חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מחולה ל'חוזר'
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1562 - כל המדורים ברצף
זה לא עמונה, זו התודעה
יש חדש
כיסופי יעקב וגעגועי יהודי בגלות
סולם
לזכור את הנקודה
לא להישאר קר
מחולה ל'חוזר'
לבנות דירת קבע
בחזרה לסיביר בעקבות הסבא
שתיית כוס ההבדלה

האיש אחז בפתק בידיים רועדות. "אנא לעורר רחמים רבים... עבור חתני משה-שלמה...", נכתב בו. בלב חרד התקדם החסיד לעבר השולחן שבראשו ישב רבי דובער שניאורי, אדמו"ר האמצעי.

כשהתייצב ר' ישראל-מאיר, המלמד מהעיירה רודנייה, לפני הרבי, פרץ בבכי. "חתני, משה-שלמה", אמר בקול שבור, "שרוי זה זמן רב באפיסת כוחות וסובל כאבים קשים. הרופאים אינם מוצאים תרופה למחלתו".

תלמיד חכם גדול היה ר' משה-שלמה. בהיותו ילד רך התייתם מהוריו ואומץ בידי דודו, שהיה חסיד מפורסם. בבית הדוד התחנך על ברכי התורה והחסידות, ובהיותו בן שתים-עשרה התקבל ללימודים בישיבתו של הגאון החסיד רבי אברהם-אבא חריף. שם למד חמש שנים, ובהיותו בן שבע-עשרה בא אל אדמו"ר הזקן, רבי שניאור-זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שהתגורר אז בליאוזנה.

המבקשים להתקבל לבית המדרש של הרבי עברו הליך סינון קפדני שנמשך שלושה חודשים, ובמהלכם נבחנו בכל מקצועות התורה. המצטיינים התקבלו לאחת מקבוצות הלימוד שניהל בנו של הרבי, רבי דובער, עם דודו רבי יהודה-לייב.

בחלוף תקופת המבחן התקבל משה-שלמה. הוא זכה לארוחות וללימודים מסודרים. עד מהרה עמדו הכול על כישרונותיו הברוכים. הוא וחבריו השקיעו זמן רב בשינון מאמרי החסידות העמוקים שהשמיע רבי שניאור-זלמן. את מאמרי החסידות שלו אמר בלשון קצרה, ולא הכול ידעו לרדת לעומקם. בנו, רבי דובער, היה מבאר בהרחבה את דברי אביו. התלמיד משה-שלמה הצטיין הן בשינון מאמרי הרבי כלשונם הן בהבנה בהירה של הסברי רבי דובער.

כשהגיע משה-שלמה לפרקו נשא את בתו היחידה של ר' ישראל-מאיר, המלמד מרודנייה. זה אהב מאוד את חתנו ותמך בו מבחינה כלכלית כדי שיוכל להתעלות בתורה ובעבודת ה'. לאחר הסתלקותו של רבי שניאור-זלמן התקשר ר' משה-שלמה בכל נפשו אל בנו וממשיכו, רבי דובער.

הוא התגורר ברודנייה, סמוך לחותנו, עד שפתאום העיב ענן על חייו השלווים – הוא לקה במחלת השחפת. כשנה וחצי התייסר וסבל מכאובים עזים, בעוד חותנו משגר מכתבים תכופים אל הרבי ומתחנן מדם ליבו על חתנו; אך כמו קטרוג נמתח מעל החולה – שום הטבה לא חלה במצבו.

זה היה בל"ג בעומר תקע"ו. חסידים רבים פקדו את חצר הרבי בעיירה ליובאוויטש. האווירה הייתה מרוממת. ר' ישראל-מאיר החליט שזו שעת הכושר. הוא פילס את דרכו אל שולחן הרבי והשמיע את תחינתו בלב נשבר. "הוא אינו מסוגל לדבר מרוב חולשה", בכה באוזני הרבי. הרבי קרא בעיון את פתק הבקשה. פניו הרצינו והוא שקע בשרעפים.

כעבור כמה רגעים התנער. "ראה נא", פנה אל החסיד, "הלוא למחלת השחפת טוב להחליף את האוויר. יבוא אפוא לכאן, ישמע דברי חסידות, ואז יוכל לדבר ואף יהיה לו מה לדבר".

נרגש יצא ר' ישראל-מאיר מבית המדרש. תחושות ביטחון ושמחה מילאו אותו למשמע דבריו המעודדים של הרבי. הוא מיהר לצאת אל ביתו, ומה רבה הייתה תדהמתו כאשר ראה את חתנו יושב על המיטה ומצב רוחו משופר. חודשים ארוכים שכב במיטתו חסר כוח ולפתע נראה מאושש.

"מה קרה לפתע?", פנה אל חתנו בהתרגשות. "איך אירעה ההטבה בבריאותך?".

"אינני יודע בעצמי", פצה החתן את פיו בפעם הראשונה אחרי זמן רב, "אך פתאום הרגשתי כוחות חדשים נמסכים בגופי".

"אינך יודע? ובכן, אסביר לך", התרונן קולו של החותן. הוא שיתף את חתנו בדברי הרבי. "עלינו לצאת מיד לדרך", דרבן אותו.

זה היה ביום שישי, י"ט באייר. ר' משה-שלמה הועלה על עגלה וזו יצאה לעבר ליובאוויטש. סמוך לשעת הדלקת נרות שבת הגיעה העגלה ליעדה. עדיין היה חלש מכדי ללכת בכוחות עצמו, ושלושה אברכים נשאו אותו על זרועותיהם והביאו אותו לבית המדרש של הרבי.

בליל שבת זכה ר' משה-שלמה לשמוע את מאמר החסידות שהשמיע הרבי. גם למחרת, לפני תפילת מנחה, הובא ר' משה-שלמה לבית המדרש כדי שיוכל לשמוע את תורתו של הרבי. לאחר שסיים הרבי להשמיע את ה'מאמר', חזר עליו ר' משה-שלמה באוזני החסידים.

אט-אט שבו אליו כוחותיו, עד שהחלים לגמרי ולא נותר זכר למחלתו. בחג השבועות הכתיר אותו הרבי ל'חוזר', שתפקידו לזכור את מאמרי החסידות של הרבי ולחזור עליהם. ר' משה-שלמה חבר לקבוצה נבחרת של חסידים בעלי זיכרון מצוין והבנה מעמיקה, שתפקידם היה להקשיב לדברי החסידות ואחר-כך לחזור עליהם לפני החסידים.

ר' משה-שלמה שימש 'ראש החוזרים' עד הסתלקותו של הרבי, וחזר על דברי התורה של הרבי בדייקנות גדולה כפי שאמרם הרבי עצמו. כשנסתלק הרבי בט' בכסלו תקפ"ח, בעיירה נייז'ין, היה עמו החסיד ר' משה-שלמה. הוא בחר להעתיק את מגוריו לנייז'ין, בסמוך ל'ציון' הרבי, ובכל פעם שבאו חסידים להשתטח על קברו – היה חוזר לפניהם מאמרי חסידות מתורתו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)