למצוות הצדקה סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה. כך אמרו חז"ל (בבא בתרא י,א): "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", וזאת על-פי הפסוק (ישעיה נו,א): "שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא". עוד נאמר בגמרא (שבת קלט,א): "אין ירושלים נפדית אלא בצדקה, שנאמר (ישעיה א,כז): ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
בספר ה'תניא' (פרק לז) מוסבר מדוע בכל התלמוד הירושלמי הצדקה נקראת 'מצווה' סתם, שכן היא "עיקר המצוות מעשיות ועולה על כולנה". במקום אחר (איגרת-הקודש פרק ט) מבואר ש"עיקר עבודת ה' בעיתים הללו, בעקבות משיחא, היא עבודת הצדקה". מה יש במצוות הצדקה שאין בכל המצוות?
שלוש מעלות
את מעלתה המיוחדת של הצדקה אפשר לראות בשלושה מישורים. האחד – בהשפעה המזככת שיש לה על נפש האדם; השני – בבירור חומריות העולם ובהשכנת הקדושה בתוכו; והשלישי – בשפע האלוקי העצום ששופע בזכותה לעולם.
מעלתה של הצדקה בזיכוך נפש האדם היא, שכל מצווה מזככת ומקדשת חלק מוגדר של הנפש, אותו חלק הקשור באותה מצווה, ואילו הצדקה מרוממת ומעלה את הנפש כולה. הדבר נובע מההתקשרות הנפשית העמוקה של האדם עם כספו. לא לשווא אמרו חז"ל שיש מי שממונם חביב עליהם יותר מגופם. הלהיטות של בני-האדם אחר הכסף אינה מקרית. את הכסף האדם משיג בעמלו ובזיעת אפיו, והכסף גם נתפס כביטוי ליכולתו לחיות, ליהנות, לעשות דברים. מבחינות רבות, הכסף הוא החיים.
כאשר אדם נותן מכספו למטרות צדקה, הוא נותן את נפשו, את חייו. במקום להנות את עצמו ולענג את גופו, הוא נותן כסף זה לצדקה. בעצם, הוא נתן בזה חלק מהתענוג שלו וממאווייו הנפשיים. הצדקה מבטאת אפוא יותר מכל מצווה אחרת את מסירת הנפש ותענוגותיה לקב"ה. על-כן היא יוצרת הזדככות כללית בכל הנפש.
השפעת הצדקה על הנפש גדולה כל-כך, עד שבדורות האחרונים, כשנתקטנו המוחות והלבבות, וקשה להגיע לדבקות בקב"ה על-ידי עבודת המוח והלב, העצה שניתנת לאדם שרוצה לדבוק בקב"ה היא – להרבות בצדקה. על-ידי הצדקה הוא "זובח את יצרו", הופך את חשכת הנפש הבהמית לאור ולקדושה, ומגיע לדבקות עם הקב"ה.
בלי חשבונות
נוסף על כך יש בצדקה מעלה מיוחדת מבחינת זיכוך חומריות העולם. חלק חשוב מחייו של אדם מופנה לעבודה ולהשגת פרנסה. העיסוק בהשגת פרנסה מקיף את כל תחומי החיים והעולם. כשיהודי מפריש מממונו לצדקה, בכך הוא מגלה כי כל עיסוקו בפרנסה נעשֶה מתוך כוונה לעבוד את ה', ועל-ידי כך כל עבודתו עולה לקדושה. יוצא אפוא שהצדקה מרימה ומזככת את כל חלקי העולם, שמתוכם הושג הכסף שהופנה לצדקה.
המישור השלישי, שבו אנו רואים את מעלת הצדקה, הוא בשפע האלוקי שהיא מורידה לעולם. הקב"ה קבע שכל שפע מלמעלה יבוא בהקדמת פעולה ממשית מצד האדם. כל מצווה מביאה שפע מיוחד, הקשור באופייה ובמהותה של המצווה. בצדקה הדבר פועל ביתר שאת. כשאדם נותן מממונו לצדקה – הוא מעורר שפע אלוקי רב ועצום מלמעלה, וככל שהוא מדקדק פחות במתן הצדקה, מדקדקים עמו פחות מלמעלה, והשפע האלוקי שניתן לו ולעולם בכלל, מדוד ומוגבל פחות.
לכן, בימים האלה, כשאנו מצפים יום-יום לבוא הגאולה, חשוב להרבות ביותר בצדקה, שהיא המביאה את חסד ה' ובזכותה תבוא הגאולה במהרה בימינו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
