אחת ממעלותיו העיקריות של האדם היא היותו בעל בחירה חופשית. אך כאן מתעוררת שאלה: הלוא הקב"ה קבע כי הגאולה היא היעד שהעולם צריך להגיע אליו, ומובן שרצונו של הקב"ה חייב להתמלא; ואולם יכולת הבחירה החופשית של בני-האדם עלולה לכאורה לשבש את 'תכניתו' זו של הקב"ה, ואולי אף להסיג את העולם לאחור ולהרחיקו מן הגאולה.
ואכן, אנו יודעים שהגאולה תלויה בבני-האדם. חז"ל אומרים שאם ישראל עושים תשובה – מיד הם נגאלים. גם ידוע שבמרוצת שנות הגלות היו הזדמנויות רבות, שאילו היינו ראויים, היינו נגאלים בהן. המשמעות היא שבידינו לעכב את הגאולה, ובעצם לעכב את מילוי תכלית הבריאה שייעד לה הקב"ה. מכאן נובעת שאלה מהותית ביותר – מניין לנו שאכן אנו צועדים לקראת הגאולה, אולי בעוונותינו אנו מתרחקים ממנה?
הקצב והנתיב
מוסבר בתורת החסידות (ראה לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 65. ועוד) שיכולת הבחירה החופשית אינה יכולה לעכב חלילה את רצונו וכוונתו של הקב"ה. לא ייתכן שדבר מה יפריע לקב"ה במילוי רצונו. גם מתן הבחירה החופשית לאדם אין בו להפקיע ולו משהו משליטתו המלאה של הקב"ה בעולם. אכן, לאדם ניתנה בחירה חופשית, ועם זה הקב"ה שולט שליטה מלאה על כל המציאות והוא היחיד הקובע את גורל העולם (איך מתיישבים שני הדברים יחדיו? זה עניין מורכב, המוסבר בתורת החסידות, וקצרה היריעה להרחיב בכך).
אם הקב"ה קבע כי העולם צריך לצעוד לעבר הגאולה, העולם אכן צועד ומתקדם ללא הרף אל הגאולה האמיתית והשלמה. לכן אפשר לקבוע בוודאות מוחלטת שאנו קרובים היום אל הגאולה יותר מאתמול ויותר מלפני שנה ומאה שנים ואלף שנים. השפעתו של האדם מוגבלת לשני תחומים – לקצב ההתקדמות ולנתיב אל היעד.
האדם יכול לקבוע במעשיו אם הגאולה תבוא מהר יותר או תתקדם בתהליך איטי יותר. הוא גם יכול לקבוע אם הדרך אל הגאולה תהיה ישרה ומדורגת, או תעבור מורדות ומעלות. כשהוא בוחר ברע חלילה, הוא יוצר מורד ומצב של נפילה זמנית, אך בסופו של דבר דווקא המורד הזה יחולל תנופה יתרה, שתוביל לעלייה חזקה יותר וגבוהה יותר. זה כוחה של התשובה, הניזונה דווקא מן הירידה שנגרמת מן החטא.
ירידה לצורך עלייה
יכולת הבחירה של האדם משפיעה רק על מצבם של פרטים, אך אינה יכולה לשנות את הסך הכולל. בתוך הרכבת המתקדמת אל הגאולה יכול אדם להחליט לצעוד אחורה, אל הקרונות האחוריים, אבל צעידתו לאחור אין בה כדי לשנות את כיוון תנועתה של הרכבת כולה, ואף לא את כיוון ההתקדמות שלו עצמו. ובסופו של דבר, גם הנסיגה לאחור של הפרטים תתהפך לטובה ותוסיף נופך חדש להתקדמות הכוללת.
דוגמה לכך: כאשר אדם או קבוצה מחליטים לצעוד בדרך עקלקלה הם יוצרים מצב זמני של חולשה ועיכוב, אבל בסופו של דבר, ממעשיהם דווקא תצמח עלייה. שכן לאחר שיתברר לכול כי דרכם מוליכה לתהום, תגבר ותתחזק הדבקות בדרך הנכונה. הללו ייענשו על רוע בחירתם, אבל בסופו של דבר יתברר שגם הם תרמו למהלך ההתקדמות הכללי.
וכך גם הירידה הגדולה של 'עקבתא דמשיחא' נושאת את העלייה הגדולה של הגאולה הקרובה לבוא (ראה גם לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 976 הערה 19). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
