שאלה: בנטילת ידיים לסעודה, האם אפשר לייבש את הידיים במתקן אוויר חם או שיש להעדיף ניגוב במגבת?
תשובה: עיקר ההקפדה ההלכתית על פרטי דיני הנטילה היא בנטילה לסעודה שאוכלים בה לחם, כתקנת חז"ל משום אכילת תרומה (כי סתם ידיים הן טמאות לתרומה). אף בימינו, שאין אוכלים תרומה, יש להקפיד על ההלכות, "כדי שיהיו רגילים בני ישראל לאכול בטהרה כשייבנה בית-המקדש במהרה בימינו".
בנטילת ידיים לסעודה אמרו חז"ל: "כל האוכל בלא ניגוב ידיים, כאילו אוכל לחם טמא". יש שפירשו שההקפדה הזאת נועדה רק לטהר את הידיים מטומאת מי הנטילה, שהניגוב מטהרן ביותר. לפי זה אם שופכים על כל יד מים פעמיים (וכל-שכן למנהג חב"ד ששופכים שלוש פעמים), ובכל פעם שיעור של יותר מרביעית (86 גרם) – אין צריך ניגוב.
אולם יש דעה שהניגוב הוא משום 'מאיסות', שלא יימאס הלחם בנגיעה בו בידיים רטובות. לדעה זו חשוב לנגב את הידיים בסבלנות, עד שיתייבשו לגמרי.
אם הידיים התייבשו מאליהן, כתב ב'קצות השלחן' שדיי בכך. לכן גם ייבוש במתקן אוויר חם עונה על חובת הניגוב, וכך יש לנהוג. ויש מי שמחמירים לכתחילה לנגב במגבת (או מגבת נייר) דווקא.
הרמת הידיים והנחתן לייבוש גם היא בבחינת 'עשייה', ולכן מברכים את ברכת 'על נטילת ידיים' קודם לכן, 'עובר לעשייתן', כמו לפני הניגוב.
בכל הנטילות האחרות, כמו בבוקר, לאחר הקימה מהשינה, או כשנוטלים שוב לפני אמירת ברכות השחר, דיי בייבוש לכל הדעות.
מקורות: סוטה ד,ב. טושו"ע או"ח סי' ד ס"ז (משנ"ב וכה"ח) ובמחזיק ברכה ס"ק א. סי' קנח סי"ב. שו"ע אדמו"ר הזקן ס"א וסי"ז, וב'סדר נט"י לסעודה' (הנדפס בסוף השו"ע ח"א) ס"ב. קצות השלחן סי' לב בבדה"ש ס"ק יג. 'סידור עם דא"ח' בהערות וציונים עמ' 717. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 21. פסקי תשובות ס"ק כח, וש"נ.
תיקון: בגיליון 1400 נכתב, שלפי 'קצות השלחן' דיי בייבוש הידיים (במתקן) לאחר נטילתן לסעודה ואין צורך בניגוב. האמת שמסקנתו היא, שלפי אדמו"ר הזקן בסידורו צריך ניגוב דווקא (למנהג חב"ד יש להעדיף מגבת, גם כדי שיהיה אפשר לאחוז את הספל באמצעות המגבת). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
