מדורים נוספים
	התקשרות גליון 1082- כל המדורים ברצף
	אייר – מעלת המעשה ועבודת האדם
	עשו כל אשר ביכולתכם! – להביא בפועל את הגאולה
	ניצול כל כוחו בצדקה רוחנית
	פרשת תזריע-מצורע
	חסידות שנכנסת באוזני השומעים...
	"ואם לא עכשיו, אימתי"
	הלכות ומנהגי חב"ד

במכתביו אל הסופר ר' אברהם אליהו כי טוב (מוקוטובסקי) – אחריהם נתחקה ברשימה זו, תובע ממנו הרבי לא לנטוש את המערכה הציבורית, ובדיעבד עודדו בפרסום ספריו * רשימת המשך מהגיליון הקודם

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

להפיץ יהדות ללא פשרות

בשנת תשנ"ו פרסמתי (ב'היכל מנחם' כרך ג' עמ' פו-פז) איגרת נוספת של הרבי אל הרב כי טוב מכ' מרחשון תשכ"ט, ושם ציינתי כי גם האיגרת מי"א ניסן תשי"ז שנדפסה באגרות-קודש כרך טו (עמ' מא-מב) נכתבה אף היא אליו (דבר שלא צויין שם באגרות קודש). ואכן באגרות קודש כרך כו (עמ' כא-כב), כאשר הדפיסו את האיגרת מתשכ"ט כבר ציינו "אגרת נוספת אליו – לעיל חלק ט"ו אגרת ה'שסא".

להלן האגרת בשלימות:

ב"ה, כ' מרחשון, ה'תשכ"ט, ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, הרב מו"ה אברהם אלי' שי' כי טוב, שלום וברכה!

הנני לאשר בזה קבלת מכתבו מיום שהוכפל בו כי טוב,

ויהי רצון שחפץ הוי' בידו יצליח להפיץ היהדות המסורתית בלי פשרות וכו', בכל האופנים ובפרט על ידי חיבוריו, ויעשה זה מתוך בריאות ושמחה וטוב לבב.

והרי הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל, קיום מצות ואהבת לרעך כמוך, אשר כלל גדול הוא בתורה, ובפרט על פי פתגם רבנו הזקן בעל התניא והשלחן ערוך, שואהבת לרעך כמוך ואהבת את ה' אלקיך קשורים ותלויים זה בזה, וכמבואר כל זה בדרושיו ובמאמריו ובשיחות רבותינו נשיאינו בכלל, אשר כמה מהם כבר נדפסו, ובודאי לדכוותיה האריכות אך למותר.

בכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות,

מ. שניאורסאהן

נשוב לאיגרת הרבי מי"א ניסן תשי"ז:

ב'אגרות חסיד' (תשורה (לאופר) ה' אדר ראשון תשע"ד – עמ' 54-53) נדפס מכתב הרה"ח ר' אוריאל צימער מט"ו אייר תשי"ז לידידו הרה"ח ר' טובי' בלוי:

"אני כותב לך היום בקצרה, מפני ענין שאולי ידוע לך.

"עוד לפני למעלה משבוע הראה לי הרב חדקוב העתקה ממכתב שנשלח לפני חג הפסח אל מוקוטובסקי. המכתב עצמו הוא ברכה בנוסח הרגיל לחג הפסח, אולם בסופו יש הוספה שאני מעתיקה וזה-לשונה [וכאן הועתק כל הקטע המופיע לעיל [=בגיליון הקודם] ("על-פי השמועות... בכל-מקום")] – עד כאן לשון-קדשו.

ומסיים צימער את מכתבו:

"מעניין אותי לדעת אם וכיצד השפיע המכתב הזה על מקבלו, האם הולידה בו שאיפה וכיוצא-בזה ואם בכלל סיפר למישהו וכו'...

"לטובת הענין נדמה לי כי טוב שלא ידע כי ידוע לך על תוכן המכתב או – באם אפשר – אפילו על מציאותו, שכן באופן רשמי ידוע גם לי רק על תוכן המכתב ולא על מקבלו..".

נראה שההתעניינות באה מלמעלה (=מהרבי), וד"ל.

הוכח תוכיח עד מאה פעמים

להשערת כותב הרשימה, גם המכתב מו' ניסן תש"כ (לקוטי שיחות כרך יב עמ' 204 – ומשם באגרות-קודש כרך יט עמ' רמה) נכתב על הרב מוקוטובסקי (ועל-כל-פנים זהה בתוכנו למכתב מתשי"ז – ולכאורה אליו כיוון הרבי בסוף מכתב זה):

...הנה אף שמובן ופשוט שהדפסת ספרי קדש ובפרט כאלו שיש בם תועלת להפצת התורה, גדול ערכה במאד, אבל הרי כמו שבצדקה כפשוטה צריך-להיות כדבעי למהוי, זאת-אומרת כשממצה כל אפשרותו ויכולתו, על-דרך-זה בודאי שהוא גם בהנוגע לצדקה רוחנית. והיאומן, גם לפי השערתו של כת"ר, שזהו ניצול כל כחו במילואו על-ידי הדפסת ספרים וכו', ואין נשמע כלל מלקחו חלק על-ידי דבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובאה"ק ת"ו ובעיר הקדש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות.

והנה יש מקום לומר, שאינו שבע רצון ממה שאחרים פועלים באופן מסוים או מה שאין אחרים פועלים כלל. אבל מובן וגם פשוט, שאין זה תירוץ להוסיף עוד ענין שאינו כדבעי על מה שאחרים עושים שלא כדבעי.

עוד יש טענה ששמענוה, מה אני שאפעול ומה יועיל, ומי אני וכו' – הנה על כיוצא-בזה אמרו ענותנותו של ר' זכרי' כו'.

ובנדון דידן שכל אחד מאתנו מקוה להיות מתאים להשם דצבאות ה', שהוא מעניני חג הפסח, הרי כל ענין קיום הצבא הוא לא על הבנה שכלית כי-אם שמיעת הפקודה ומילואה, ופקודת תורתנו הק' תורת חיים היא – הוכח תוכיח את וגו' ובהקדמה לזה לא תשנא את אחיך בלבבך ובסיום ובחותם לא תקום וגו' ואהבת לרעך כמוך אני ה'. והרי הציווי הוא, כפסק התורה, עד מאה פעמים. ואין להאריך בדבר הפשוט.

כמדומה כבר כתבתי לכת"ר בהאמור. וטובים השנים [=מכתב זה השני בהמשך למכתב מתשי"ז?] מן האחד. ואשמח לקבל מכת"ר בשו"ט בהנ"ל.

עידוד השלוחים ועסקני חב"ד

כפי שצויין בתחילת הרשימה, הרי חתנו הר' חנוך בן ארזה עמד לימינו. לימים ביקר בצרפת והביע את רשמיו במכתב לרבי על התפעלותו מעבודת השלוחים. בתגובה שיגר לו הרבי מכתב מעניין (נדפס בחלקו ב'ספר השליחות' קה"ת תשמ"ז, עמ' 284-283 ובשלימות ב'היכל מנחם' כרך ג' עמ' קטו-קטז), בו למעשה ממשיך לתבוע את הנקודה שתבע מהחותן [והרבי מסיים: "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל.. בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכל-הנ"ל").

הנה המכתב בשלימותו:

ב"ה ערב שבת נחמו, ה'תשל"ט
ברוקלין, נ.י.
מר חנוך שי' בן אדוה
ירושלים עיה"ק ת"ו
שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתבו מכ"ה תמוז, ות"ח על שימת לבבו לכתוב לי רושמיו מעסקני חב"ד שפגש בעת ביקורו בכמה ערים בצרפת.

ולמותר להדגיש שראויים וזקוקים הם לעידוד, כיון שמקיימים בעצמם, כלשון הכתוב, "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", במדינה זרה ולשון זרה ותנאים קשים וכו' בשליחות מצוה להפיץ היהדות, התורה ומצותי' במקומות נידחים מבחינת מצב היהדות שם.

אביע תקותי חזקה שעושה כל התלוי בו לעודד גם עסקני חב"ד באה"ק ת"ו, כולל הנמצאים בירושלים עיה"ק, שאף-על-פי שהמצב שם לא חמור ח"ו כמו במדינה שביקר והדומות לה, עם כל זה זקוקים לעידוד וחיזוק. ובפרט על פי מאמר חכמינו ז"ל שרבב שנמצא על בגד תלמיד­ חכם – ארץ-הקודש – הוא ענין חמור ביותר מה שאין כן כשנמצא בבגד עם הארץ – חו"ל – והנמשל מובן.

וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל (יבדל"ח טובים וארוכים), בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל.

בכבוד ובברכה,

מ. שניאורסאהן

פרט נוסף חשוב לציין:

בסוף ימיו הפך הרה"ח ר' שלום צבי כי-טוב – בן הרא"א – לחסיד חב"ד ומקושר לרבי. וראה במאמרו ב'כפר חב"ד' גליון 47 עמ' 10-11.

להלן רשימת הספרים שכתב הרב אליהו כי טוב והוצאו לאור במספר מהדורות:

כי טוב, אליהו; איש וביתו; תשיז; ירושלים;

כי טוב, אליהו; איש וביתו; תשלא; ירושלים;

כי טוב, אליהו; בחסד עליון; תשטו; ירושלים;

כי טוב, אליהו; במעונות אריות; תשיד; ירושלים;

כי טוב, אליהו; במעונות אריות; תשטו 1955; ירושלים;

כי טוב, אליהו; הבו גודל; תשלב; ירושלים;

כי טוב, אליהו; ילקוט טוב; תשכא; ירושלים;

כי טוב, אליהו; כחודו של מחט; תשטו; ירושלים;

כי טוב, אליהו; כחודו של מחט; תשכ 1960; ירושלים;

כי טוב, אליהו; כפתור ופרח; תשכ; ירושלים;

כי טוב, אליהו; כתר מלכות; תשכו; ירושלים;

כי טוב, אליהו; סדר ליל פסח; תשמ; ירושלים;

כי טוב, אליהו; סדר ליל פסח; תשסד; ירושלים;

כי טוב, אליהו; פותח שער; תשטז; ירושלים;

כי טוב, אליהו; פותח שער; תשכ; ירושלים;

כי טוב, אליהו; פרשיות; תשכא-לב; ירושלים;

כי טוב, אליהו; פרשיות; תשמד; ירושלים;

כי טוב, אליהו; פרשיות; תשמט; ירושלים;

כי טוב, אליהו; ששה פרקים לבן דורנו; תשלה; ירושלים;

כי טוב, אליהו; תודעה; תש"ד; ירושלים;

כי טוב, אליהו; תודעה; תשיח; ירושלים;

כי טוב, אליהו; תודעה; תשכב; ירושלים;

כי טוב, אליהו; תודעה; תשכד 1964; ירושלים;

כי טוב, אליהו; תודעה; תשלא; ירושלים;

כי טוב, אליהו; תודעה; תשלו; ירושלים.