עסקן, איש חינוך וסופר דגול, שעבר במהלך השנים מעסקנות ציבורית לכתיבת ספרים * למרות ההערכה שביטא הרבי להשפעת ספריו, רצה לראותו ממשיך בעסקנות ציבורית בשל המצוקה הגדולה בבעיות השעה * רשימה ראשונה
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
בעל אישיות מיוחדת היה ר' אברהם אליהו כי טוב, שנולד בוורשה בג' ניסן תער"ב ונפטר בירושלים ת"ו בו' אדר א' תשל"ו. אביו, ר' מיכאל, נמנה על חסידי האדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין, שימש כמלמד תינוקות של בית רבן, ובנו המשיך במלאכה זאת מגיל צעיר. בשנת תרצ"ה עלה לירושלים עם אשתו וילדיו הקטנים, ואז נחשף לקשייו של הפועל החרדי שהתקשה להשיג את פרנסתו אם לא היה מצויד ב'פנקס האדום' של ההסתדרות הכללית.
יחד עם חבריו, ר' אברהם טרגר ור' אברהם פרשן, ייסדו את "הסתדרות פאג"י" (אין להחליף בינם ל'תנועת פועלי אגודת ישראל' של ר' בנימין מינץ והרב קלמן כהנא), במטרה להקים מפעלי תעשייה ומלאכה בהם יועסקו יהודים חרדים. בהמשך התרחבה הפעילות וכללה מפעלי שיכון דוגמת 'שיכון פאג"י'. ר' אברהם ערך והשתתף בקביעות בביטאון "הקול" של התנועה, עיתון שנקט קו אידיאולוגי ברור כנגד תעתועי השלטונות ורדיפת הדת – שם הופיעו לראשונה סיפוריו החסידיים. בשנת תש"א יסד את תלמוד-תורה 'שילה' בירושלים אותו אף ניהל כשמונה שנים.
ר' אברהם ניסה את כוחו פעמיים בריצה ל'כנסת', אך לא הצליח לתרגם את האהבה והערצה שרכשו לו חוגים רבים לפתקים בקלפי, והוא התנתק מחיים הציבוריים, התכנס בביתו ושקד על ספריו.
דמות חדשה הפציעה – ר' אליהו כי טוב – הסופר.
בזה אחר זה הופיעו ספריו החסידיים-חינוכיים 'במעונות אריות', 'כחודו של מחט', 'בחסד עליון' 'הפותח שער' ו'כתר מלכות'.
בעולם היהודי התפרסם במיוחד בשל ספריו 'איש וביתו', ו'ספר התודעה'.
ייזכר לטובה חתנו ר' חנוך בן ארזה ז"ל שהיה יד ימינו בחייו וטרח בההדרת ספרי חותנו אחר פטירתו.
לנוס מהמערכה הציבורית?!
כבר בשנת תשי"ג ביקר הרב מוקוטובסקי אצל הרבי, ששוחח עמו על "מהפכת התשובה" שתבוא לעולם: הלהט הלא-דתי של ה'להכעיס' ייעלם מן האופנה, ובסופו של דבר רבים מבין הצעירים ישובו בתשובה (הרב טוביה שי' בלוי – 'הרבי' עמ' 307 ואילך).
בין השאר התבטא הרבי: "לו היו לי כמה עשרות צעירים, שהיו חודרים מעבר למסך ה'שומר הצעיר', הייתי כבר מחולל שם מהפכה" (הרב צבי שי' גרינוולד – 'התקשרות' גליון תרצ"ב (ש"פ וירא תשס"ח)).
ובינתיים התעייף ר' אברהם אליהו מעסקנות.
בליקוטי שיחות כרך י"ב (עמ' 203) נדפס הקטע דלהלן – "ממכתב י"א ניסן תשי"ז" – שככל הנראה וקרוב לודאי מוען אל הרב אליהו מוקוטובסקי – כי-טוב:
...על-פי השמועות המגיעות לכאן, נראה שזה זמן רב ביותר אשר כ' [=כבודו] משך ידיו מעסקנות בצרכי-ציבור, כהרגלו מאז (מלבד הוצאה-לאור של ספרים). ומובנת הפליאה מתופעה הכי מצערת ומכאיבה זו. האומנם לדעת כ' עתה היא שעת הכושר לנוס מן המערכה? או שלדעתו אכשור דרא? [=הוכשר הדור – על פי יבמות לט, ב (וברש"י)] וקא-סלקא-דעתך [=ומה שעולה במחשבתו כאילו] שעסקנות רצויה אין מצליחה עתה, וכן לא תעמולה ליראת-שמים לתורה-ומצוותיה – מופרכת בהחלט על-ידי המציאות. ובפרט אשר מי מאתנו תוכן לבות בני-ישראל, אשר חס-ושלום לא ישמעו לקול מוכיח על-פי דרך התורה, גם אם ידבר אליהם השכם והערב, וכמאמר-רז"ל הוכח תוכיח עד מאה פעמים, ובדברים היוצאים מן הלב.
"מה שכן ברור", ממשיך הרבי וכותב, "אשר העדר העסקנות בודאי שלא תוסיף דבר להטבת המצב ביהדות ותורה-ומצוות". ומוסיף להבהיר:
היה מצב איום ונורא רחמנא-ליצלן בימי יחזקאל (קאפיטל ח-ט) שמאז אנשי כנסת-הגדולה לא היה עוד כמוהו (יומא סט, ב). ובכל זאת ידוע סיפור חז"ל (שבת נה, א), אשר אפילו בהתבוננות קלה בו, תסמרנה שערות ראש איש הישראלי.
ומסיים הרבי:
אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו – אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה עניני יהדות נמצאים בכ"מ [=בכל מקום].
להתבטאות הרבי "מופרכת בהחלט על-ידי המציאות" – יש לציין כי באותו חורף החלה מלחמת תנופה של הרבי על ידי פעילות בערים, מושבות והקיבוצים בארץ-הקודש (ראה 'התקשרות' גיליון תרצ"ב שם).
צרכי-ציבור נחוצים יותר
ב'יחידות' הרה"ח ר' טוביה שי' בלוי בחודש תשרי תשכ"ג שאל את הרבי ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' תיג-ד), כי מכיוון שהוצע לו על ידי ר' אברהם מוקוטובסקי להשתלב בפרויקט של עריכת גמרא, בה יופיעו 'מפרשים' ליד כל קטע בגמרא, אך ייערך בעיבוד קצת (מודרני) למען ירוץ הקורא בו (– השואל הראה לרבי דוגמה) [האם נכון הדבר?].
הרבי הגיב: משימה יפה במאוד... אך המשיך:
מה עמו (=מוקוטובסקי) עצמו? האם הוא כבר לאחר ה'בירור'? והאם לא שייך לפעול עליו שיחזור לעסוק בצרכי ציבור?
באותו חורף ביקר הרב מוקוטובסקי עצמו אצל הרבי, גם נוכח בהתוועדות ונהנה מאוד, הרבי אף הורה לו לומר "לחיים" וכן נתן לו "מזונות" (ראה 'משבחי רבי', אה"ק תש"ס, עמ' 141).
באחת היחידויות (אולי באותו חורף) תבע ממנו הרבי לשוב לפעילות-ציבורית, והוא שאל את הרבי, האם מתוכן התביעה משמע שאין הרבי דיי מרוצה מספריו.
תוכן תגובת הרבי היה:
האם צריכים לספר לי מה פעל הספר שהוצאת-לאור 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל?...
ובכל זאת – למרות חשיבותם הרבה של הספרים – אלה יכולים להיערך [על-ידי] מכון וכיוצא-בזה, אך עסקנות בצרכי-ציבור היא דרישת השעה!... | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
