שאלה: מהי מצוות זכירת יציאת מצרים ומי חייב בה?
תשובה: כתב הרמב"ם: "אף-על-פי שאין מצוות ציצית נוהגת בלילה, קוראין אותה בלילה, מפני שיש בה זיכרון יציאת מצרים, ומצווה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה, שנאמר (דברים טז,ג): למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".
לדעת בעל התניא גם נשים חייבות במצווה זו, לפי שאינה תלויה בזמן קבוע (אף שהן פטורות מקריאת שמע, שיש לה זמן קבוע). לכן הן חייבות לומר בבוקר את ברכת 'אמת ויציב' ובלילה את ברכת 'אמת ואמונה', שאותן תיקנו חז"ל על יציאת מצרים (ואפשר לומר זאת בקריאת שמע שעל המיטה, שהנשים חייבות בה, אף שפטורות לכל הדעות מתפילת ערבית). ה'משנה ברורה' מחייבן באמירת 'אמת ויציב', ולגבי 'אמת ואמונה' הוא מביא שתי דעות. ה'יביע אומר' פוסק שלא יברכו ברכות אלה, אך מציע שיאמרו את פרשת ציצית. ויש הפוטרים את הנשים ממצווה זו לגמרי.
על-פי כמה דעות יוצאים ידי עצם המצווה גם בהזכרת פסוק או הלכה שיש בהם יציאת מצרים.
מקורות: ברכות יב.ב ופירש"י. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדמו"ר הזקן סי' נח ס"א וסי' ע ס"א. משנ"ב סי' ע ס"ק ב. שו"ת יביע אומר ח"ב סי' ו אות יא. וראה אנציקלופדיה תלמודית ערך 'זכירת יציאת מצרים', כרך יב עמ' קצט, וש"נ.
תיקון לגיליון הקודם (1462): נאמר שם שהכשרת מסגרות ('חצובות') הכיריים לפי אדמו"ר הזקן היא בליבון חמור. דין זה נכון באשר להכשרה מבליעת איסור או מחמץ לפסח; אבל כלי חלב שנבלע בו בשר ולהפך, דיי להכשירו בהגעלה ברותחים, כמבואר בשו"ע אדה"ז סי' תנא סעיף יג בהגהה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
