העבודה לגלות את האור שבהעלם
לאחרי שנאמר "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" (שהקב"ה ברא את כל העולם ואת האדם, ונתן לאדם כוח לתקן את הבריאה) – נאמר "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", "זה רוחו של מלך המשיח", שזוהי תכלית ושלימות הבריאה.
"משיח" – הוא תכלית השלימות במין האדם, למעלה אפילו מאדם הראשון, שהרי במשיח נאמר "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד", "מאד" אותיות "אדם", אלא שהצירוף ד"אדם" הוא על-פי טעם ודעת שבסדר השתלשלות, ואילו הצירוף ד"מאד" שנאמר במשיח הוא למעלה מטעם ודעת ולמעלה מסדר השתלשלות, וכפי שמצינו שיש סברא שנשמתו של משיח היא למעלה מנשמת אדם-הראשון אפילו כמו שהיה קודם החטא, כמובא בלקוטי תורה שיר-השירים מכתבי האריז"ל.
וזהו החידוש שבכתוב, שמיד בתחילת בריאת העולם כפי שנברא חסר – נבראת כבר שלימות הבריאה, "רוחו של מלך המשיח".
וממשיך בכתוב "ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור" – שזהו האור שנברא ביום הראשון, שגנזו הקב"ה לעתיד לבוא, והיכן גנזו – בתורה.
והעניין בזה:
גם כאשר האור הוא עדיין בהעלם – הרי זה על-דרך-משל לאבנים טובות ומרגליות הסגורים בתיבה, שאף שאי אפשר לראותם, מכל-מקום, כיוון שהם ברשותו, הרי הוא בשמחה.
ועוד זאת, שביכולתו גם לגלות את האור, דכיוון ש"גנזו בתורה", הרי על-ידי לימוד התורה וקיום הוראותיה מגלים את האור, והיינו, שעל-ידי העבודה בתורה ומצוות בכל יום ויום, "כל יומא ויומא עביד עבידתיה", שבכל יום ויום ממלאים את העבודה הנדרשת ביום זה, אזי מסירים את כל ההעלמות וההסתרים, ועד שפועלים ש"לילה כיום יאיר", שההעלמות וההסתרים עצמם מתחילים להאיר, שזהו על-דרך עניין "זדונות נעשו לו כזכיות".
וגם עניין זה מרומז בסיפור הבריאה שבפרשת בראשית – שהרי יום השבת היה כולו אור, כמאמר רז"ל "ל"ו שעות שימשה אותה האורה". וכמו כן יהיה גם לעתיד לבוא, ב"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" – ש"לילה כיום יאיר", ובתחתונים גופא תהיה דירה לו יתברך, שפירושה של "דירה" הוא ששם נמצא הדר בה בכל עצמותו ומהותו, ובגילוי.
(תורת מנחם – התוועדויות תשט"ז חלק ראשון (טו) עמ' 190-192)
לגילוי המשיח נדרשת מסירות נפש
..כיוון שבשביל גילוי המשיח יש צורך בעניין של מסירות נפש דווקא, הרי מובן, שכללות עניין העבודה – שתכליתה הוא ביאת המשיח – צריכה להיות מתוך מסירות נפש.
...וזהו שאמרו רז"ל על הפסוק "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", "זה רוחו של מלך המשיח" – שעניין רוחו של משיח ישנו כבר מתחילת הבריאה, כיוון שזוהי תכלית כוונת הבריאה.
ולכן, כללות עניין העבודה, ובפרט בכל זמן משך הגלות, צריכה להיות מתוך מסירות נפש, היינו, להניח את עצמו הצדה, ולעבוד את ה' באופן של אתכפיא וקבלת עול – כי, לגילוי המשיח באים על-ידי מסירת נפש דווקא.
(תורת מנחם – התוועדויות תשי"ד חלק ראשון (י) עמ' 281) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
