שאלה: איך מחשבים את 'שבעת ימי המשתה' של חתן וכלה?

תשובה: ב'שבעת ימי המשתה' שלאחר החופה אומרים (בתנאים מסויימים) 'שבע ברכות' לאחר ברכת המזון. כמו-כן אין אומרים תחנון במניין שהחתן מתפלל בו (ולמנהג העולם – במניין שהחתן נוכח בו).

שבעה ימים אלו אינם נמנים "מעת לעת", אלא יום החופה נחשב ליום אחד, ו"מקצת היום – ככולו", והלילה שאחריו כבר נחשב ליום השני. לכן אם החופה התקיימה ביום רביעי – יהיה היום האחרון של ה'שבע ברכות' ביום שלישי הבא.

השעה הקובעת לעניין זה היא שעת סיום השבע ברכות מתחת לחופה. לדוגמה, אם נסתיימו הברכות ביום רביעי לפני השקיעה, נחשב יום רביעי לאחד מימי המשתה, והיום האחרון של ה'שבע ברכות' יהיה ביום שלישי הבא. אם נסתיימו הברכות ביום רביעי לאחר צאת הכוכבים, נחשב יום חמישי ליום הראשון, וה'שבע ברכות' יסתיימו ביום רביעי הבא.

אם אמירת הברכות נסתיימה בין השמשות (לאחר השקיעה וקודם צאת הכוכבים), שזמן זה הוא ספק יום ספק לילה, מונים את שבעת הימים מהיום החולף, משום ש"ספק ברכות – להקל".

כל זה לעניין אמירת 'שבע ברכות'. אולם לעניין פטור מאמירת 'תחנון' הביאו פוסקים רבים (ומהם: שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, משנה ברורה וכף החיים) את ה'כנסת הגדולה', שאין אומרים תחנון כשמתפללים עם החתן עד שבעה 'מעת-לעת' מיום החופה.

מקורות: אה"ע סי' סב ס"ו ברמ"א, ח"מ ופתחי תשובה. ערוה"ש שם סל"א. או"ח סי' קלא: כנה"ג הגהות ב"י אות כ, מג"א סוס"ק יב, שו"ע אדמו"ר הזקן סו"ס ו, שע"ת ס"ק יד, ערוך השלחן סי"ז, משנ"ב ס"ק כו, כה"ח ס"ק פח. הגהות חכמת שלמה. פסקי תשובות סקי"ח. שו"ת יביע אומר ח"ה אה"ע סי' ז, וש"נ. הנישואין כהלכתם פי"ד ס"ד-יב ונטעי גבריאל הל' נישואין פרק קט, וש"נ. וראה בס' מנהג ישראל תורה ח"ד, מנהגי החופה ס"ק לו.