הייחוס שלנו...
אנו מיוחסים יותר מאברהם אבינו עליו-השלום. אברהם אבינו רקד בשמחת-תורה עד התקרה, ובכל זאת את תרח אביו 'הלקו'. אבל אנו ואבותינו ואבות אבותינו – רקדנו בשמחת-תורה, ואף אנו רוקדים בשמחת-תורה1.
(ספר השיחות תרפ"ו עמ' 95, תרגום מאידיש)
_______________________
1) להעיר מפיוט "אגיל ואשמח בשמחת תורה": אברהם שמח בשמחת תורה.
להביט ולהתרפאות
אצל אברהם אבינו תלתה על הצוואר מרגלית, שכל חולה שהיה מביט עליה, התרפא. חולה הרי בגימטריה מ"ט, היינו אף מי שהיה שקוע במ"ט שערי טומאה רחמנא-ליצלן, פעל הדבר גם עליו.
(שם, עמ' 96, תרגום מאידיש)
כמה מעלות טובות עלינו...
...דיבר בעניין החסידים ובמעלות החסידים שהינם סוג אחר של אנשים בטבע תולדותם: חסיד הוא בטבע פיקח, בטבעו תקיף הוא בדעתו, לחסיד יש חיות, אצל חסיד ישנו כוח הביטול, לחסיד יש חוש ריח – וכל הדברים הללו הם מעלות גדולות באם מנצלים אותם כראוי בעבודה על פי תורת החסידות.
כל המעלות הטובות הללו ונוספים עליהם פעל הרבי אצל חסידים בכוח עבודת המסירות-נפש שלו. אברהם אבינו באמצעות מסירות הנפש שלו עשה יהודים – ואילו הרבי על ידי המסירות נפש שלו עשה חסידים.
(שם, תרפ"ז עמ' 157, תרגום מאידיש)
נשאר 'תרח'
...גם לאברהם אבינו היה אבא 'ארצי' והוא 'תרח'. הוא היה אדם חשוב, שר בתפקידו, ובכל זאת נשאר "תרח"...
(שם, תש"ח עמ' 205, תרגום מאידיש)
משכיל של 'דעת עליון'...
ההנהגה על פי תורה מתחילה מאברהם אבינו. נאמר: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. בהבראם אותיות אברהם, כי בזכות אברהם אבינו נברא העולם, התוכן והעניין הפנימי של תולדות השמים והארץ בהבראם [הוא] כאשר אברהם התחיל להאיר. היינו, שמעלתו הנפלאה של אברהם אבינו אינה אלא בכך שהוא מכיר את בוראו.
אברהם היה משכיל נפלא, ומסור בכל הפלאת מהותו ומציאותו לידיעת מהות האלקות והכרת מציאות האלקות, אבל [בתחילה] רק לעצמו לפי אורחות חיי בעלי השכלה שעסוקים רק עם עצמם, בבחינת 'טרוד למיבלע', לעלות ולהתמיד בידיעות.
אך אברהם התחיל להאיר. אברהם, משכיל בבחינת 'אצילות', משכיל של 'דעת-עליון', ולכן התחיל להאיר – להיות מלמד, לפרסם אלוקות בין אנשים ארציים. הוא – אברהם – פרסם אלוקות אפילו לרמות הנמוכות ביותר של האנושות, שגם ערביים ידעו ממציאות הבורא ברוך-הוא לפי הבנתם.
אברהם התחיל להאיר. זהו תוכן העניין של 'בהבראם', כי אברהם הכיר את התכלית והמעלה הפנימית של בהבראם, שהכוונה העליונה בעבודה אינה רק להיות בעל מדות ובעל הנהגות נעימות, אלא גם ללמד ולהסביר לזולת את הנועם של מדות טובות.
כוונת הבריאה
אבותינו רבותיו הקדושים, מכ"ק רבינו הזקן לדורותיו, מלמדים אותנו בכל דור ודור שכל עניין, הן בהשכלה והשגה והן בעבודה ופועל, יהיה מובן ומבואר בדיוק ובבהירות.
[...] אברהם אבינו היה משכיל נפלא והשיג על ידי הכרה עצמית שהעולם הגשמי, הגם שהנו התחתון מכל העולמות, אשר לא די בהיותו גשמי הרי הוא גם חומרי ממש, הרי שבאמת כוונת הבורא בבריאה היא דווקא בחומרי. יותר מכך, לא רק שזוהי כוונת הבריאה, אלא שהחומרי הוא אכן מעלת הבריאה, כי על ידי העולם החומרי והגשמי, כאשר מבצעים הכול על פי התורה והמצווה, מעלים את כל העולמות.
הרגש של שכל עצמי
[...] התחלת ההנהגה בעולמות . . מתחילה מאברהם אבינו, שזהו הפירוש הפנימי של המאמר: עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה, בא אברהם התחיל להאיר.
אברהם אבינו הוא דור עשרים ואחד מאדם הראשון שהיה יציר כפיו של הקב"ה, ובנשמתו כלולות ותלויות כל נשמות ישראל שהתגלו בעשרים דורות שמאדם ועד אברהם אבינו, וכל נשמות ישראל שנגלו מזמנו של אברהם אבינו ושיתגלו בעתיד עד משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
בכמה התוועדויות כבר דובר, שאברהם אבינו היה משכיל נפלא, ולהשכלה של אלוקות הגיע בהשכלה מושגת – ההשגות הדקות והעמוקות ביותר שאין להן תפיסה בשכל. אפסיות הישות אינה [מושגת] אלא בהרגש של שכל עצמי. בעניין זה היה שכלו של אברהם אבינו מונח ומעמיק, להבין את כוונת האלוקות ברוך-הוא ותכלית הבריאה של העולם הארצי.
אברהם אבינו התפלא מאוד מהי הכוונה האלוקית בבריאת העולם החומרי. עד אשר הגיע בשכלו הבהיר לאמיתית כוונת הבורא ברוך-הוא בעולם החומרי – שכאשר מעלים את החומר, פועלים עלייה בכל העולמות.
(ספר השיחות תש"ח עמ' 209-211, תרגום מאידיש)
מסכת אהבת ישראל..
רבינו הזקן חזר בפעם הראשונה לוויטעבסק ממזריטש, וסיפר מה ששמע מהמגיד ממזריטש: שאצל הבעל שם טוב מכילה מסכת אהבת ישראל כמה מאות פרקים. אצל אברהם אבינו הכילה מסכת עבודה-זרה ד' מאות פרקים, ואילו אצל הבעל שם טוב זו מסכת אהבת ישראל שהכילה כמה מאות פרקים.
אברהם אבינו הנחיל לעם ישראל אהבת המקום – אהבת השם יתברך, ואילו הבעל שם טוב הנחיל ליהודים אהבת ישראל – לאהוב יהודי בגלל היותו יהודי. כאשר יהודי נמצא בקצה העולם, ואינו מכירו כלל, רק הקב"ה יודע עליו והוא יודע על הקב"ה – צריך לאהבו.
(ספר השיחות תש"ו עמ' 40, תרגום מאידיש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
