שאלה: מי ששכח לומר ברכות השחר, ונזכר באמצע תפילת שחרית או אחריה – האם יברכן אז?
תשובה: על-פי אדמו"ר הזקן אפשר לומר את הברכות עד השינה בערב, חוץ מברכות התורה, שאין לאומרן אחרי תפילת שחרית (ויש ללמוד מעט אחרי שמונה-עשרה). לפי הרבי מליובאוויטש אין לברך 'על נטילת ידיים' אחרי תפילת מנחה, מכיוון שהיא קשורה להכנה לתפילה.
לדעת ה'משנה ברורה' מברכים 'על נטילת ידיים' – רק לפני תפילת שחרית. 'אלוקיי נשמה' – אם נזכר לפני שמונה-עשרה יכוון שלא לפוטרה ב'מחיה המתים', וגם אם לא כיוון – יברכנה אחר התפילה. ברכת התורה - יכוון לפוטרה ב'אהבת עולם', וישתדל ללמוד מעט תורה מיד אחרי סיום שמונה-עשרה. את שאר הברכות אפשר לומר (לכתחילה עד שליש היום, ולפחות עד חצות היום, ובדיעבד) עד שעת השינה בלילה, ואם חוטפתו שינה – לא יברך 'המעביר שינה'.
לפי ה'ילקוט יוסף': 'אלוקיי נשמה' – אם נזכר, יברכנה בין 'ישתבח' ל'יוצר'. שכח, יברך בין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה. אבל אחרי תפילת העמידה אין לאומרה, כי יצא ב'מחיה המתים'. ברכת התורה – אם נזכר, יברך 'אשר בחר בנו' בתוך פסוקי דזמרה, ושאר ברכות התורה בין 'ישתבח' ל'יוצר'. שכח – יברך את כל הברכות הללו בין הפרקים שבין 'יוצר' ל'אהבת עולם'. אם לא – יצא ידי חובתן ב'אהבת עולם', וילמד מעט מיד אחרי חזרת הש"ץ.
מקורות: שו"ע אדה"ז סי' מז ס"ו, סי' נב סו"ס א, ושלחן מנחם ח"א עמ' כ. משנ"ב ר"ס ד וסו"ס נב. ילקוט יוסף (מהדורת תשס"ד: מו,כב. מז,יג-יד. כה). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
