בפרשתנו משה משחזר באוזני העם את שבירת לוחות הברית, בעקבות חטא העגל: "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת, וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי, וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם". עוד אִזכור של המעשה הזה מופיע בסוף התורה, בסיכום פועלו של משה: "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל". מה עשה משה "לעיני כל ישראל"? – שבר את הלוחות.
וכך רש"י מפרש: "לעיני כל ישראל – שנשאו ליבו לשבור את הלוחות לעיניהם, שנאמר: 'ואשברם לעיניכם', והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר 'אשר שִברת' – יישר כוחך ששיברת'.
קטיעת איבר
מדוע שבירת הלוחות מתארת את גדולתו של משה? אמנם זה היה מעשה נחוץ, שכן בשעה שירד מהר סיני וגילה שבני ישראל חטאו בעגל הבין שנוצר כאן קטרוג גדול על העם, והדרך לבטל את הקטרוג היא על-ידי שבירת הלוחות. אולם איזו גדולה יש כאן?
הדבר דומה למנתח שנאלץ לקטוע איבר של חולה כדי להצילו. אמנם זה מעשה הכרחי, אבל אין הוא מבטא את גדולתו של המנתח. גדולה אמיתית הייתה לוּ היה מצליח לרפא את החולה בלי לקטוע את האיבר!
אמון בלתי-מוגבל
עוד יש להבין מדוע משה מדגיש ששבר את הלוחות לעיני העם – "וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם". וכך גם בסוף התורה: "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל". לכאורה היה יכול לשבור את הלוחות בצנעה ולהשיג את מטרת השבירה. מדוע לצער את בני ישראל?
אלא שדווקא השבירה לעיני העם מבטאת את גדולתו של משה רבנו כרועה הנאמן של עם ישראל. היא מבטאת את האמון הבלתי-מוגבל של משה רבנו בעם ישראל. גם בשעה שהעם שרוי בשפל המדרגה ועובד את העגל, משה בטוח שיוכל להחזירם בתשובה – על-ידי הפעולה הדרמטית של שבירת הלוחות.
לזעזע את הנשמה
שבירת הלוחות על-ידי משה נועדה להמחיש לבני ישראל את משמעותו החמורה של חטא העגל, שמנתק את היהודי מהקב"ה. משה רבנו ידע שיהודי עלול לחטוא רק מפני שהוא משלה את עצמו כי עדיין הוא יהודי ועדיין הוא קשור לקב"ה. אבל אם יקלוט שהוא מתנתק מהקב"ה – יחזור מיד בתשובה, אפילו אם קודם לכן היה בשפל המדרגה.
הוא עושה זאת על-ידי שבירת הלוחות לעיניהם דווקא, ובכך מבקש לזעזע את נפשם, ולהראות להם שחטאיהם מנתקים אותם מהקב"ה. ואכן, מעשהו של משה גרם לרוב העם לחזור בתשובה, והראיה ש"וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא (רק) כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ", שכן שאר החוטאים שבו בתשובה שלמה. זו גדולת מעשהו של משה, שהצליח לזעזע את העם ולהחזירו למוטב.
(תורת מנחם כרך מה, עמ' 92) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
