בספר הזוהר נאמר שכאשר עלה ברצונו של הקב"ה לברוא את האדם הזדעזעו כל הברואים העליונים והתחתונים, וביום השישי לבריאה התעלו למדרגה עליונה יותר. מדוע הזדעזעו כל הברואים? מבואר בחסידות שבאדם הראשון נכללה הבריאה כולה, הן הנבראים העליונים הן התחתונים, ולכן הללו פחדו "פן יחטא ויפגום בכולם, בכל אחד מהם".
על פניו נראֶה שפחדם של הברואים היה מעין יראת העונש, פחד מהפגיעה הצפויה להם בעקבות חטאי האדם. אך הדבר אינו מסתבר: ראשית, כל אדם בחזקת כשרות, ועל-אחת-כמה-וכמה אדם הראשון שלפני חטא עץ הדעת, ובמיוחד בטרם בריאתו! זאת ועוד, העולם כולו עמד אז בדרגה רוחנית נעלית, עד שהקב"ה אמר על מעשה הבריאה: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". מדוע לחשוד שהאדם יחטא?
פחדם של הברואים
אלא שהחשש לא היה מחטא כפשוטו אלא מעצם הדרישה שבריאת האדם יוצרת. בכל יום ויום נבראו ברואים מושלמים, ובסופו של כל יום אמר הקב"ה "כי טוב", דבר המבטא את שלמות מעשה הבריאה. ופתאום, אחרי שהכול כבר עשוי ומושלם מתברר שבכל אלה לא דיי והקב"ה בורא את האדם.
פתאום התברר לכל הברואים שמצבם כפי שנבראו אינו שלם, ויתרה מזו, מציאותם כפי שהיא לעצמה חסרת משמעות. כל תכליתה לשרת את האדם, שהוא תכלית הבריאה. זה פשר הזעזוע שאחז בכל הברואים לנוכח בריאת האדם.
יראה של בושה
הברואים חשו בושה גדולה: עד עתה היו שלמים בעיניהם, ולפתע נעשו תלויים במעשיו של ברוא חדש – האדם. זה הוביל אותם לפחד "פן יחטא ויפגום בכולם". לא שיחטא כפשוטו, שהרי בטרם בריאת האדם לא היה מקום לחטא, אלא החשש היה שהאדם יחסיר דבר מה בעבודתו הרוחנית, ובכך תימנע מכל הברואים השלמות שאליה הם יכולים להגיע על-ידו.
תחושת הבושה הזאת של הברואים גרמה התעלות לברואים עצמם. היא אִפשרה לאדם, שנברא ביום השישי, לרומם את הבריאה כולה ולהביאה לידי שלמות. מכאן שההתבטלות היא המפתח להתעלוּת.
המפתח בידו
מן הדברים עולה הכוח הגדול הטמון באדם, עד שכל הברואים – אפילו העליונים ביותר – הבינו שהוא נעלה מהם, וכי רק בכוחו יגיעו לייעודם. עניין זה חשוב בעיקר בחודש תשרי, שהוא חודש של התחלות חדשות וההשפעות הרוחניות השופעות לעולם מתחדשות בו.
גם בריאת האדם מתחדשת בכל שנה ושנה, והוא כביכול נברא מחדש. וכשם שאדם הראשון נברא יחידי והכיר שהבריאה כולה מצפה שיעלה אותה ויביאה לידי שלמות, כך על כל אדם להיות מודע למעלתו, לכוחותיו ולשליחות המוטלת עליו – לרומם את העולם ולהביאו אל השלמות המצופה.
(שיחות קודש תשל"ו, כרך א, עמ' 158) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
