כבר במהלך התוועדות בשנת תשל"א הביע הרבי משאלה שמישהו יקבץ את כללי רש"י שנתבארו בשיחות * לקראת הופעת הספר בשנת תש"מ השמיע הרבי שלל התייחסויות לכללי רש"י שניתן להפיק מדברי רש"י עצמם, למרות המאמץ הרב שנדרש לשם כך
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
בו' תשרי תשכ"ה עלתה השמימה נשמתה הטהורה של הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, אמו של הרבי. במהלך אותה שנה התוועד הרבי מידי שבת בשבתו, ובמהלך ההתוועדות סלל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפירושו על התורה.
בחורף תשל"א פורסם ביטאון "שמעתין" מס' 28, שם הופיע בראש החוברת מאמרו של הרב טוביה בלוי: "לדרכו החדשה של הרבי מליובאוויטש בלימוד פירוש רש"י על התורה". קטעים ממאמר זה צוטטו אשתקד ב'התקשרות' גיליון א'קכה (ש"פ תרומה תשע"ו).
מזכירו של הרבי, הרב חודקוב, כותב לו על כך בכ"ה אייר תשל"א ('אגרות-קודש' כרך ז"ך עמ' ריא בשולי-הגיליון):
"תשואת-חן תשואת-חן על מאמרו בדבר כללי פירוש רש"י המובאים בשיחות הק' [הקודש] של כ"ק אדמו"ר שליט"א, וביחוד על השתדלותו שיזכה מאמרו לבוא לדפוס.
"ומאחר והשם-יתברך הצליחו בכל הנ"ל, כדאי ונכון היה הדבר שישתדל למצוא בשיחות הקודש הנ"ל עוד כללים מפירוש רש"י על-מנת לפרסם גם אותם.
"ואגב התעסקותו בכל הנ"ל, הנה באם יעלה בידו לסדר קונטרס שלם של כללי רש"י – ע"פ שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א – היינו דנים על האפשרות להדפיסו בתור חוברת".
חכמה ומלאכה גדולה
ושוב מזרזו הרבי במענה מט' אלול תשל"א ('אגרות-קודש' שם):
"עריכת חוברת כללי פרש"י (בצירוף דוגמאות לכל-אחד-ואחד) – ע"פ השיחות – נכונה במאד... ותגרום, כמובן, נחת-רוח רבה. וק"ל".
מאז עורר הרבי מפעם בפעם את ביצוע ענין זה, עד שהדבר עלה על פסים מעשיים לקראת יו"ד שבט תש"מ – שנת השלושים לנשיאות הרבי – ובי"א אדר תש"מ כתב הרבי מכתב לקראת הופעת הספר – מכתב שנדפס בראש הספר ובו נאמר בין השאר:
"ת"ח ת"ח במיוחד... וחכמה (נוסף על המלאכה גדולה) יש כאן וכו' וכו'".
הרבי ממשיך ומזרז את הופעת הספר:
"וה' יצליחו לברך בקרוב ממש על המוגמר דמהדורה-קמא בעגלא דידן. וכפשוט – יפה יום אחד קודם".
בד בבד תובע הרבי מהדורה שניה ושלישית:
"ובלאו-הכי – כבכל כיוצא-בזה דפירוש רש"י – דהפך בה והפך בה כו' ובה תחזי כו' – תבוא מהדורא ב' (יותר נכון – הוספות) ואחר-כך ג' כו'".
והרבי חותם:
"וזכות ר(בן) ש(ל) י(שראל) מסייעת ומזרזת ומוסיפה הצלחה רבה".
[המהדורה השנייה – הוגשה לרבי בקיץ תנש"א, והשלישית – תופיע אי"ה בקרוב].
מסתבר שהדבר היה מאוד חשוב לרבי, וכבר בהתוועדות שבת-קודש פרשת שמיני תשל"א ('שיחות-קודש' תשל"א כרך ב' עמ' 109) הביע הרבי את משאלתו:
"ויהי רצון – ויהיה זה דבר טוב – שמישהו יקבץ את כל הכללים שבפירוש רש"י, ואז יקבל הדבר על הלימוד וייחסך לחזור שוב על אותם ענינים (כמדובר כמה פעמים)..".
באותה הזדמנות אמר:
"...ב"דרך-אגב" מפירוש רש"י הנ"ל ניתן ללמוד כלל ברש"י – כמדובר כמה פעמים רש"י לא כתב כללים של פירושו, אלא שמפירוש רש"י גופא, יש להסיק כללים.
כמו שישנם "מבוא התלמוד" ו"כללי הש"ס", הרי אין זה שהאמוראים כתבו כללים, אלא שמדברי הש"ס רואים את "כללי הש"ס" – כך בפירוש רש"י לא מצויים אלא כללים בודדים החל מהכלל ש"אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא", ואת שאר הכללים יש למצוא בדבריו של רש"י עצמו".
עוד גילה הרבי באותה התוועדות (שם עמ' 98):
"התבוננתי כיצד המלמדים מלמדים את תלמידיהם את אותו רש"י, ואיך לימדו אותי את הרש"י"...
בחורף תש"מ לקראת הופעת הספר אנו מוצאים כמה וכמה התבטאויות של הרבי בקשר לכללים במהלך ההתוועדויות. הרבי דן בשאלה מדוע לא כתב רש"י בעצמו 'כללי רש"י' ואיזה כלל יוצא מן הכלל.
בהתוועדות שבת-קודש פרשת תשא תש"מ ('שיחות-קודש' תש"מ כרך ב' עמ' 398) אומר הרבי:
ידוע שרש"י לא כתב כללים לפירושו, והטעם לכך מובן בפשטות:
כיון שרש"י הודיע את פירושו ל"בן חמש למקרא" כהודעתו המפורסמת "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" – צריכים כללי רש"י להיות מובנים ל"בן חמש למקרא" מתוך לימוד דברי רש"י עצמם.
הכלל היחיד שרש"י הודיע הוא הכלל הנזכר "אני.. לפשוטו של מקרא" – מכיון שבלימוד התורה ישנם מספר דרכים כיצד ללמוד: פשט, רמז, דרוש או סוד – זה הכריח את רש"י להודיע כיצד ללמוד חומש, שזהו בדרך הפשט בלבד ולא שגם בדרך הפשט אלא כלשונו "לא באתי אלא לפשוטו של מקרא".
בפירוש רש"י ישנן גם ענינים מופלאים וגם ענינים של הלכה שזהו בדרך כלל שיטתו של ר' אליהו מזרחי (הרא"ם) בלימוד רש"י. וכן גם דרוש וכן סוד – כשיטת הגור אריה בפירוש רש"י, ועל דרך זה ישנן ברש"י גם רזי תורה כפי שהצביעו רבותינו נשיאינו בכמה מקומות.
אך בראש וראשונה הרי פירוש רש"י – הינו פשוטו של מקרא. כלומר, יש ללומדו בדרך הפשט כפי ש"בן חמש למקרא" מבין.
ומדרך הלימוד בפירוש רש"י על דרך הפרט יש ללמוד את הכללים ברש"י.
מעין זה מתבטא בהתוועדות שבת קודש פרשת יתרו תש"מ (שם עמ' 152-151):
רש"י לא כתב כללים כיצד ללמוד את פירושו על התורה כפי שמוצאים אצל מחברים אחרים כדוגמת הרמב"ם שכתב הקדמה לחיבורו ושם מבאר על כללים בחיבורו [ולדוגמא מה פירוש המושגים "איש" "ביטול" "פסול" וכו' – ראה רמב"ם הל' גירושין פרק ב' הלכה ז': ומה בין פסול לבטל? שכל מקום שנאמר בחיבור זה בגט שהוא 'בטל' – הוא בטל מן התורה; וכל מקום שנאמר 'פסול' – הוא פסול מדברי סופרים (וראה גם הל' אישות פרק ב)
לא כן נהג רש"י שלא כתב הקדמה וכללים, פרט לכללים הכי בסיסיים כמו "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" (בפירושו לבראשית ג, ח).
ולכן מן הצורך בעצמנו ללמוד מפירושי רש"י עצמו מה הם הכללים שלו.
מלאכת לימוד הכללים לא פשוטה היא, כפי שמתבטא הרבי בש"פ תשא תש"מ (שם עמ' 400):
וכל זה צריך עיון עמוק לדעת בדיוק מהו הכלל של רש"י, מתי חוזר הוא שוב על פירושו ומתי לא. ובכל מקום לכשעצמו נדרש עיון עמוק .
(מדברי הרבי עולה שבדעתו לבאר זאת אף שהדבר יאריך זמן רב, עיין שם).
התבטאות מעניינת נשמעה מפי הרבי בהתוועדות ש"פ וארא תש"מ (עמ' 833).
מה"ענינים מופלאים" בפירוש רש"י – מוצאים את ה'משכיל לדוד', אשר פירושו מקובל בעולם ונלמד למרות שלא היה חב"דניק, ורואים שהוא אינו מסתפק בפרשנות רש"י בדרך הפשט אלא גם מבאר "ענינים מופלאים" שישנם בפירוש רש"י מפרש הוא את "שרט לו שריטה דכותל כשתגיע חמה לכאן כו'" בדרך הנסתר שהכוונה היא לימוד ז"א (חמה) ומלכות (כותל) וכו'.
באותה התוועדות התייחס הרבי לכללים אחדים ברש"י, כגון: "רגיל דלחביבות הענין מזכיר הנס עוד הפעם" (שם עמ' 860).
- המשך בהזדמנות אי"ה.
תיקון: בגיליון א'קסג במדור זה, נדפס אודות האברך שמעון אליעזרוב שנסע לברינווא.
הכוונה כמובן להרה"ח ר' שמעון לזרוב שיחי', המשמש כיום כשליח הראשי במדינת טקסס – ארה"ב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
