חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"הציצית הצילה את חיי"
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1484 - כל המדורים ברצף
המניע הנסתר שמאחורי הטיעונים
יש חדש
חיבת הנשים לארץ ישראל
שילוח המרגלים
מתי לדבר
חיבור שיוצר שלמות
נשמה מעבר לחלון
הארץ הרוחנית
"הציצית הצילה את חיי"
הנחת תפילין לערל

קשה להישאר אדיש למשמע סיפורו הבלתי-ייאמן של ינון כהן (31) מהמושב מאור. הוא מצליח לרגש אלפים בהרצאותיו ברחבי הארץ, והכול מתוך חיוך לבבי, משל לא מדובר באדם שאיבד את שתי רגליו. אך אל נקדים את המאוחר.

סיפורו של ינון, שנולד בבית דתי בפתח-תקווה, התרחש במהלך שירותו הצבאי. זה היה יום חורפי, והמחלקה שלו ניהלה תרגולת בטיל נגד טנקים. התרגיל נערך אחרי לילה בלי שינה, והחייל הצעיר התקשה להישאר עֵרני. "באמצע ההסבר נרדמתי", הוא מספר. "הסמל העיר אותי והורה לי לצאת ולשמור בחוץ. ביקשתי ממנו שיוותר לי, שכן בחוץ שררו קור מקפיא וערפל כבד. הוא התרצה. זמן קצר לאחר מכן נרדמתי שוב, והסמל הורה לי לעמוד. כך עשיתי".

טיל בחדר

שניות מספר לאחר מכן לחץ הסמל בטעות על ההדק שמשגר את הטיל. הטיל נורה לעבר ינון. "ראיתי כדור אש עף אליי", הוא משחזר. "מצאתי את עצמי בקצה החדר. לרגע השתררה דממה. כעבור כמה שניות שמעתי צעקות: 'מי שיכול – שיֵצא'. אחד מחבריי הביט בי והיה בטוח שאינני בין החיים ויצא מהחדר".

על אף הפציעה הקשה כהן נשאר בהכרה מלאה. "התחלתי לזחול לכיוון היציאה. הרגשתי שכולי בוער. שמעתי מישהו צועק: 'שימו את הרגליים שלו בקרח'. ברגע זה הבנתי שככל הנראה איבדתי את רגליי. התאמצתי להישאר בהכרה".

הציצית נותרה שלמה

הוא הובהל במהירות למרכז הרפואי רמב"ם, ושם הורדם. רק כעבור כמה ימים פקח את עיניו. "ראיתי את הוריי מביטים בי ודמעות בעיניהם", הוא נזכר. "הבטתי בהם, והמשפט הראשון שאמרתי היה: 'הגידו תודה שאני חי'. ובאמת, קשה לעכל את גודל הנס".

ינון מאמין שהציצית שלבש הגנה עליו: "תמיד נהגתי ללכת עם ציצית. היו חברים שצחקו, אבל לא התרשמתי. תמיד אמרתי שזה השכפ"ץ האמיתי ברגע האמת. ואכן, בחלק העליון של גופי לא נפגעתי כלל. הציצית נשארה נקייה לחלוטין. היא שמורה עד היום בביתי, ובכל פעם שאני מביט בה אני מתרגש מחדש. למעשה, אילו הייתי נשאר לשבת במקומי, לא הייתי מדבר איתכם היום. העובדה שנענשתי ונצטוויתי לעמוד הצילה אותי מפגיעה בחלק העליון של הגוף".

פרופורצייה לחיים

כהן איבד את רגליו בפיצוץ המחריד, אך מודה בכל יום לבורא העולם: "במהלך תקופת ההחלמה שאלו אותי חבריי לפלוגה: איך ייתכן שדווקא אתה, הדתי, נפצעת. השבתי להם: אבל בזכות הציצית חיי ניצלו! איך אפשר להסביר שטיל נגד טנקים פוגע בך ואתה נשאר חי?! ברוך השם אני מקפיד לשמור על מצוות ציצית, מתוך אמונה עמוקה שמצווה זו מגינה עליי".

לפני כמה שנים זכה להקים בית בישראל ובחודש שעבר חבק בן בכור. "אנשים בהרצאותיי מקבלים פרופורצייה לחיים", הוא מסיים. "יש הסבורים שהכול אצלם גרוע, ואז הם קולטים שאם הם יכולים לקום בבוקר ולעמוד על הרגליים, צריך להודות לבורא העולם".


נס מופלא. בתקופת ההחלמה וביום החתונה


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)