הבחירה החופשית היא יסוד באמונת ישראל, כפי שהרמב"ם (הלכות תשובה פרק ה, הלכה ה) מגדיר אותה: "עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצווה", שכן אם חלילה אין לאדם בחירה חופשית, איך אפשר לתת שכר למי שעושה טוב ולהעניש מי שעושה רע. אולם מצאנו בכל-זאת בדברי חז"ל כי יש מי שאיבדו את יכולת הבחירה. על רשעים גמורים אמרו חז"ל שהם נקראים 'מתים', מפני שאיבדו את היכולת להיחלץ מן הרע.
רבנו הזקן כותב בספר התניא (פרק יז) שכל אדם יש לו היכולת לבחור בטוב ולהשליט את המוח על הלב, חוץ ממי שהוא "רשע באמת", כמאמר חז"ל ש"הרשעים הם ברשות ליבם, ואין ליבם ברשותם כלל", והוא מוסיף, ש"זה עונש על גודל ועוצם עוונם, ולא דיברה תורה במתים אלו, שבחייהם קרויים מתים".
מענה להתרברבות
דוגמה לאדם שניטלה ממנו הבחירה היא פרעה. כמה וכמה פעמים אומר הקב"ה כי יכביד את ליבו, כדי שיקבל עוד ועוד מכות. ומסבירים המפרשים שבמכות הראשונות אכן הייתה לפרעה בחירה חופשית, ולוּ רק רצה, היה יכול לשחרר את ישראל; אך מאחר שהרשיע והתריס כנגד ה' – הענישו הקב"ה בנטילת הבחירה החופשית ממנו.
זה היה עונש של 'מידה כנגד מידה': פרעה התרברב – "מי ה' אשר אשמע בקולו!"; בא הקב"ה והראה לו שאין הוא ברשות עצמו כלל, ושהוא משועבד לגמרי לרצון ה'. בכך התמלא הפסוק "אשר התעללתי במצרים": התנהגותו של פרעה הוכיחה עד כמה אין הוא נתון ברשות עצמו. כשעבדיו אומרים לו: "הטרם תדע כי אבדה מצרים", הוא מצווה להשיב את משה ואהרן ואומר: "לכו עבדו את ה' אלוקיכם"; ובה בשעה הקב"ה מאמץ את ליבו, ואין הוא מסוגל לוותר ולשחרר את ישראל.
אל ייאוש
אך עדיין יש מקום לשאול: אמת שרשעתו של פרעה היא שגרמה לנטילת יכולת הבחירה ממנו, אך בפועל, עכשיו הוא נטול יכולת בחירה, וכיצד אפשר להענישו על סירובו לשלח את ישראל, כשאין הדבר בכוחו וביכולתו? זאת ועוד, אם אין בכוחו של פרעה להיענות לציווי ה', לשם מה בכלל הִתרה בו משה?
מבואר בספר התניא (איגרת התשובה, פרק יא) שאפילו מי שנאמר עליו "אין מספיקין בידו לעשות תשובה", הרי "אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה, מקבלין תשובתו". אמנם אין עוזרים לו ועורמים בדרכו קשיים עצומים, אבל אם הוא מתעקש ושב בכל-זאת – מקבלים את תשובתו. כך גם פרעה, אף שניטלה ממנו הבחירה וה' חיזק את לבו, לוּ היה מתחזק ועומד כנגד 'הכבדת הלב', היה יכול לעשות תשובה ולמנוע מעצמו את המכות הנוספות. הואיל ופרעה לא ניסה להתחזק ולהתגבר על 'הכבדת הלב', נשא באשמה על סירובו לשלח את ישראל ולכן היה ראוי לעונש.
הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 57) לומד מזה לקח בדבר מעלתו של יהודי: אם פרעה, הגוי הרשע, היה יכול לשוב בתשובה גם לאחר שהקב"ה הכביד את לבו – קל וחומר יהודי, שנשמתו היא "חלק א-לוה ממעל", ואשר גם בשעת החטא נשארת נאמנה לה' – ודאי שיש בו הכוח לשוב בתשובה. הקב"ה מצפה לתשובתו של כל יהודי, אפילו של מי שנתרחקו כל-כך עד שעליהם נאמר (מלכים-א יח,לז): "ואתה הסיבותָ ליבם אחורנית", "מנעת מהם תשובה" (רמב"ם הלכות תשובה פרק ו הלכה ג). אך אין זה אלא מצב חיצוני, וברגע שירצו באמת לשוב בתשובה – יוכלו לשוב מיד, כהרף עין. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
