"כל פגישה עם הרבי נוסכת ויוצקת אמונה לוהטת, וכח מסירות נפש בשמחה" * "היתה לי הרגשה של "מתן תורה " * לשמוע "קול שופר" פעם אחת בחיים... * "חש אתה שהנך שקוף לפני עיניו הקדושות, כוסית יין נמזגת וברכה קצרה, טובה, אתה שומע"... * בשפה עשירה ורבת-גוונים העלה החסיד רבי אלכסנדר בן-נון את רשמיו בעקבות ביקוריו וה'יחידויות' להן זכה אצל הרבי * רשימה שניה
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
תלמיד תומכי תמימים
פעמיים נסע החסיד רבי אלכסנדר בן-נון לרבי. לחודש תשרי תשכ"ג ובקיץ תשכ"ט. את רשמיו מהביקור הראשון סיכם לעצמו, כאשר לפני כן מקדים הוא בראש הרשימה:
"ביד רוטטת, ובלב מורתח. חסיד אחד . . א.ב."... וחותם את שמו: "א. בן-נון רעננה. תלמיד תו"ת" (!). הנה לפניכם הרשימה עצמה ככתבה וכלשונה בסגנונו המיוחד:
"ב"ה תשרי, חשון תשכ"ג
רשמים בבית האדמו"ר
1. למסור מה שהעין רואה זה בלתי אפשרי, כי הראיה היא 'עצמות' והדבור הוא 'לבוש' לנפש.
2. לא נכון, השואלים מה ראינו? אלא איך ראינו? הרבי שליט"א היה אתנו ב-7 פגישות [במהלך] התוועדויות ושתי יחידויות [פרטיות], שפע של רשמים וחוויות ניתנו לנו על ידי הוד כ"ק הרבי, וספק אם הצלחנו לקבל את האור הרב ואהבת עולם שניתנו לכל חסיד ותמים.
3. הרבי! צדיק וקדוש "קרוב לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" בהיכנסו לבית-הכנסת בשקט, בהליכת קודש, בנשיקתו לפרוכת, ועמידתו בפינתו, והנך אתה היהודי הפשוט, חש ומרגיש כי קדושה שוכנת בהיכל ה', הרגשה של בית המקדש, התפילה בקול, בשמחה ובכוונה, בית-הכנסת מלא מפה לפה, צפיפות וקירבה, "עומדים צפופים ומשתחוים רוחים". ולפני תקיעת-שופר, חצי שעה כבר, תנועה נרגשת של כל הצבור, לתפוס עמדה יותר קרוב לרבי, במסירות נפש ממש, בעקשנות ובחבה בלתי מתוארת, רצים נדחקים נדחפים, מאות איש, זקן ונער, עני ועשיר אל הבימה לראות ולשמוע – אולי אולי. תקיעת-שופר שנשמעת מפי כ"ק הרבי, מרעידה את הלב ומרגישים ממש, אולי פעם בחיים "קול שופר".
4. והנה כוס של ברכה שמחלק הרבי אחר ההתועדות, 'לין אחר לין' [=שורה אחר שורה], תור ארוך וצפוף, גדול וקטן שם, מאוחר בלילה עד לפנות בוקר עומדים בצפיפות ובמחנק, אבל בשמחה ובאושר על פני כל ילד וזקן, והנה הרבי בפשטות, בענות חן, בצניעות קדושה, בעיניו החמות המלטפות הרכות, ובת צחוקו הטוב – מסתכל בך וחש אתה שהנך שקוף לפני עיניו הקדושות וכוסית יין נמזגת וברכה קצרה, טובה, אתה שומע ויורד מהמדרגות ורוח לך, ואושר משתפך על פניך, עמדת על יד הרבי, נשיא ישראל, הנשמה הכללית, קדוש ישראל – הוא הוא מזג לך בידו, ונתן בידך כוסית יין, האם אפשר לשתות ולשכוח כוס של ברכה, שקבלת מהרבי שליט"א לא ולא.
5. התועדות: האולם מלא מפה לפה, כתף לכתף, אין סדר גדול, ואין סדר קטן, ים של מעילים "סירטוקים" שחורים וגארטלך [=אבנטים] שחורים ופנים מאושרים רציניים ובוחנים, לא רק האולם מלא מקיר לקיר אלא כאילו אנשים תלוים ויורדים מהתקרה דבוקים לקירות, צמודים לארונות, ולארון הקודש, דממת קדש, על השולחן מפה מלבינה, הקערה עם המזונות וכוס היין נמזג ונמסר לידו של הרבי על ידי החסיד אדום הזקן [=ראש הישיבה הרב-הגאון רבי מרדכי מענטליק], לחיים! לחיים! נשמע קולו הבהיר, החם, והטוב, של כ"ק הרבי ואלפי איש עונים לחיים, מגישים כוסות לעיניו של הרבי ומחכים לנדנוד ראשו למבט עיניו, למי בת צחוק, למי סבר פנים רציני, ולמי צחוק רחב. השירה פורצת עזה, חמה, רוטטת, מרקידה גוף ונפש. והנה שקט משתרר, הרבי פותח "עס איז דאך ידוע" והשיחה מדברת על תורה ומצוות, על לולב ואתרוג על אושפיזין אברהם – הבעש"ט יצחק – המגיד, יעקב – הרבי הזקן. פנינים מתגלגלים מפיו הקדוש, כולם צמודים מרותקים מוקסמים מדברי כ"ק, דממה וקדושה וההיכל מלא אלפי איש ואשה - בעזרת נשים. ואין קול, ואין שעול, ואין תנועה ואין זמזום, ואין רטון ורשרוש. היתה לי הרגשה של 'מתן תורה' על הר סיני כאילו.
הרבי מרומם – כל אחד יכול!
6. יחסו של הרבי לחסיד הנכנס ליחידות: הרבי מרומם ומעלה את החסיד והמקושר אליו, הוא מחזק את כוחותיו הנפשיים והגופנים, הוא משכנע אותו כי יש שליחות, ואם הולכים בשליחותו של מקום, מנצחים, כי הטוב והקדוש מוכרחים לנצח. כי לכל אחד ואחת יש נשמה אלקית, ויש לו כחות אדירים, לנצח את הנפש הבהמית, עם "החשבון הקר והיבש" כל אחד מוכשר לקרב רחוקים, לתת צדקה, ללמוד נגלה ונסתר, ללכת בדרכי ה', לכל אחד יש כח ומסירות נפש, וביחוד, בפלטרין של מלכות – ארץ-ישראל. בשיחותיו הפומביות והאישיות "התוועדות" ו"יחידות" הוא טוען כי גדול הוא האדם, קדוש הוא, ואל יפול ברוחו.
7. כל פגישה עם הרבי נוסכת ויוצקת אמונה לוהטת, וכח מסירות נפש בשמחה, ללכת בדרכי השי"ת, ובארחות צדיקים ותמימים, אחרי התוועדות וביחוד אחרי יחידות, יוצאים כאילו נבראו מחדש, כל העולמות מקבלים מושג חדש, ותוכן חדש, היצר הרע נראה בזוי, ומשוקץ, והנפש האלקית מנצחת, וכובשת "הלוך וכבוש". מרגישים, – אני חושב כל אחד – את הרגש של "אלקי נשמה שנתת בי, טהורה היא, אתה בראת אתה יצרת". . .
8. האדרת והאמונה, הבינה והברכה, הדעה והדיבור, העוז והענוה, הקריאה והקדושה, אם מותר לי לבטא בשפתי הפשוטה.. מכוונת לקדוש ישראל 'למשה, דבכל דרא' להוד כ"ק הרבי שליט"א.
"אידן" [=יהודים], אשרינו מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו, ומה יפה ירושתינו כי הרבי מקרב אותנו ואנו מקושרים אל קדוש ישראל.
א. בן-נון.
רגעי האושר של 'יחידות'
ברשימה נוספת הנושאת את הכותרת "ב"ה רביעי לפ' מטות ומסעי, כ"ו תמוז תשל"ג" כותב ר' אלכסנדר אודות דבריו ברדיו בעקבות הביקור אצל הרבי:
"שיחתי ברדיו על ה"יחידות" שלי אצל הרבי שליט"א.
למאזינים שלום וברכה,
ברשותכם האדיבה אתחלק עם ציבור מאזיני 'קול ישראל' עם רשמי חסיד חב"די כאשר זכיתי להיכנס ל"יחידות" לרבי שליט"א פעמיים בשנת תשכ"ג ופעמיים בשנת תשכ"ט בנסיעתי המיוחדת למטרה נעלה ומקודשת זו.
לפגישה עם הרבי פנים אל פנים "לעת מצא" מכנים חסידי חב"ד בשם מיוחד "יחידות" המצביעה והתובעת מהנכנס התייחדות – התבודדות – התראות פנים אל פנים "עם הפנימיות" של החסיד בזיך לבבו, ובעמקות הרגשתו, ודביקותו בשעה מיוחדת זו אל פני הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א.
א. ההכנה לקראת ה"יחידות" לקראת הפגישה והכניסה ל"היכל הקודש", לחדרו של הרבי בבחינת "הביאני המלך חדריו" פנים אל פנים בבחינת "אני" – מי אני – "לפניך" לנשיא, לנשמה כללית של כלל ישראל. זוהי החוויה המרטיטה והמרשימה ביותר בחיי החסיד, כאילו – ואולי זהו רק משל – חתן לפני החופה וכנאשם לפני בית הדין הגדול, אלו הם הרגעים הכי נשגבים והנעלים, הכי מאושרים בעולמו של החסיד. "יחידות" האם קל הדבר בעיניך, להתייצב בפני כ"ק הרבי "אקליניקייט" [=דבר פעוט?!]. ישנם חסידים שצמים בו ביום כעין יום-כיפור-קטן אבל כולם בלי יוצא מן הכלל הולכים למקווה "למים", כי הרי הטבילה מביאה ומעלה את החסיד לחוויה והרגשה של "ביטול הישות". אותיות "טבל" הן אותיות "בטל", הנה הוא נעלם, טבע במים שמכסים את כל גופו ואיננו, ומהמים המרעננים, הזכים והטהורים מופיע, נולד גוף חדש, אדם חדש כתינוק, והרי "אין לידה בלי מים".
טהור זך ונטול גאווה וישות יוצא החסיד מהמקווה-מים מבית הטבילה מלא תקוות ורחשי לב, כי כעת הוא מוכשר ומוכן אחרי הטהרותו וצומו, "ורעותא דליבא" לגשת לראות את פני מלכו, אדונו, מורו ורבו, הרבי שליט"א בבחינת "עבד אברהם אנוכי", "משה רבינו שבדורנו". בצום, בטבילה, בהיטהרות פנימית, מעמיקה ואמיתית בתפילת יחיד המלווה בדמעות וברון, לחן משתפך עד "מיצוי הנפש" בחשבון נפש כנה בלי אונאה עצמית, ובלי טיח והצטדקות, הרי החסיד עומד בתור שנמשך לפעמים עד אור הבקר, והלב מצד אחד נסער רוגש ומלא פחד טמיר, ומצד שני "ירון הלב בדממה" ואושר עורג, פנימי, בלתי רגיל, משתפך בפנימיותו "אשר קדשנו במצוותיו" – "אשר" מלשון "אושר". חגור ב'גרטל', זה החגור השחור המפורסם שמסמל את הכהן הגדול בעבודתו בקודש בבית-המקדש, נכנס החסיד, והיוצא לפניו יוצא אחורנית, כי הרי אין פונים את הגב למלך – לרבי שליט"א.
מטיל תפקידים - ונוטע תקוות
ב. והרי, החסיד בחדרו של הרבי, לרבי אין נותנים שלום ואין יושבים לפניו כלפני מלך. כמובן, אומרים ברכת שהחיינו והרבי עונה: אמן. מברכים ברכה "שחלק מחכמתו" ופותחים בשאלות, בבעיות המעיקות על כל חסיד. יש חסידים הקוראים מן הכתב, כדי שלא יתבלבלו בסערת הנפש 'ובסחרחורת ראש' הפוקדים את החסיד בעמדו בפני רבו – מלכו. האם קל הדבר בעיניך? הפגישה עם הרבי כה מוחצת חווייתית "כמשא" קדוש ומרתית, עד כי רבים החסידים שלפעמים נשארים אלמים, משותקים וחסרי ביטוי והבעה.
הרבי שואל והחסיד עונה, ועל-פי רוב החסיד שואל והרבי עונה בו במקום. הוא אינו דוחה תשובתו למצפה לו לזמן אחר. פני הרבי שקטים, מאושרים, מעודדים, ותומכים כביד רכה וענוגה, כידי "יעקב כאשר ברך את אפרים ומנשה".
לחזקים, למוכשרים הרבי נותן תפקידים, מטיל חובות, שליחויות בתחום החנוך למצוות, בתחום לקרב רחוקים, בתחום האישי והמשפחתי לתורה, למצווה, לתפילה ולגמ"ח.
לחלשים, למרוחקים, לנמוכי רוח ולמקופחים בידי אדם ועונש שמימי, הרבי מעודד, מחזק מגלה כי יש לו סיכויים ותקוות. מברך, מרגיע מרים אותו.. מוציאם מעצבות, דיכאון, ואזלת-יד ומפיח בכל אדם בטחון בהשם יתברך, תקוות טובות, אופטימיות, ושלווה, ברור גם, עול מאמץ, "יגיעת בשר ויגיעת נפש", כלשונו.
ג. והרגעים היקרים חולפים ביעף כברק, והרי תכנס לרבי [שוב] מי יודע מתי? והרי, הנסיעה מישראל או מארץ אחרת עולה אלפי לירות ונתוק מהבית, ויתכן שיחכה עוד 8 – 5 שנים עד שישוב לרבי עוד פעם.
"היחידות" נסתיימה, חש הנך מבטו של פני הרבי, ועיניו הנפלאות נחות עליך, מלטפות אותך, עיניך צמודות לאיש היקר ביותר והאהוב ביותר שיש לך בחייך. הפנים במתח ושלהוב, והנפש בהתרגשות "פנימית עצמית" ובשכחה של עולם ומלואו.
ד. שנים רבות משרה ה"יחידות" על החסיד, חוויה נפלאה בעוצמת השפעת הופעתה, והשפעתה רבה על תוכן חייו. "כי ראיתי אלקים פנים אל פנים" – ולכן – "ותנצל נפשי". ה"יחידות" היא נשמת החסיד והקשר הדומיננטי ביותר בין הרבי והחסיד בבח"י [=בבחינות 'חיה-יחידה' שבנפש].
האור הפלאי
ה. הרבי שליט"א הוא יחיד בדורו כאיש בעל "נשמה כללית". הוא מתעניין ומקיף כל שטחי החיים, בכל מסלוליהם. הוא לא רק גאון, רק צדיק, רק יועץ, ובעל נפש גדולה, הוא לא רק רבי של חב"ד, הרבי הוא גאון בתורה ובקבלה, במדע וברפואה, בפסיכולוגיה במדעי החברה, הטבע, והטכניקה. הוא יועץ משפחתי, מתווך, מחנך דגול, אב וסב פשוט לפשוטים ונעלה למתעלים, הוא נואם יחיד בדורו ומתכתב עם אלפי אנשים, הוא צנוע, שקט, ונינוח, אינו מרעיש עולמות – בפגישה, ישן רק שעתיים ביום, זה 22 שנה כנשיא של כלל ישראל. זה הגלוי לנו, והסמוי מאיתנו מי יודע? ואינו מבליט אישיותו, כל חסיד חש שהוא ניצוץ משלהבתו, מנשמתו של הרבי שליט"א.
אהבתו של החסיד נובעת מאמונתו בו – ואמונתו ברבי נובעת ויונקת מאהבתו של הרבי לחסידו ולכל המקושרים אליו.
וכשיצאתי לפנות בקר בסתיו הניורקי וגורדי השחקים הסתירו את שמי ליל ניו-יורק המעוננים גיליתי כוכב אחד, שכאילו חכה לי.. בהתרגשות של ילד תמים, מוקסם ושכור מחווית "היחידות" הרימותי עיני ולחשתי בדממת לילה "כוכב כוכבי שוכן הנך ברום שחקים ולועג לי לאיש, "האדמה והתהום". אבל אינני מקנא בך, מאושר אני ממך, כי ראיתי את "האדם המושלם בתבל", כי ראיתי את האדם האורגינלי, התמים, שעליו ורק עליו מספרת התורה "בצלם אלקים ברא אותו", זהו האדם. צדיק יסוד עולם, הרבי שליט"א נשיא של כלל ישראל! מנהיג של הדור, אוהב ואהוב, נשמה כללית "רוח אפינו משיח ה'".
(את הפיסקה הזו מחקו מהתקליט של קול ישראל).
ואשרי האיש והדור שפניהם ונשמתם מוארים באורו של האיש הפלאי הזה –
הרבי שליט"א – הרבי מלובביטש - - -
תלמיד תומכי תמימים ומקושר לאד"ש
א. בן-נון
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
