מגילת אסתר נפתחת במילים "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ". לכאורה הפתיחה הזאת מיותרת. עדיף היה לגשת ישר לתיאור המאורעות, כפי שהתורה מספרת את סיפור שעבוד מצרים, שאינו נפתח ב"ויהי בימי פרעה" אלא בתיאור האירועים עצמם.
אומרת על כך הגמרא במסכת מגילה: "כל מקום שנאמר 'ויהי', אינו אלא לשון צער... 'ויהי בימי אחשורוש'". זה המסר שהמגילה מעבירה עם פתיחתה: עצם הימצאותם של יהודים בשלטון אחשוורוש הוא עניין של צער, עוד בטרם נגזרה גזֵרה כלשהי.
עדיין בגלות
בתחילת מלכותו של אחשוורוש נהנו היהודים ממעמד מצויין. מרדכי, מנהיגם, היה שר בכיר, ככתוב: "יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ". היהודים זכו לעדנה הן בהיבט הגשמי הן בהיבט הרוחני. איש לא הפריע להם ללמוד תורה ולקיים מצוות.
ובכל-זאת המגילה מקדימה וקובעת ש"ימי אחשוורוש" הם עניין של 'צער'. כל זמן שעם ישראל נתון לשלטון זר ומלכות בית דוד אינה מכוננת, גם אם מדובר במלך הטוב ביותר ובתנאים הטובים ביותר – זה מצב של צער. אמנם לא חסר ליהודי דבר בגשמיות או ברוחניות, אבל עצם העובדה שעדיין לא בא משיח – זו הצרה הגדולה ביותר.
האלוקות מסתתרת
אך השאלה מתחזקת על-פי המבואר במדרש ומובא בספרי קבלה וחסידות ש'אחשוורוש' רומז לקב"ה, "שאחרית וראשית שלו". איך אפשר לומר ש"ויהי בימי אחשוורוש" הוא עניין של צער, והלוא מדובר על מלכותו של הקב"ה?
אלא שמציאות כזאת, שבה שמו של הקב"ה מופיע ברמז בלבד, ואילו בגלוי אין שמו של הקב"ה מופיע במגילה כולה, היא עצמה הוכחה שהעולם שרוי במעמד נחות ביותר ובהסתר גדול של האמת. אם כדי למצוא את הקב"ה צריך לחפש רמזים בראשי התיבות או בסופי התיבות, או לעיין במדרשים וכדומה – זה עצמו משקף מצב מצער של הסתרת האמת האלוקית.
עמידה במבחן
אולם יהודי יודע שגם מצב כזה של 'צער' ו'צרה' נעשה על-ידי הקב"ה, כדי להעמיד את היהודי במבחן. אין זו רבותא לבחור בטוב ובקדושה כאשר יהודי עומד ב'קודש הקודשים' בתפילת נעילה של יום-הכיפורים, וכשהוא רואה את הניסים הגלויים שנעשו בבית-המקדש.
האתגר הגדול הוא בשעה של הסתר, כשהקדושה אינה גלויה וכאשר אין רואים ש'אחשוורוש' פירושו "שאחרית וראשית שלו", אלא נראה שאחשוורוש כפשוטו הוא המולך מהודו ועד כוש. בכל-זאת יהודי מראה שאין הוא מתרשם ממציאות העולם, והוא עומד במסירות נפש – "לא יכרע ולא ישתחווה". הוא מתנהג כיהודי לא רק בבית-הכנסת ובבית-המדרש, אלא גם בהיותו ברחוב או בעולם העסקים, כש"אתם המעט מכל העמים". על-ידי כך הוא פועל ש"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר", ועד לגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.
(התוועדות פורים תשכ"ט) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
