חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 כ"ג בחשון התש"פ, 21/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לגזול שעות עבור לימוד התורה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1085- כל המדורים ברצף
להיות למעלה מהעולם תוך התעסקות בענייני עולם
גאולה בשובה ובנחת
לגזול שעות עבור לימוד התורה
פרשת בהר
"וספרתם לכם"
"ועל כרחך אתה חי"

מה נדרש מבעלי עסק שלמדו בתומכי תמימים? * למעט ו'לגזול' שעות מהעסק, ולהקדישן ללימוד התורה בתוספת איכות * דרישת אדמו"ר הזקן בתניא, וחיוב מצד 'מדת חסידות' * אין לחשוש ל'פרנסה' – שכן הקב"ה עצמו ימציא לו ריבוי כסף וזהב עבור כל צרכיו: הידור בקיום המצוות, שכר לימוד, ונדוניה ומתנות בנישואי בניו... * בבואנו מל"ג בעומר, יום שמחת רשב"י ש"תורתו אומנותו"

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

'תמים' – אפילו בפסוק אחד

התוועדות אחרון-של-פסח תשל"ו הייתה מיוחדת במינה, שכן הרבי הקדיש בה שיחה ארוכה לדמותם של תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בדורנו.

השיחה נכתבה בלשון-הקודש, והוגהה על-ידי הרבי (נדפסה בלקוטי שיחות כרך י"ד עמודים 314-324), ובסיומה אמר הרבי:

כל אלה שכבר יצאו... מכותלי הישיבה, גם אם במצבם כעת הם נמצאים (על-פי תורה) בסוג של "זבולון" ו"מארי עובדין טבין" . . ויתירה מזה יש-לומר: אפילו אלה שבעבר לא זכו להיות מתלמידי ישיבת תומכי תמימים, אבל למדו תורת רבותינו נשיאינו, אפילו "פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת", (אבות פרק וא"ו משנה ג) – הרי הם תלמידי רבותינו נשיאינו וכאילו למדו בישיבה שלהם . . – עליהם לדעת שעיקר מהותם ופנימיותם הוא – לימוד התורה, ולכן אין להם להסתפק בעובדה שיוצאים ידי-חובתם בקביעות עתים לתורה כפי שנקבע בשולחן-ערוך, אלא עליהם "לגזול" גם משעות העסק שלהם וכו' ולנצלם ללימוד התורה.

'לכבוש' את העולם בתורה

רעיון זה נזכר לראשונה על ידי הרבי בשנת תשל"א:

בט"ו בשבט תשל"א (לקוטי שיחות כרך וא"ו עמ' 312) עורר הרבי ש"עכשיו הזמן שצריכים "לכבוש" העולם על-ידי יגיעה והוספה ביתר שאת וביתר עז בלימוד התורה".

"הוספה זו" – הדגיש הרבי – "צריכה להיות גם אצל הבעלי עסקים, דאף שעל-פי דין ישנם שיעורים קבועים בכמות הזמן שצריכים ללמוד (הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג') הרי נוסף על זה שבשעות אלו שהם צריכים ללמוד, עליהם להוסיף באיכות, בעיון ויגיעה וכו' – הנה צריכים הם 'לגזול' גם משעות העסק ולנצלם ללימוד התורה.

ועוד מדברי הרבי בהזדמנות נוספת – בשבת פרשת וישלח י"ח כסלו תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמ' 582):

כאשר יהודי יוצא לעסוק בבירור עניני העולם (בדוגמת עבודתו של יעקב בבית לבן) – עליו לדעת שיש לו נתינת כוח מיעקב אבינו להשלים את כל עבודתו בבירור חלקו בעולם, ובאופן של 'ויבוא יעקב שלם', 'שלם בגופו, שלם בממונו, ושלם בתורתו'.

וכל זה – כאשר הוא נוהג בעקבות יעקב, כלומר שיודע שהתעסקותו בענייני העולם היא מצד ועל-פי הוראת ה'שולחן ערוך', ולכן, לא זו בלבד שבזמנו הפנוי עוסק הוא בלימוד התורה, נגלה וחסידות, והפצת המעיינות חוצה, אלא עוד זאת: הוא משתדל 'לגזול' מהזמן שעוסק בעניני העולם (על-פי התורה) כדי שיוכל להוסיף בעניני התורה ומצוותיה.

לימוד מעבר להגבלות הזמן

כדי כך הם הדברים, כפי שנראה מקושיית הרבי בדיון מעמיק (שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ה – לקוטי שיחות כרך לד עמ' 42) בגדר ההוספה בלימוד התורה מחמשה עשר באב ואילך (על פי ציווי חז"ל בסוף מסכת תענית):

אם נותנים שכר מיוחד כשמוסיף על לימודו בלילה (שאינו זמן של טרדה בעסק) – כל-שכן וקל-וחומר שמגיע לו שכר מיוחד כשמוסיף בלימודו ביום, כאשר על-פי תורה פטור הוא מתלמוד-תורה מפני טרדתו בעסק, והוא 'גוזל' מהזמן שעוסק בפרנסתו ומקדישו ללימוד התורה... ולכאורה דוחק לתרץ שאז לא מגיע לו העונש של "דלא מוסיף כו'" (כיון שטרוד בעסק) [=ולכן גם אינו מקבל שכר מיוחד], מה-שאין-כן כשאינו מוסיף בלילה.

– וראה שם בהמשך השיחה ביאור הדברים.

ובהתוועדות ט"ו באב תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך ד' עמ' 1999) מתייחס הרבי לאותו נושא וקובע בבהירות:

גם כאשר יהודי מתנהג על-פי השולחן-ערוך, וקובע עתים לתורה "כדת הניתנה לכל אחד ואחד בהלכות תלמוד תורה" (כלשון אדמו"ר הזקן בתניא (פרק לד)) עליו להשתדל להגיע למעמד ומצב של "ירחיב ה' לו עוד אזי טהור ידים יוסיף אומץ כו'" – כהמשך לשון אדמו"ר הזקן שם, היינו, שצריך להשתדל "לגזול" מהזמן שעוסק בעניני העולם (על-פי שולחן-ערוך) כדי להוסיף בלימוד התורה.

ועוד:

"וכמבואר כמה פעמים . . כי גם הבעלי עסק צריכים "לגזול" משעות העסק ולנצלם ללימוד התורה" – לקוטי שיחות כרך כה עמ' 290 הע' 39.

ובלקוטי שיחות כרך ח' עמ' 118 מופיעה ההערה הבאה (הערה 35):

וכהוראת חז"ל (אבות פרק ד' משנה יו"ד) "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה" – שגם הבעל עסק צריך [לא רק "לקבוע עתים לתלמוד-תורה ביום ובלילה כפי כוחו ויכולתו" (הל' תלמוד-תורה לאדמו"ר הזקן פ"ג ה"ד) אלא צריך גם] למעט בעסקו ולעסוק בתורה (ראה לקוטי שיחות כרך ז' שיחה ב' לפרשת בהר סעיפים ב' וי"ב) וכמו שדובר בשיחת ט"ו בשבט (תשל"א – נדפסה בלקו"ש ח"ו עמ' 312) שגם בעלי-עסק צריכים "לגזול" משעות העסק ולנצלם ללימוד התורה. וראה בארוכה שיחת חג השבועות שנה זו (תשל"א).

וכן נאמר בלקוטי שיחות (כרך כ' עמ' 43):

גם בשעת העסק גופא נדרש [הבעל עסק] לסיוע ונתינת כח של תורה אור, צריך להיות מורגש אצלו העילוי של תורה, והדבר מביא אף לכך שהוא "גוזל" משעות העסק ללימוד התורה.

חיוב של 'מידת חסידות'

בש"פ ראה תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך ד' עמ' 2089) מסיק הרבי כי – מצד "מידת חסידות" ישנו חיוב על כל-אחד-ואחד מישראל "לגזול" מהזמן שעוסק בפרנסתו כו' (על-פי התורה) כדי להוסיף בלימוד התורה (יותר מכפי החיוב שמצד שורת הדין, לולי עניין לפנים משורת הדין).

גם במאמר חסידות דיבור-המתחיל 'החודש הזה לכם' שאמר הרבי בשנת תש"מ (עמ' קיב-קיג) נתבאר נושא "גזילה" רוחנית, ובין הדברים נאמר שם: "ועל-דרך-זה הוא בעבודת כל-אחד-ואחד כמבואר בכמה מאמרי ושיחות רבותינו נשיאינו שצריך לגזול מזמנו בשביל לימוד התורה" – ומסביר שם שזהו בעיקר בתחילת העבודה.

בהזדמנות נוספת (שבת פרשת פקודי תשל"ד – שיחות-קודש תשל"ד כרך א' עמ' 425), מבאר הרבי (במענה לטענה) מה המקור לעבודת ה' באופן של בלי-גבול – בעוד שיש מי שמסתפק בעבודת ה' כפי ה"קיצור שולחן ערוך" או ה"שולחן ערוך".. והמענה לכך מתחילת השולחן-ערוך "הוי עז כנמר וקל כנשר . . וגיבור כארי", והרבי מפרט ומציין:

שעליו "לגזול" כמה דקות מהשינה שלו בשביל לימוד התורה.

הקב"ה ימציא ריבוי כסף וזהב

את "המעשה הוא העיקר" סיכם הרבי בש"פ מקץ תש"נ (ספר השיחות – תש"נ כרך א' עמ' 209; התוועדויות תש"נ כרך ב' עמ' 88):

נדרש מכל אחד ואחד מישראל לקבל החלטות טובות להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני "נר מצוה ותורה אור", החל מלימוד התורה, הן נגלה דתורה והן פנימיות התורה, ובפשטות – להוסיף בלימוד התורה בשופי, הן באיכות הלימוד והן בכמות הזמן, על-ידי זה ש"גוזל" מהזמן שעוסק בעניני פרנסה, ובוודאי ימציא לו הקב"ה ריבוי כסף וזהב עבור כל צרכיו, הידור בקיום המצוות, שכר לימוד עבור בניו ובנותיו, נדוניה ומתנות לנישואי בניו ובנותיו, נוסף על כל המצטרך להנהגת הבית באופן של הרחבה, כפי שראוי לכל אחד ואחד מישראל, בני אברהם יצחק ויעקב...

"קביעת עתים" – לשון גזֵלה

בחודש אדר תשל"ז נדפסה החוברת השביעית של 'יגדיל תורה' נ.י., שם (סימן כב) נדפסה רשימה "דרך ישרה בסדר הלימוד" ממהרי"ב הלוי הורביץ, מורה-צדק דליובאוויטש, ובעמ' לט שם נאמר בין השאר:

"וכפי שהוגד מפי השמועה, וכמדומה שראיתי כן באיזה ספר שפירוש קביעת עתים לתורה הוא מלשון קבען... וקבע את קובעיהם (משלי כב, כג), אתם קובעים (מלאכי ג, ח. ט.) לשון גזילה, שיגזול לו עת ללימוד, בלשון אידיש ארויס רייסן זיך לערנען... אף גם שאין לו פנאי כלל.

בהע' 141 שם צוין: בעניין זה ראה לקוטי שיחות ח"ו עמ' 312 [=המצוטט לעיל], שצריך "לגזול" גם משעות אלו שפטורים מללמוד בהן על פי שולחן-ערוך – ולנצלן ללימוד התורה.

[ויצוין כי רעיון זה מופיע ב'לקוטי מוהר"ן' רפ"ד קבעת עתים לתורה – לשון גזילה כמו "קובע קובעיהם נפש" שהאדם יגנוב זמן משאר עסקיו כדי ללמוד תורה].

בשולי הרשימה יצויין, כי בלקוטי שיחות (כרך טז עמ' 378 הערה *31) צויין למושג "גזילת" הזמן – לזוהר חלק ב' צג, ב: לא תגנוב כו'. דיינא כו'. של פי מקור זה למדנו כי פעמים "גזֵלה" היא דבר חיובי – כבנידון רשימתנו.

ועוד:

בהגדרת "תורתו אומנתו" – חידש הרבי כי הדבר יכול לחול על בעל-בית הקובע עתים לתורה, ובאותו זמן שהוא מקדיש לתורה, 'שוכח' [- ברצונו] מכל המתרחש סביבו מלבד לימוד-התורה (ראה לקוטי שיחות כרך יב עמ' 229, שערי המועדים ל"ג בעומר עמודים שעב. שעה-ו).

ובנוסף: לעניין קביעת עתים לתורה על-ידי (מארי עובדין טבין) בעלי-בתים – ראה לקוטי שיחות כרך ב' עמודים 305-309. כרך ח' עמ' 108.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)