פרשתנו נפתחת באירועי היום השמיני למילואים, שהגיעו לשיאם בהתגלות הקב"ה אל עם ישראל. אש יצאה מלפני ה', "וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים, וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם".
אלא שמיד אחר-כך אירע אירוע מצער – מותם של נדב ואביהוא. מעניין לגלות כי בפרשת מותם התורה נוקטת אותן מילים כמו בהקרבת הקרבנות: "וַתֵּצֵא אֵשׁ". מכאן שגם המעשה של נדב ואביהוא נעשה ממניעים טהורים וקדושים, אלא שדבר מה היה פגום, והוא שגרם למותם.
לשם מה רבי?
ההסבר מופיע בדברי רש"י, המצטט את רבי אליעזר: "לא מתו בני אהרון אלא על-ידי שהורו הלכה בפני משה רבן". לדעת רבי אליעזר (מסכת ברכות) "האומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל", וכל שכן כשאומרו בפני רבו.
האירוע הזה מסביר את הצורך בהתקשרות לצדיק, ל'משה' שבדור. לכאורה יכול אדם לטעון שאין הוא זקוק ל'רבי', לצדיק המקשר אותו עם הקב"ה. אם מדובר בעניין הלכתי – ביכולתו להעמיק בכוחות עצמו בספרי ההלכה ולהבין כיצד עליו לנהוג, ואם מדובר בעניין של יראת שמים, גם שם התשובות מופיעות בספרים הקדושים.
טעותם של נדב ואביהוא
קודם הקמת המשכן היה אפשר להבין את הצורך במשה רבנו, שהרי משה הוריד את השכינה לארץ, אחרי שנסתלקה בעקבות החטאים, ובלעדיו לא היה הקב"ה שוכן באוהל מועד; אך אחרי מתן תורה הלוא בכוחו של כל יהודי להתקשר עם הקב"ה בעצמו בלי צורך ב'ממוצעים' [=מתווכים]!
זו הייתה טעותם של נדב ואביהוא. אדם אינו יכול לסמוך על עצמו, על הבנתו ועל שכלו, אלא עליו להתבטל לפני משה רבנו, וזאת גם אם הוא אדם גדול כמו נדב ואביהוא. אף על רבי אליעזר נאמר ש"האבן הזאת (שעליה ישב) דומה להר סיני", ובכל-זאת, כאשר נתבקש לפסוק הלכה בעניין מסויים, סירב לעשות זאת בטענה שלא שמע על זה מרבו, ו"האומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל".
איפה ההתבטלות
בכך יוסבר מאמר תמוה בגמרא במסכת מנחות: "בשעה שעלה משה למרום... אמר לו הקב"ה, אדם אחד יש... ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות... הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים. תשש כוחו. כיוון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מניין לך? אמר להן, הלכה למשה מסיני. נתיישבה דעתו".
ולכאורה, הלוא משה רבנו היה "עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה". משה היה בטל לקב"ה בתכלית ההתבטלות. האם הייתה עינו צרה בהצלחתו של רבי עקיבא בלימוד התורה? אלא שבתחילה בלטו ההיגיון והשכל שבדברי רבי עקיבא, ואילו משה רבנו ביקש את ההתבטלות. רק כאשר שמע שרבי עקיבא תולה את דבריו ב"הלכה למשה מסיני" – נחה דעתו.
(תורת מנחם כרך מו, עמ' 376) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
