חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:45 זריחה: 6:26 ט"ז באלול התשע"ט, 16/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כתבוני לדורות
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1025- כל המדורים ברצף
תתנהג כ"יהודי" – תיעשה "בעל-הבית" על העולם
הקב"ה מבטל מיד את כל המדידות וההגבלות דזמן הגלות
כתבוני לדורות
הלכות ומנהגי חב"ד

מי קרא את המגילה בפאריז בפני הרבי הריי"צ בשנת תרח"צ, וכיצד נודע הדבר? *  על המגילה שהוענקה לרבי בשנת תשכ"ט, ועל זו שהעניק הרבי לשז"ר בשנת תשל"א *הקריאה עבור הרבנית בבית ברוב השנים * רשימת הנהגות על ידי הרבי * ומדוע פרסם הרבי צילום העמודים ממגילת הרבי מהר"ש?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

"מי הוא הקורא"...

בתקופה שבין ז' אדר-שני עד י"ב ניסן תרח"צ, כאשר שהה כב' קדושת אדמו"ר מהוריי"צ בפאריז, היה במחיצתו כ"ק אדמו"ר נשיא-דורינו, שתיאר את הנהגות חותנו ברשימותיו ('רשימת היומן', קה"ת תשס"ו, עמ' קכג. שצה):

"שהחיינו" – גם ביום.
כפילת המגילה – לג' חלקים, כן היו עושים.
כשאומרים "האגרת [הפורים] הזאת", "אגרת הפורים השנית" – הגב[יה] מעט את המגילה.
ברכה שלאחרי[ה], - בשם ומלכות, אף שלא הי[ה] מנין.
מפני חולשתו שמע [קריאת המגילה] בישיבה.
במגילה שכתב מהר"ש נ"ע לא היו עשרת בני המן בעמוד בפני עצמו.
נתן לשלשתנו משלוח מנות.
לבוש משי. לשולחן - בשטריימיל.

לא נתפרש כאן מי הוא שקרא את המגילה אז בפני כב' קדושת אדמו"ר מהוריי"צ - עד שנחשפה איגרת הרבי לגאון החסיד רבי יעקב לנדא (זצ"ל) משנת תשט"ז, ובה נאמר (אגרות קודש כרך יג עמ' שלז):

... כן ראיתי כ"ק מו"ח אדמו"ר מברכה ביחיד – בהיותו בפאריז. דרך-אגב אז קראתי המגילה לפניו בכפילת הנ"ל ["ולהרוג" "לפניהם"], והביע תנועה של שביעת רצון (כמובן רק תנועה כיון שהיתה באמצע הקריאה). ולאחר הקריאה נסתובבה השיחה לענינים אחרים.

קריאה קודמת בבית

בשנת תש"ט כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ביומנו ('מבית הגנזים' עמ' סב):

"פורים. מתפללים וקוראים המגילה בחדר הסמוך לחדרי"...

כלומר, שרבנו התפלל בחדר היחידות שלו, והמניין התפלל בחדר הסמוך (החדר של הרבנית שטערנא שרה), והדלת שבין שני החדרים היה פתוח (הערת העורך, הרש"ד לוין שי').

אף כאן לא נתפרש מיהו הקורא את המגילה.

ביומן משנת תשח"י ('דיוקנו של חסיד' הרב צבי הירש גנזבורג, עמ' פו)  נאמר: "תפילת ערבית היום היה בשעה 6:30, והקורא המגילה היה ר' מרדכי שוסטרמן... קריאת המגילה בלילה וביום על ידי ר"מ שוסטערמאן".
אלא שברשימת הצ"ה גנזבורג (שלא נדפסו כאן) מאותה שנה נאמר שבביתו קרא הרבי במהירות (בשם הרי"צ הולצמן שי' – אז משב"ק בבית רבי).

ויש-אומרים שנוהג זה נמשך עד שנת תשל"ח (תשורה  גולדשטיין י"ב אדר תשנ"ח עמ' 36). מני אז היה אחד המשמשים-בקודש קורא בפני הרבנית.

שי למורא

על המגילה בה השתמש הרבי מסופר שלא מופיעה המילה "המלך" בראש כל עמוד, ועשרת בני המן בתחילת העמוד (ולא בעמוד בפני עצמו), ובכל יריעה שלשה עמודים. המגילה נכתבה על פי כתב כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

מגילה זו הוענקה לרבי במתנה (יחד עם נרתיק כסף) לפני פורים תשכ"ט על ידי הרה"ח ר' געציל רובשקין, ומעשה שהיה כך היה:

ר' געציל קנה לעצמו מגילה יפה. אותה הזמין אצל ר' אליעזר זירקינד. משהראה אותה לסופר ר' ישעי' מטלין התפעל הלה מיופייה והתבטא שאפילו היופי במגילת הרבי לא מגיע ליופייה של מגילה זו. הזמין, אפוא, ר' געציל מגילה נוספת אותה העניק לרבי.

בתגובה הוציא הרבי 50 דולר וביקש לשלם באומרו: "שונא מתנות יחיה". ר' געציל סירב אך הרבי עמד על כך ואף התנה את קבלת המגילה בנטילת הסכום. ר' געציל נענה לקחת את הכסף אך מיד תרם אותו ל'מרכז לעניני חינוך' (על פי עדות בתו מרת ר. דוכמן והרב יהודה לייב שי' גרונר – כל הנ"ל ב'תשורה' י"ב אדר תשנ"ח עמ' 36).

בשנים שקדמו למאורע זה השתמש הרבי במגילה שבה הופיעה המילה "המלך" בראש כל עמוד (מלבד שלושה עמודים אחרונים – עמוד של עשרת בני המן ושני עמודים שלאחריו), עשרת בני המן נכתבו באותיות גדולות בעמוד בפני עצמו, ובסך הכול ארבעה עמודים בכל יריעה, מלבד האחרונה שהיו בה שלשה עמודים.

נשיא וחסיד

בפורים תשל"א ביקר מר שז"ר אצל הרבי. הביקור נסקר במפורט בספר 'נשיא וחסיד' (ר"ש קראוס, פרק 39). מר שז"ר נכח בקריאת המגילה בליל פורים בחצר הרבי. לפני-כן העניק לו הרבי במתנה מגילה נתונה בתוך נרתיק כסף מהודר ומרהיב ביופיו, ואמר לשז"ר: "כיון שהולכים לקרוא את המגילה, הרי זהו 'דבר בעיתו'... וכדי שיהיה למר לזיכרון, הרי מגילה, ורשום עליה [=על נרתיקה] 'פורים תשל"א'".

שז"ר התרגש מאוד והודה לרבי על המתנה היקרה. הרב יהודה לייב גרונר נשאר ליד שז"ר במשך כל הקריאה והחזיק עבורו את המגילה (כמו כן נשא אותה מחדרו של הרבי לבית הכנסת). על שולחנו של שז"ר (ראה 'נשיא וחסיד' עמ' 318) מונחת הייתה המגילה בנרתיק של כסף שניתנה לו במתנה על-ידי הרבי.

כשביקרוהו שלוחי הרבי לאוסטרליה בשנת תשל"ג – ביקש שז"ר להצטלם איתם כשהוא מחזיק בידו את המגילה שקיבל שנתיים קודם לכן מהרבי (התמונה בספר 'איי המלך', אוסטרליה תשנ"ב, עמ' צג – ויש לתקן את המובא שם (עמ' צד), שקיבלה כמה שבועות לפני כן בתור 'משלוח מנות' לפורים).

מגילת כ"ק אדמו"ר מהר"ש

בגנזך ספריית ליובאוויטש ישנן מספר מגילות-אסתר עתיקות – ראה ספר 'מבית הגנזים' (קה"ת תש"ע) עמ' רעח-רעט.

ברם, מגילה מיוחדת במינה היא זו שנכתבה על ידי כבוד קדושת אדמו"ר מוהר"ש (ראה צילום שני עמודים בספר הנ"ל, עמ' רעז).

בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז) עמ' 21 כותב הרבי:

בקי היה ואומן בכתיבת סת"ם. לכל אחד מבניו נתן מגילה כתובה בכתב-יד-קדשו – בזו הנמצאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר [=מהוריי"צ] שליט"א הכתב יפה ובהיר כאילו זה עתה נכתבה. לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך" ועשרת בני המן אינם כתובים בעמוד בפני עצמם – כן ישנן מזוזות גוף-כתב-יד-קדשו.

ואכן נדפסה שם (מול עמוד זה) – הדפסת-צילום (לבן על-גבי שחור) מ"שני עמודים של מגילה גוף כתי"ק [=כתב יד קודש] כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע".

מאוחר יותר הובאו הדברים ב'ספר המנהגים' עמ' 73, כדלהלן:

במגילה שכתב אדמו"ר מהר"ש נ"ע: א) לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך" ב) עשרת בני המן אינם בעמוד בפני עצמו.

כמקור (לסעיף ב) צוין שם: וראה שולחן-ערוך אורח חיים סימן תרצא סעיף ד ובבאר-היטב ושערי תשובה ושם נסמן, שדי חמד אסיפת דינים סוף מערכת פורים [מקור הקטע מספר המנהגים הוא ב"הנהגות" שנדפסו בסוף 'קונטרס פורים' (קונטרס פט, ומשם ל'ספר המאמרים ה'תשי"א' עמ' 198)].

שני עמודים הנ"ל נדפסו שוב בצורה בהירה וברורה בספר התולדות הנ"ל (עם שינויים והוספות) בשנת תשנ"ז.

הוראה לרבים

לפחות פעם אחת התייחס הרבי לסיבה שהובילה להדפסת עמודים מן המגילה, והיא: הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה.

את הדברים הבאים כתב הרבי לרב איסר פרנקל ז"ל (לקוטי שיחות כרך טז עמ' 552; אגרות-קודש כרך יא עמ' שמח):

מטעמי זהירות בכתבי הקדש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם אפילו בספרי הלכה ואגדה, ועל-אחת-כמה-וכמה בספרי תולדות...

ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגילת אסתר – כיון שאין בה השם. והיה בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה מה-שאין-כן בנדון זה.

(וראה 'כרם חב"ד' שם עמ' 74; רשימת הרש"ב הנ"ל; ועוד).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)