוד זה מקביל ללימוד היומי ברמב"ם של שלוה פרקים ליום, והשיעור עוסק באותן מצוות. מי שמתקשים ללמוד את 'היד החזקה', נשים שאין שעתן פנויה וילדים, יכולים בדרך זו להצטרף ללימוד היומי. תקנת הלימוד היומי ברמב"ם נקבעה על-ידי הרבי מליובאוויטש, ונתקבלה בהתלהבות קודש על-ידי גדולי ישראל. |
|
|
 |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
