חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:39 זריחה: 5:38 א' בסיון התש"פ, 24/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא עוד עבדים
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1467 - כל המדורים ברצף
להבין ולקיים או לקיים ולהבין
יש חדש
הטוב הטמון במשפטים ובעונשים
שקר
מחילה מיד
מזומן והקפה
כנף המעיל
לא עוד עבדים
החווה שמציעה שותפות בשמיטה
תחנון ביום החופה

דיני עבד עברי משקפים את כללות עם ישראל. הפסוק "שש שנים יעבוד" מתאר את הגלות, והמשך הפסוק – "ובשביעית יֵצא לחופשי חינם" – רומז לגאולה העתידה. וכך נאמר בתוס' הדר זקנים: "וזהו דכתיב בתורה 'ובשביעית יצא לחופשי חינם', כלומר בגלות שביעית יצא ישראל לחופשי חינם, כדכתיב 'ולא בכסף תגאלו', וזהו גלות זה שהוא שביעית: בבל, כשדים, מדי, יוון, פרס, ישמעאל, אדום".

בדומה לזה פירש בחזקוני: "שש שנים יעבוד רמז לשש מלכויות ששעבדו בישראל – מצרים, אשור, בבל, מדי, יוון, אדום; ובשביעית יצא לחופשי". בכתב-יד מדרש הביאור מובא: "מכאן סמכו חכמים שאין המשיח בא עד שיעברו על ישראל שש מלכויות, ואלו הן – פרס, מדי, ויוון, וכשדים, ואדום, וישמעאל".

"עבדיי הם"

בגאולה העתידה יבואו בני ישראל אל החירות האמיתית, אבל לאמיתו של דבר כבר ביציאת מצרים יצאו בני ישראל מגדר עבדים, ומאז אין יהודי יכול להיות עבד באמת. וכך נאמר בסיפרא (בהר פרשה ו): "כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים – על תנאי שלא יִמָכרו ממכרת עבד". ושם: "על תנאי שלא ישתעבדו בהם".

וכך הזוהר אומר בפרשת בא (שמות דף מ,א) על הפסוק "דברו אל כל עדת ישראל": "למדנו שלא יצאו ישראל ממצרים עד שנשברו כל השרים שלמעלה מממשלתם, ויצאו ישראל מרשותם, ונכנסו לרשות קדושה עליונה של הקב"ה ונתקשרו בו. זהו שכתוב כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם. מפני מה עבדיי הם? – אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, שהוצאתי אותם מרשות אחר והכנסתי אותם ברשותי".

המהר"ל (גבורות ה' פרק סא) מסביר שבגאולה ממצרים קיבלו בני ישראל את גדר החירות, ולכן אין הם יכולים עוד להיות עבדים: "כי כאשר גאל הקב"ה את ישראל הייתה הגאולה לשם כלל ישראל, שלא יהיו ישראל ברשות מצרים, ולפיכך הייתה הגאולה לבנים כמו לאבות... אבל הקב"ה היה רוצה לגאול את ישראל בכלל, ושם ישראל בשווה על כל ישראל, ולפיכך אף אותנו גאל עמהם, ולפיכך יראה כל אדם עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

ברוח זו מבארת גם תורת החסידות (ספר המאמרים תש"ח, עמ' 164): "כל הימים מימי גאולה הראשונה מגלות מצרים עד גאולה העתידה במהרה בימינו אמן הם ימי צאתך מארץ מצרים. והיינו דבגאולת מצרים התחדש עניין עיקרי והוא פתיחת הצינור דגאולה. וזהו אשר אנו מברכים בברכת הגאולה אשר גאלנו וכו', דאינו דומה מי שהוא בגולה ויודע אשר סוף-סוף ייגאל, למי שהוא משועבד שאינו יודע כלל אם ייגאל, ובגאולת מצרים נתחדש כללות ענין הגאולה".

"שטרי קודם"

הרבי מליובאוויטש מסביר (התוועדויות תשמ"ה כרך ג, עמ' 1509): "כתב המהר"ל שבזמן יציאת מצרים נתבטל עניין העבדות מישראל מכול וכול, כך ששוב לא שייך אצלם עניין של שעבוד ועבדות. ובלשון ההלכה: 'שטרי קודם' – 'כי לי בני ישראל עבדים', עבדים להקב"ה. ו'שטר' זה קודם לכל שאר שטרות, כולל 'שטר חוב של גזֵרת כי גר יהיה זרעך' – ה'שטר' של עניין הגלות...

"והעניין בזה – שגם זמן הגלות אינו מצב של עבדות ושעבוד אמיתי חס ושלום, מכיוון שבכל רגע ורגע מרגיש יהודי שהעובדה שנמצא בגלות אינה מפני שיש מישהו שיכול להיות בעל הבית על יהודים; דבר כזה לא ייתכן כלל וכלל. ומזה מובן שגם כאשר יהודי נמצא בגלות – אין זה מצב של עבדות ושעבוד חס ושלום, וממילא יכול יהודי להיות במצב של חירות".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)