מילים קולטות
"את שש ערי המקלט אשר תתנו... ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר" (במדבר לה,ו). "שש ערי המקלט" הן שש המילים שבפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", שבהן צריך אדם מישראל למצוא מקלט בטוח לרוחו הנבוכה בכל עת ובכל רגע. "ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר" – אלה ארבעים ושתיים המילים שבפרשת 'ואהבת' בקריאת שמע, שעל-ידן האדם משעבד את כולו לעבודת ה'.
(אוהב ישראל)
מקום מיוחד
רוצח, שהרג נפש אפילו בשוגג, בדין שלא יהיה לו מקום, כי אין מקום לרוצח בעולמו של הקב"ה. לכן היה צריך להפריש מקום מיוחד לרוצחים, שיוכל לקלוט אותם.
(חידושי הרי"ם)
צער הגלות כצער המיתה
למה נצטוו לשלח מכה נפש בשגגה מעירו ולהושיבו בעיר מקלט? כי צער הגלות שקול כמעט כצער המיתה. בגלות אדם נפרד מאוהביו ומארץ מולדתו, ושוכן כל ימיו עם זרים.
(ספר החינוך)
חנינה כללית
"וישב בה עד מות הכהן הגדול" (במדבר לה,כה). הכוהן הגדול היה הסמכות העליונה, ובמידה מסויימת אף עליונה מזו של המלך. בשעה שמת כוהן גדול ומשחו אחר במקומו, נהגו כמנהג מלכים והיו מכריזים על חנינה כללית.
(אברבנאל)
לקח באחדות ישראל
לפנינו לקח ולימוד נפלאים באחדות ישראל: שני קצוות אלה שבעם ישראל, הכוהן הגדול ומכה נפש בשגגה, תלויים זה בזה, עד שהתורה תלתה את כפרתו של מכה נפש בכוהן גדול.
(לקוטי שיחות)
מצוות תמידיות
"שש ערי מקלט תהיינה לכם" (במדבר לה,ג). שש מצוות חיובן תמידי, ואלו הן: להאמין בה'; שלא להאמין בזולתו; לייחדו; לאהבה אותו; ליראה אותו; שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העיניים. סימנן: "שש ערי מקלט תהיינה לכם".
(ספר החינוך)
כנגד ששת ימי המעשה
המצוות התמידיות משמשות 'ערי מקלט' מ'גואל הדם', שהוא יצר הרע המתגבר על האדם תמיד. ויש שש מצוות דווקא, כי עיקר הזהירות צריכה להיות בששת ימי המעשה, שאז האדם עסוק בענייני העולם.
(הרבי מליובאוויטש)
צרת רבים
הטעם שקבעו את ישיבת הרוצח בשגגה בעיר המקלט עד מות הכוהן הגדול הוא מפני שכאשר קורה לאדם אסון הוא מוצא נחמה כשהדבר קורה גם לזולתו. ואין במקרה מות בני-האדם מקרה מחריד יותר ממות הכוהן הגדול. לכן יש נחמה לקרובי הנהרג שמת אדם גדול כזה, וכבר לא ינקום מי מהם את נקמתו מההורג בשוגג.
(מורה נבוכים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
