מגילת אסתר מספרת כי יהודי העיר שושן חגגו את ניצחון פורים בט"ו באדר. בעקבות זאת נקבע לדורות כי בערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן-נון מציינים את פורים בט"ו באדר. הירושלמי במסכת מגילה דן בפשר החיבור למצב הערים בימי יהושע, שכן שושן עצמה לא הייתה מוקפת חומה בימי יהושע, ואומר: "חלקו כבוד לארץ ישראל שהייתה חרֵבה באותן הימים".
חומה במובן הרוחני היא התורה, כדברי הגמרא – "חומה זו תורה". כמו חומה גשמית, התורה מגינה ומצילה את לומדיה. כאשר מוקפים בחומת התורה אין לחשוש מפני האויבים, ואפשר ללחום בהם כפליים – בי"ג ובי"ד באדר ברציפות.
שני סוגי יהודים
ב'שושן הבירה' הרוחנית יושב מרדכי היהודי. מרדכי הוא ממשיכו הרוחני של משה רבנו. תפקידו להשפיע את התורה בעם ישראל, כממשיך דרכו של משה, שעל-ידו ניתנה התורה. מרדכי החדיר נקודה זו ב"יהודיים אשר בשושן".
במגילה נכתב "יהודיים" – בשתי אותיות י' – כדי לרמוז לשני היצרים, יצר טוב ויצר הרע. יש יהודים שהאות י' הפותחת שלהם היא של יצר הטוב, ויש שבוחרים באות י' השנייה. אך אלה כמו אלה הושפעו במידה שווה ממרדכי, שכן גם המן לא הבדיל בין יהודי אחד למשנהו וזמם להרוג את כולם.
שנה של מסירות נפש
הישגו הגדול של מרדכי היה במתן כוח ליהודים לעמוד על יהדותם. הם יכלו להינצל מן הגזֵרה לוּ היו מסכימים להמיר את דתם. אך לאורך שנת הגזֵרה, מהטלת הפור ועד ה"ונהפוך הוא", עמדו היהודים במסירות נפש איתנה, עד שלא עלתה על דעתם "מחשבת חוּץ חס ושלום".
לכן הוא נקרא 'מרדכי היהודי' (אף שהיה משבט בנימין ולא משבט יהודה) – על שום שכפר בעבודה זרה. בכך התבטא כוחו הגדול של מרדכי ושל ממשיכיו בכל דור ודור – להצית את נקודת האמת היהודית שבלב כל יהודי, עד שאפילו יהודי ירוד במדרגתו הרוחנית יסרב להיפרד מן הקב"ה.
גם לרחוקים
אלא שהשפעתו של מרדכי חרגה משושן הבירה, והגיעה עד ליהודים שהם בבחינת תושבי העיירות החרֵבות של ארץ ישראל. השם 'ישראל' רומז לאותיות התורה ('ישראל' ראשי תיבות: יש שישים ריבוא אותיות לתורה), ומכאן שהתורה שייכת לכל יהודי. אך עלול להיווצר מצב ש'ארץ ישראל' חרֵבה; היהודי אינו מוקף בחומת התורה.
גם ליהודי כזה הגיע מרדכי, ואף הרחיק לאלו שאינם תושבי הערים החרֵבות כלל אלא בבחינת 'סמוך' ו'נראה' בלבד. הכול הרגישו בעוצמתו של נס פורים, וזה גרם להם לזעזוע רוחני עד שיצר הטוב שב והשתלט על יצר הרע, והם חגגו את פורים עם מרדכי ואסתר שב'שושן הבירה'.
(תורת מנחם כרך ה, עמ' 22) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
