שאלה: האם אפשר להסתפק בחג-השבועות בסעודה חלבית?

תשובה: נצטווינו בתורה (דברים טז) "ושמחת בחגך". חז"ל פירשו: "אין שמחה אלא בבשר". בזמן בית-המקדש הדבר היה בגדר חובה, וכיום הוא רק בגדר מצווה. מי שנמנע מלאכול בשר בקר או צאן, ישתדל לאכול בחג בשר עוף.

בחג-השבועות יש עניין מיוחד להראות את השמחה, להפגין שנוח ומקובל עלינו היום שניתנה בו התורה לישראל. על-כן מובן שצריך לאכול בשר בסעודת-החג.

עם זה, מנהג-ישראל לאכול מאכלי חלב בחג-השבועות (זכר ל'שתי הלחם' שהקריבו בו – כיכר לחלב, כיכר לבשר; משום שדברי-תורה נמשלו לדבש וחלב; או מפני שלאחר קבלת התורה לא יכלו לאכול אלא מאכלי חלב, בשל בעיות כשרות; וכו').

הנוהגים להתיר בשר אחרי חלב באותה סעודה, יאכלו תחילה מאכלי חלב (רק לא גבינה קשה ביותר), ישטפו היטב את הפה ויאכלו לחם וכדומה, ואחר-כך יאכלו מאכלי בשר. הממתינים שעה (או חצי שעה) לאחר אכילת חלב, יאכלו סעודה חלבית, יברכו ברכת-המזון או ברכה אחרונה, ורק בסעודה הבאה, לאחר ההמתנה כנהוג, יאכלו מאכלי בשר.

במצוות 'שמחה' בחג יש פרטים נוספים: חובה לשתות יין, כי "אין שמחה אלא ביין"; הבעל צריך לשמח את אשתו בבגדים ובתכשיטים, כפי השגת ידו; את הילדים משמחים בממתקים; וכמו-כן יש להרבות במיני מאכלים ובכל דבר המעורר שמחה.

מקורות: פסחים סח,ב. שו"ע או"ח סי' תצד ורמ"א, תקכט, נו"כ ושו"ע אדמו"ר הזקן שם. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' יא. 'הכשרות' פ"י סמ"ז ואילך. חוה"מ כהלכתו פ"א, וש"נ. קובץ 'אהלי שם' ו' עמ' רא.