בהתקרבות מרגישים
"ולקחתם לכם ביום הראשון" (ויקרא כג,מ). אומר המדרש (תנחומא): "ראשון לחשבון עוונות". אין אנו מרגישים באמת את חומרתו של העוון עד אחרי הגילויים הנעלים של חג הסוכות. הדבר דומה לעבד פשוט שחטא כנגד המלך, ולאחר מכן העלהו המלך למשרה נעלה ומכובדת, שרק אז הרגיש את מלוא חומרת החטא.
(הבעל שם טוב)
תשובה מאהבה
עבודת הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים, היא תשובה מיראה, ההופכת את הזדונות לשגגות בלבד; ואילו בחג הסוכות, שאז העבודה היא תשובה מאהבה ושמחה, נהפכים הזדונות לזכויות. לכן חג הסוכות הוא "ראשון לחשבון עוונות", כי אז מתחילים העוונות עצמם להתהפך לזכויות.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
מה מצער
בשולחן ערוך נאמר: "ירדו גשמים, הרי זה ייכנס לתוך הבית", מפני שהאדם מצטער במצב כזה מן הישיבה בסוכה. אולם אם יהודי מצטער יותר מכך שאין הוא זוכה לשבת בסוכה, הרי ממילא חייב הוא לשבת בסוכה, אף שיורדים גשמים.
(בית יעקב)
האור העתידי
"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" (ויקרא כג,מד). האור האלוקי הנעלה, שעתיד להאיר ולזרוח אחרי ביאת המשיח בתוך פנימיותה של כל נשמה בישראל, מתגלה כיום בבחינת 'מקיף' בלבד, בבחינת 'סוכה', שכן בזמן הזה אין האור הזה יכול להתגלות בפנימיות.
(לקוטי תורה)
סגולת הגנה
סוכה היא סגולה כנגד יצר הרע, שלא יפגע ביהודי אחרי התשובה של הימים הנוראים. ראיה לכך מיעקב אבינו, שהקים לו 'סוכה' אחר שנפרד מעשיו אחיו.
(רבי חנוך מאלכסנדר)
זה הקב"ה
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כג,מ). "פרי עץ הדר" – זה הקב"ה, "כפות תמרים" – זה הקב"ה, ו"ענף עץ עבות" – זה הקב"ה, ו"ערבי נחל" – זה הקב"ה.
(ויקרא רבה)
קישור וחיבור
"פרי עץ הדר" – תוכנן הפנימי של מצוות אתרוג ושל כל המצוות "זה הקב"ה" – הקישור והחיבור שנוצר באמצעותן בין האדם, מקיים המצווה, ובין הקב"ה, מצוֵוה המצווה, שכן 'מצווה' היא מלשון צוותא וחיבור.
(הרבי מליובאוויטש)
ניצוצות זורחים
"כל האזרח בישראל יֵשבו בסוכות". 'אזרח' מלשון זריחה. כל מה שזורח ומבהיק, כל ניצוץ של קדושה ושל זוהר המצוות, הכניסו לסוכה.
(אדמו"ר הזקן) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
