בני-ישראל, בהיותם במדבר, היו מוקפים ב'ענני-הכבוד'. המדרש מספר, שהעננים הללו היו ענני-פלא – הם הגנו על בני-ישראל מכל הכיוונים, הרגו את המזיקים, יישרו את הדרכים ואף ניקו וגיהצו את הבגדים. כמו-כן נהנו בני-ישראל ממים זמינים, שבאו מבארה של מרים.
התורה היא נצחית וגם אירועים שהיו בעבר נושאים בתוכם מסרים נצחיים לכל זמן ולכל מקום. עניין זה, של ענני-הכבוד ובארה של מרים, מלמד יהודי כיצד להתמודד עם הקשיים הנקרים בדרכו בחיי היום-יום.
כוח מסירות-הנפש
כשיהודי יוצא אל העולם, הוא נדרש למעשה להתמודד עם 'מדבר'. העולם הזה הגשמי מכונה "מדבר גדול ונורא אשר אין בו מים". היהודי נזקק אפוא להגנה של 'ענני-הכבוד'.
'ענני-הכבוד' שמגינים על היהודי הם כוח מסירות-הנפש הטבוע בנפשו של כל אחד ואחד מישראל. בתוך ליבו של יהודי מצוי כוח בלתי-מוגבל של מסירות-נפש, שיכול להביא את האדם עד כדי מסירות-נפש בפועל על קידוש השם.
נקודה שמתעוררת
כוח זה עלול להיות מוסתר וחבוי, אבל ברגע האמת הוא מתגלה במלוא עוצמתו. וכפי שסיפר כ"ק אדמו"ר הריי"צ, שבימי ההפצצות בוורשה הזדמן למחסה שבו שהו יהודים מגוונים. הייתה שם הקבוצה של הרבי וחסידיו, היו אנשים בינוניים, אנשים פשוטים ואף יהודים שעד אז חשבו שאין להם זיקה ליהדות. אולם כאשר התפוצצה בסמוך פצצה וקול נפץ עז החריד את האזור, פרצה מפי כולם הקריאה "שמע ישראל".
זה הכוח הטמון בנפשו של כל יהודי. אמנם קשה להגיע לנקודה זו, אך כשמצליחים להגיע אליה – אם במצב של צרה, כמתואר לעיל, או בדרכי נועם – מסוגל גם היהודי הפשוט ביותר והקל שבקלים להשמיע אותה קריאת "שמע ישראל" כמו מנהיג בישראל.
אור שמגיע למטה
כדי לעבור את קשיי ה'מדבר' זקוק יהודי גם ל'מים'. התכונה הבולטת במים, שהם שואפים תמיד לרדת ולנזול למטה. המשמעות הרוחנית של ה'מים' היא – שצריך להוריד את אור התורה למטה, לכל יהודי ויהודי בדרגה שבה הוא נמצא.
יכול יהודי לחשוב, שהואיל והוא אדם פשוט, אין בכוחו לקבל חיות וכוחות מהתורה. על כך אומרים לו, שהתורה היא בבחינת 'מים' – היא יורדת ומגיעה עד למטה-מטה. גם יהודי שיודע אך ורק לקרוא את מילות התורה, ואין הוא יודע את פירוש המילים, סופג את קדושתה של התורה ושואב ממנה כוחות, כי האור של התורה מגיע דרך המילים הקדושות גם לתוך נפשו, ומסייע לו להתמודד עם קשיי העולם הזה הגשמי.
(לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 333) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
