הקב"ה מברך
לעולם קוראים את פרשת ניצבים בשבת שלפני ראש השנה. בשבת זו אין אנו מברכים את החודש, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו מברכו, ובכוח זה אנו מברכים את שאר חודשי השנה. ברכתו של הקב"ה היא "אתם ניצבים היום" – קיימים ועומדים בדין בראש השנה.
(הבעל שם טוב)
חג מכוסה
בשבת האחרונה בחודש אלול אין מברכים את חודש תשרי, כדי לערבב את השטן שלא יֵדע מתי חל ראש השנה. רמז לדבר בפסוק "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" – שיהיה יום החג מכוסה ולא יפרסמוהו.
(מנהגים)
אגודה אחת
"אתם ניצבים היום כולכם" (דברים כט,ט). אימתי אתם ניצבים? כשתהיו אגודה אחת כולכם. בנוהג שבעולם, אדם נוטל אגודה אחת של קנים בבת אחת, שמא יכול הוא לשברם. ואילו אחד אחד, אפילו תינוק יכול לשברם. וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת.
(ילקוט שמעוני)
אחדות של ברית
"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (דברים כט,ט). לאחדות אמיתית אפשר להגיע רק כאשר עומדים "לפני ה' אלוקיכם", כדי להיכנס עמו בברית. אחדות זו אינה מוגבלת לזמן מסויים ולמטרה מסויימת, אלא היא מקיפה את האדם כולו, עם כל כוחותיו ובמשך כל ימי חייו.
(הרבי מליובאוויטש)
השלמה הדדית
כל הסוגים שבעם ישראל הם גוף גדול, שבו כל חלק משלים את חברו. כשם שהראש זקוק לרגל כדי להגיע למחוז חפצו, כך ראשי העם זקוקים לפשוטי העם. כל אחד ואחד יכול למצוא בעצמו חיסרון מסויים שאינו קיים בחברו, ובעניין זה חברו משלימו.
(לקוטי תורה)
ידידות נצחית
"לעברך בברית ה' אלוקיך" (דברים כט,יא). המטרה של כריתת ברית בין שני ידידים היא להבטיח שלא תיפסק ידידותם לעולם, גם אם ביום מן הימים יגיעו למצב שהשכל יצדד בביטול הידידות שביניהם. אף כאן, כריתת הברית בין הקב"ה ובין ישראל מורה על התקשרות והתחברות עצמותית, על-שכלית, שאינה בטלה לעולם.
(לקוטי תורה)
התאחדות על-שכלית
כאשר כל ישראל הם בבחינת "כולכם", והם מתאחדים באחדות אמיתית על-אף ההבדלים שבין "ראשיכם" ל"שואב מימיך" – התאחדות על-שכלית זו מביאה לידי אחדות עצמותית ועל-שכלית בין הקב"ה ובין ישראל.
(לקוטי שיחות)
הכול שווים
"כולכם לפני ה' אלוקיכם". כולם שווים בעיניו. אין "ראשיכם", "זקניכם" ו"שוטריכם" חשובים ומיוחסים בעיניו יותר מ"חוטב עציך" ו"שואב מימיך".
(כלי יקר) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
