מקובל, וגם יסד את פירושיו על דעת המקובלים * דבריו התקבלו בכל תפוצות ישראל ונדפסו בכל מהדורות הש"ס * תמך והחזיק את בני ישיבתו הן בגשמיות והן ברוחניות בדוגמת לעתיד לבוא – שלא כרגיל בזמן הזה ש"הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם"... * שיטתו הייתה לחלק מדרך הלימוד, שלאחר לימוד הפשט ברש"י, לומדים את המהרש"א בדרך של פלפול...
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"איש קדוש, מופת הדור, שמעו יצא ממזרח שמש עד מבואו, האיר עיני חכמי ישראל בחיבורו הגדול" - כך נחקק על מצבתו של ר' שמואל אליעזר בר יהודה הלוי, הנודע בכינויו: המהרש"א.
המהרש"א נולד בשנת ה'שט"ו (בקראקוב) ונפטר בה' כסלו ה'שצ"ב (באוסטרהה). למד ולימד בעיר פוזנה. חותנתו מרת אידל, דאגה לפרנסתו ותמכה בתלמידיו הרבים במשך עשרים שנה, וכאות הוקרה על כך קרא את שם משפחתו: אידל'ס [וראה ספר 'זכרון שמואל' (נ.י. תשמ"ט) עמ' 104 הערה 4]. אחר פטירתו החל לשמש ברבנות במקומות שונים, ובאוסטרהה כיהן עד סוף ימיו, שם ייסד גם ישיבה גדולה ומפורסמת.
פירושו 'חידושי הלכות' הוא פירוש עמוק וחריף לסוגיות הש"ס, כמו גם פירושו לאגדות חז"ל "חידושי אגדות". היה ראש המדברים בוועד ארבע ארצות, וחשובי גדולי הדור בתקופתו באו עמו במשא-ומתן של הלכה.
חיבור ברוח הקודש
המהרש"א היה מגדולי ישראל, וכמובא בספרים שכל המחברים שעד המהרש"א ועד בכלל כתבו את חיבוריהם ברוח-הקודש. ובפרט שבפועל נתקבלו ספריו (חידושי הלכות (כולל השקלא-וטריא שבהם) וגם חידושי אגדות) בכל תפוצות ישראל...
כך התבטא הרבי בו' תשרי תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך א' עמ' 122). וביטוי נוסף באותה שנה (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1363):
גדלותו של המהרש"א... כידוע שכל המפרשים עד המהרש"א כתבו את חיבוריהם ברוח הקודש.
ושוב בהתוועדות ש"פ ראה תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2493):
פירוש המהרש"א [שנכתב ברוח הקודש] מגלה את העומק והפנימיות שבפירוש רש"י – "יינה של תורה"... וענין זה מתאים עם סדר הלימוד – שלכתחילה לומדים פירוש רש"י ואחר-כך – פירוש המהרש"א:
סדר הלימוד הוא, שלא מתחילים ללמוד גמרא עם פירוש המהרש"א, אלא תחילה לומדים גמרא עם פירוש רש"י, פשוטו של ש"ס, ואחר-כך מוסיפים ללמוד גם פירוש המהרש"א. ובפרט בנידון דידן – שהמהרש"א עצמו מביא את דברי רש"י.
ונמצא שהתחלת הלימוד (דרגא הא') היא כפשטות הכתוב, ולאחרי כן מגיעים לדרגא נעלית יותר – כפירוש המהרש"א...
דעת המקובלים בתוך הש"ס..
בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ט (שיחות-קודש תשכ"ט כרך א' עמ' 187) התבטא הרבי:
המהרש"א היה מקובל – ודבריו הובאו בכמה מקומות בחסידות וכו' וכו', ובפרט שהמהרש"א רוצה ללמוד כן בפירוש רש"י – נדרש, אפוא, ביאור מדוע מפרש אדמו"ר הזקן דלא כהמהרש"א?!
התייחסות לדברי ימי חייו של המהרש"א מצינו בדברי הרבי, בהתוועדות מוצאי שבת-קודש פרשת בשלח תשל"ח (שיחות-קודש תשל"ח כרך א' עמ' 474):
המהרש"א כיהן כראש-ישיבה גדול ואף החזיק את בני הישיבה שלו הן בגשמיות הן ברוחניות כידוע בדברי הימים שלו [=דברי ימי חייו], שזהו בדומה למעמד ומצב שיהיה לעתיד-לבוא, שהתורה תחזיק את בני ישראל הן ברוחניות הן בגשמיות, ולא יזדקקו לשום גורם אחר, לא כפי שהמצב בזמן הזה כאשר "הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם" (ברכות לה, ב), וההנהגה צריכה להיות כר' ישמעאל [= ש"הנהג בהן מנהג דרך ארץ"].
פעם (בשנת תשל"ח) הסביר הרבי את מעלת "העונה אמן" על-פי הקבלה והחסידות, וציין (שיחות קודש תשל"ח כרך א' עמ' 474):
אמנם הקדוש-ברוך-הוא הצליח שהדברים עולים בקנה אחד ("כך עולה גם מדברי") עם דברי המהרש"א ב'חידושי אגדות' שלו...
אחרי שפירט הרבי והרחיב את הנושא, המשיך (שם עמ' 475):
המהרש"א אמנם מייסד דבריו על "דעת המקובלים" – אך הדברים הרי נדפסו בכל מהדורות הש"ס ("הש"סין"), וכל אחד הלומד את חלק ההלכה שבפירוש המהרש"א, לומד הוא אף את חלק האגדה שבפירוש המהרש"א.
גם כשנדרש הרבי לנושא גלגולי הנשמות (ראה ספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רלג), ציטט מדברי המהרש"א בכמה מקומות בש"ס בהן הדגיש "ועל פי דעת המקובלים בסוד הגלגול".
בעיצומו של אמירת מאמר חסידות שנאמר בהתוועדות שבת קודש פרשת אחרי-קדושים תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה כרך ג' עמ' 1926) מזכיר הרבי:
שלימוד התורה עצמו נחשב כקרבנות ואכילת מזבח, וכפי שמביא ב'חידושי אגדות' מהרש"א מהמשנה אבות פרק ג'...
בדרך של פלפול...
וכך התבטא הרבי בהתוועדות ש"פ שמיני תשל"ה (שיחות קודש תשל"ה כרך ב' עמ' 50):
רש"י לומד בדרך הפשט – כשם שדרכו בפירושו על התורה לפרש בדרך פשוטו-של-מקרא – וגם בגמרא נוקט הוא בדרך פשוטו של גמרא, ודלא כהמהר"ם שיף או המהרש"א הכותבים בדרך של פלפול המתאימה עם פירוש התוספות!...
ובו' תשרי תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך א' עמ' 122) אומר הרבי:
גם דבריו של המהרש"א חייבים להיות מובנים בשכל האדם הלומד, ואין לסמוך עליו מבלי להתאמץ להבינו.
ובעניין זה – לכאורה תירוצו של המהרש"א הוא תמוה ביותר..
מצוה על פי טבע
כשנדרש הרבי לפירוש רש"י שביקור הקב"ה את אברהם חל ב"יום שלישי למילתו" ולקושיית המפרשים: 'זאת מנין? ומדוע לא הקדים ה' ביקורו' – הביא את קושיית המהרש"א (בבא בתרא טז,ב) מדוע לא ריפא אברהם אבינו את עצמו באבן טובה שתלויה הייתה בצווארו? – וביאר הרבי (לקוטי שיחות כרך ה' עמ' 77 ואילך):
המצוה צריכה להתקיים בדרך טבעית במידה הרבה ביותר ולא [בדרך] ניסית, וממילא אין מקום לחפש 'לחסוך' צער וכאבים, ולכן לא ריפא אברהם עצמו ומטעם זה אף לא הקדים ה' את ביקורו קודם ליום השלישי – שאז גם מצד הטבע נרפא הגוף באופן טבעי.
אין מהרש"א כזה...
באחר מביקוריו של הגאון הגדול בעל 'שבט הלוי' – רבי שמואל וואזנער שליט"א אצל הרבי, אמר לרבי דבר מסוים בשם המהרש"א, אך הרבי הגיב על-כך בסגנון: כמדומני שאין מהרש"א כזה.
אחר-כך סיפר הרב וואזנער כי כשעיין אחר-כך בפנים נוכח שהרבי צדק (ראה 'שמן ששון מחבריך' כרך ב' עמ' 14). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
