נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1073- כל המדורים ברצף
	הקדמת התיקון לירידה שלאחר מתן תורה
	שלום בין אדם לחברו מזרז את הגאולה
	השליחות לאילת
	פרשת משפטים
	הלכות ומנהגי חב"ד

פעילותם המבורכת של השליח ורב העיר להפיכת אילת למקום תורה * מה ענה הרבי למי שבקש לבוא לבקרו לאחר אירוע-הלב בשנת תשל"ח ? * ומה הייתה הוראתו המיוחדת לרב אושפל בקשר לביקורו בארץ הקודש? * על צד השווה בין ימית לאילת... על היבחרותו של רב חב"די לרב העיר, ועל הרעיון להקים במקום סניף ישיבת תומכי-תמימים * רשימה שלישית

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

היתר מהרופאים

ב'יחידות' הרב ישראל צבי גליצנשטיין בחודש תשרי תשל"ח, העניק לו הרבי שטר של דולר אחד בפתח חדרו הקדוש, ואמר:

שנת ברכה שנת הצלחה

(לאחר שהמשיך הרב גליצנשטיין ללכת, סימן לו כ"ק אדמו"ר בידו הק' שיחזור, נתן לו עוד שבעה דולרים ואמר:)

זו השתתפות בהוצאות על התוועדות באילת. בשורות טובות. שנת הצלחה.

כעבור חודש שיגר כ"ק אדמו"ר על-ידי אחד מאנ"ש (הרה"ח ר' שלום חסקינד) שהודיע בפתק שחוזר לארץ הקודש, עוד י"א דולר, בכתבו על הפתק ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' תלב):

המצורף-בזה (י"א דולר) מטובו למסור להרה"ח גליצנשטיין שי' שבאילת ות"ח על הטירחא

באותה שנה – תשל"ח – ביקש אחד מאישי הציבור באילת, מר מנחם שי' אופן – בהמשך למכתב איחולים לרבי להחלמתו – להגיע ל'בית חיינו' ולזכות להיכנס לרבי ליחידות. הרבי השיב לו ('מבוא' לספר 'היכל מנחם' כרך א' עמ' יד הערה 29):

וכמ[אמר] חז"ל כל המברך מתברך מה' שברכתו מרובה על העיקר.

לעת-עתה – התירו הרופאים לענות על מכתבים אבל לא קבלת אנשים לשיחה וכיוצא-בזה, ואין קובעים תאריך מתי יתירו גם זה.

ובאם אפשר – כדאי שיכתוב בפרטיות המתאימה (באם דרוש – יכתוב על המעטפה 'סודי'), ואשתדל לענות בהקדם.

ומעשר מהוצאות הנסיעה לכאן יתרום לצדקה לעניי עירו.

אזכיר על-הציון.

"חוץ לארץ שבארץ ישראל"

מחשובי רבני חב"ד אשר שימש גם כראש-ישיבה, הרה"ג הרה"ח ר' יצחק דובער אושפל ז"ל (הרבי העיד עליו "בהכירי את הרב אושפאל שליט"א זה רבות בשנים... וגם אשר שנים הרבה זכה לקבל הדרכה מכ"ק מורי וחמי אדמו"ר"), הוזקק פעם לנסוע לארץ-הקודש עקב המלצת רופא לטיפול רפואי עבור זוגתו בים-המלח.

הרב אושפל, שהכיר את עמדת הרבי שישנה בעיה הלכתית לעזוב את ארץ הקודש לאחר שהות בת ל' יום רצופים בה – אירגן את הנסיעה באופן שישהה שם פחות משלושים יום. עם כניסתו ל'יחידות', אמר לו הרבי:

בוודאי אתה מתכוון לשהות בארץ-הקודש יותר משלושים יום...

(מבלי להתבלבל ענה הרב לרבי מיד: כן, למרות שהיה צריך לשם כך להחליף כרטיס), והרבי המשיך:

אמנם מכיוון שהדבר כרוך ב"שאלה", עליך לצאת לחוץ-לארץ – יש שם מקום בשם אילת "חוץ לארץ שבארץ ישראל", תיסע לשם, שלחתי לשם את גליצנשטיין, תבקר אצלו, והוא יראה לך את ה'בית חנה' שלו.

הרב אושפל וזוגתו אכן הגיעו לאילת ליומיים. הרב גליצנשטיין ניצל את ההזדמנות והזמין 20 זוגות, והרב אושפל נאם בפניהם על חשיבות חיי המשפחה על-פי תורה וכן סיפר להם על הרבי. היה זה ערב מיוחד ומוצלח מאוד.

איסור החזרת שטחים

כמעט מדי שנה היה הרה"ג ר' ישראל יצחק פיקרסקי, ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ליובאוויטש 770, נוסע בזמן הקיץ לארץ-הקודש. טרם נסיעתו היה נכנס לחדרו של הרבי ל'יחידות', ומאז תשל"ח היה נכנס אל 'גן עדן התחתון', לאחר תפילת מנחה.

באחת הפעמים שוחח עמו הרבי בנושא איסור החזרת שטחים, ובין הדברים אמר:

כל ענין איסור החזרת שטחים תקף בין בארץ הקודש בין בחו"ל, מטעם הפשוט "שלא תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם".

הרבי הוסיף:

אני סבור שימית איננה ארץ-ישראל [ובכל זאת אין להחזירה] יש שם מקום – אילת, [אברך בשם] גליצנשטיין נמצא שם ואני הוריתי לו לנהוג שם יומיים יום-טוב.

הופך את כל אילת...

בשלהי שנת תשל"ט יזם הרב גליצנשטיין את הגעתו של רב חב"די לעיר – הרה"ג הרה"ח ר' יוסף העכט שליט"א, אשר נבחר לאחר מערכה ממושכת, בה נטלו חלק מעסקני חב"ד הראשיים – הרבנים החסידים הרה"ח ר' זושא וילימובסקי, הרה"ח ר' שלמה מיידנציק והרה"ג הרה"ח ר' מרדכי שמואל אשכנזי זיכרונם לברכה. היה זה לאחר שהביע הרבי את דעתו בחשיבות העניין של בחירת רב חב"די, והרב העכט אף קיבל הוראות מהרבי בקשר לכך – לגשת למועמדותו.

ביום ד' כ"א אייר תש"מ (ראה 'השליחות לארץ הקודש' תש"כ, עמ' שלז-שלח), כאשר הגיע הרבי מביתו, פגש ברב העכט ושאל אותו: "ווי גייט די רבנות?" [=כיצד מתנהלת מלאכת הרבנות]. הרב העכט השיב: "ברוך-השם!"

בתגובה אמר הרבי:

עס זאל גיין בעסער און בעסער [=שיילך הלוך וטוב].

בהמשך לכך, ביום א' י' סיון הורה לו הרבי, שיתכתב עם הרה"ג ר' משה פיינשטין בנושאי הלכה ועוד, וכן שיעשה שימוש בתחומים הנוגעים למעשה.

ביו"ד אדר תשמ"ח עברה אמו של הרב העכט בחלוקת דולרים. הרבי העניק לה דולר אחד עבור יום הולדת, אחד עבור בעלה [=הרב משה יצחק ע"ה], ואחד עבור בנה, הרב העכט מאילת, באומרו באידיש (כאן בתרגום חופשי – תשורה י"ג כסלו תשס"ט עמ' 39):

בשביל הבן באילת, הוא הופך שם את כל אילת...

מר דוד נתן, מוותיקי העיר, עבר פעם לפני הרבי במהלך חלוקת הדולרים והזכיר אודות הרב העכט. הרבי הגיב ואמר (בתרגום חופשי – מתשורה הנ"ל עמ' 40):

הוא כותב לי אודות כל היהודים שם, מתכוון הוא גם עליכם – בוודאי שכך. במיוחד שאפשר לפעול שם עוד הרבה יותר, והרי מגיעים לשם אניות מכל העולם.

בהזדמנות אחרת, במהלך חלוקת הדולרים בח' כסלו תנש"א, אמר הרבי לרב העכט "הצלחה רבה באילת". לאחר שכבר עבר קרא לו הרבי שוב ואמר: "בקש ממנו" – ובאמרו הצביע לעבר המזכיר הריל"ג שי' – "ותקבל את המענה אשר ציינתי על-גבי...".

ובקשר לפניית תושבי אילת אודות המצב הביטחוני (בחודש טבת תנש"א), ענה הרבי:

אין על מה להבהל כלל וכלל.

ובג' סיון תנש"א:

שיהיה כפליים לתושיה, וענין כהוספה על הוספה בבשורות טובות.

לרעייתו של הרב העכט נתן הרבי דולר נוסף עבור הבעל: "הצלחה בעסקנות ציבורית", ועוד דולר באומרו "זהו עבורך בעסקנות ציבורית".

בחודש מנחם אב תשמ"ז במהלך חלוקת הדולרים לצדקה ('תשורה' כ"ט אדר תשס"ב עמ' 10), מעניק הרבי לרב משה יצחק העכט דולר ל"ברכה והצלחה", אחר-כך מעניק לו דולר נוסף ואומר:

זה עבור הבן שלכם, הוא הרי הופך עולמות באילת. יש לו שם ימים, וגם ישנו שם חיבור של הים עם היבשה וזה עושה רעש... תשלח לו את הדולר.

ר' משה יצחק החזיק את הדולרים באופן שלא יטעה, את הדולר שלו בימין, והשני [עבור בנו] בשמאל, כדי לעשות היכר. הרבי הגיב על כך:

אין כל נפקא מינה.

אל הסבא התלווה גם הנכד – שניאור זלמן צבי הירש שי', והרבי העניק לו דולר נוסף ואמר בלשון-הקודש:

בשביל אבא באילת...

מבצע ושליחות מיוחדת זכה הרב העכט לבצע בקשר להדפסות התניא בקהיר שבמצרים, וכן היה אחראי על ארגון חגיגות סיומי הרמב"ם במצרים – פרשיות הקובעות ברכה לעצמן (בהזדמנות אי"ה).

היוקם סניף תומכי-תמימים?

בחורף תשל"ט העלה הרה"ח ר' ישראל צבי גליצנשטיין את רעיון הקמת סניף ישיבת 'תומכי תמימים' באילת. כאשר כתב על-כך לרבי, נענה כדלהלן:

ב"ה, כ"ד שבט, ה'תשל"ט, ברוקלין. נ.י.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה' ישראל צבי שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מט"ו בשבט תשל"ט.

בשאלתו נידון סניף מתו"ת וכו':

א) הנה לכל לראש צריכה להיות חוות דעת הנהלת-מרכז תומכי-תמימים בארץ-הקודש ת"ו והלוקחת ע"ע [=על עצמה] האחריות שבזה וכו'.

ב) למה שמזכיר במכתבו "משפיעים, ר"י [=ראש ישיבה] וכו'", היוכל להודיעני גם מאין – לפי דעתו – "יקבל" כל אלה.

ורק לאחר קבלת מענה להכתוב לעיל, יש מקום לחוו"ד בזה מכאן.

בברכת כט"ס, ש.מ. סימפסון, מזכיר

בפתק נוסף שקיבל הר' גליצנשטיין כתב הרבי (לפי העתקת המזכיר הר"ב קליין):

מיהו בהנהלת תומכי-תמימים שבארץ-הקודש שיעשה בזה כדרוש?

בז' אדר תשל"ט ('ימי תמימים' כרך ז' עמ' 297-296) מדווח הרב אפרים וולף לרבי:

"אתמול בערב ישבתי לאסיפה עם הנהלת הישיבה בכפר חב"ד בהשתתפות רמ"מ פוטערפאס, ר"י כ"ץ, ר"מ לנדא, רמ"צ גרוזמן ור"ז פלדמן, בקשר למענה לר' ישראל שיחי' גליצנשטיין לשאלה על-דבר סניף של תומכי תמימים באילת.

"רממ"פ אמר שבאופן כללי רואה את הדבר באופן חיובי, אבל לגבי התנאים הגשמיים שיוכלו התלמידים לקבל באילת חושש. שאר חברי ההנהלה אמרו שחוששים שהיות ומדובר הוא בקבוצה קטנה של תלמידים, השאלה אם יהיה להם שם רוח של לימוד וכו', בנוסף לשאלה של התנאים הגשמיים ...ומסיבה זו לא נוטים חברי ההנהלה לקבל אחריות לשלוח תלמידים לאילת.

"כאן ישנה גם השאלה... לממן ההוצאות באילת. המדובר יהיה בסכום שלפחות כ- 60-70 אלף ל"י לחודש. חברי ההנהלה מציעים שלשליחות זו, מתאים יותר לשלוח אברכים, כי עיקר הפעילות באילת תצטרך להיות במבצעים וכדומה. כן ישנה השאלה שהמדובר הוא בתלמידים של הכיתה הגבוהה בישיבה ובאם הם יעזבו את הישיבה יוכל להיות מזה חלישות בישיבה בכלל.

"רצוף-בזה מכתב התשובה שכתבנו אל ר"י גליצנשטיין על-דבר הנ"ל".

ושוב, בכ"ג אדר תש"מ כותב הרב אפרים וולף לרבי ('ימי תמימים' עמ' 356):

"אתמול היה אצלי הר"י שי' העכט מאילת בדבר ההצעה לפתוח סניף של הישיבה באילת, בהמשך למה שכתב ר"י שי' גליצנשטיין מספר פעמים עד"ז. למעשה באם נחשוב על הצעה זו באופן חיובי ישנם בזה קשיים הן בגשמיות והן ברוחניות, והשאלה אצלנו היא אם להיכנס לטפל בכך על אף הקשיים שבזה, ונבקש באם נוכל לקבל חוות-דעת כ"ק אדמו"ר שליט"א בהצעה זו".

באסיפת הנהלה של תומכי-תמימים כפר חב"ד שהתקיימה בכ"ג ניסן תש"מ שוב עלה הנושא על הפרק, כפי שדיווח למחרת (שם עמ' 358):

"ר' זלמן גופין עורר השאלה בדבר פתיחת סניף ישיבה באילת. אמרתי שכתבנו על דבר זה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ובקשנו לקבל חוות דעת, אבל לקבל בעצמינו החלטה לשלוח תלמידים לאילת זו אחריות כבידה מדי, כי המקום שם קשה מבחינת רוחנית, וגם לא נראה לעניות-דעתי שהישיבה שם תוכל להתפתח כל-כך מתושבי המקום וגם ישובים בסביבה זו כמעט ואינם. ולכן באם אין לנו לכך הוראה מכ"ק אדמו"ר שליט"א קשה להחליט בזה".

ושוב בדיווח מכ"ב תמוז תש"מ (שם עמ' 370):

"ר"י גליצנשטיין ור"ד פלדמן מאילת היו אצלי בעניין ההצעה להקים סניף הישיבה באילת... הסברתי להם החשש העיקרי מבחינת רוחנית שבזה, ומשום כך קשה מאד להחליט ולקבל אחריות... לשלוח להם תלמידיו מהישיבה... אמרתי להם שכתבנו בעניין זה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובאם היה לנו לפחות רמז מכ"ק אד"ש איך לנהוג בזה היה קל יותר לדון ולסכם בעניין זה".

בתגובה ענה הרבי באחת המענות כדלהלן:

א"כ [=אם כן] אין לפתוח הסניף,

כי באם אח"כ [=אחר-כך] יתאמת החשש (מפני השפעת האוירה החילונית על הילדים ונערים שישלחו לשם) הרי כו', וד"ל.

בחודש כסלו תשד"מ קיבל הר"י העכט מענה מהרבי ובו נאמר בין השאר:

מעולם לא אמרתי שתו"ת באה"ק [=שתומכי תמימים בארץ-הקודש] לא תייסד סניפים חדשים, כ"א [=כי אם] שהנהלת תומכי-תמימים בארץ הקודש – הלואי שבמרץ ויזמה הנוכחי שלה תחזיק מעמד במוסדות שכבר קיימים (עכ"פ [=על כל פנים] בנס) ולכן לא יתעסקו בסניפים חדשים (ובפרט שאם לא יכריחום – כנראה... אין מעונינים בזה)

באם יש עצה לזה וכו' – עליו לברר על אתר והרי כנראה גם בעירו באם לא ישתדל באווארענען עתה ככל הדרוש (ולפי עצת עסקנים באה"ק) גם הכולל אינו בטוח...

בשיחה טלפונית של הרב חודקוב בתחילת חודש טבת תשד"מ נאמר ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 214):

"בענין השאלה על-דבר פתיחת ישיבה בעיר אילת, יש לברר מה עונה ר"י הכט על שאלות אלו, וכדאי שיהיה בינינו דיון מוקדם על כל השייך לעניין, ולאחר מכן לכתוב אל כ"ק אד"ש".

בכ"ט טבת של אותה שנה הועברה תשובת הרבי טלפונית אל הרב אפרים וולף מענה על מכתבו מיום י"ז טבת (שם עמ' 217):

כפשוט עניין פתיחת ישיבה שייך אך ורק לעסקני אנ"ש שי' בארה"ק [=בארץ-הקודש] (ואפילו-לא לרבני אנ"ש שי' בארה"ק) ועל אחריותם – ואין בזה כלל גילוי דעת (או שבטל – באם היה).