נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1182 - כל המדורים ברצף
	לא לפחד מטומאת מת
	הקדמת הטהרה לגאולה
	ללמוד מהקירות של 770
	פרשת תשא
	מבצע יום הולדת
	"ביום ההולדת צריך לומר חסידות"
	הלכות ומנהגי חב"ד

מודעות רבות נתלו על קירות 770 במהלך השנים, והן מלמדות על האווירה ועל האירועים שבהם היו שרויים החסידים בחצרות קודשנו * תיקון למודעה על אודות חגיגת ברית מילה * אזהרה בכתב-יד קודש על מודעה בעניין 'תהלוכה' * וכשהרבי הפנה 'תמים' ביחידות למודעת זמני הישיבה *

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

אחת ההתבטאויות המיוחסות לרבי: "אפילו מהקירות של 770 אפשר לקבל הרבה"... (ביחידות להנהלת הישיבה, בקשר לבואו של בחור ל-770, למרות התנגדות ההנהלה).

והסביר פעם (בי"ב תמוז תש"י – תורת מנחם כרך א' עמ' רצו):

"בנוגע לד' הכתלים וקורות ביתו של הרבי [ריי"צ], שבו התפלל ולמד ועסק בענייניו.. בוודאי חדורים וספוגים בכל העניינים הקשורים עם מהותו של הרבי".

אין ספק שהמודעות שנתלו במשך השנים ב-770 מלמדות אף הן על ההווי המיוחד ב"בית חיינו". פעמים נעצר הרבי והביט על מודעה כזו או אחרת. חלק מהמודעות הוכנסו לרבי לפני תלייתן.

ברשימתנו אוסף מזדמן של מודעות וכרוזים שנתקלו ב-770 בתקופות שונות.

נפתח בסיפורו של הגה"ח ר' גרשון מענדל גרליק שיחי' ממילאנו, שסיפר כי ביחידות הראשונה שלו, כשהגיע כ'תמים' מארץ-הקודש, הוא היה בטוח שהרבי יטיל עליו משימות כבדות בתורה ובעבודה, אך הרבי הורה לו פשוט להקפיד על סדרי הלימוד והזמנים, והפנה אותו למודעה מוקלדת במכונת כתיבה – על ניר מכתבים (בלאנק) של הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזי – ובה סדר היום והלימודים ב-770, שהייתה תלויה ב'זאל הקטן'. המודעה הייתה תלויה כל השנים על הקיר הימני בכניסה ל'זאל' (הרב חדקוב היה עומד בתפילת מנחה בימות החול ליד המודעה).

ביומן תשרי תשכ"ג שנכתב ע"י הגה"ח ר' טובי' בלוי שיחי', ושהיה למראה-עיניו של הרבי עובר להדפסתו נכתב:

"מבט על לוח המודעות המלא שעל כתלי בית המדרש – מורה על תוכן תמציתי משיחת כ"ק אד"ש בח"י אלול האחרון, בה עורר על השנה הקרובה, תשכ"ג כ'שנת הק"ן' לאדמו"ר הזקן (ביום כ"ד טבת תשכ"ג יחול יום ההילולא המאה וחמישים שלו)".

מגבית להשלמת בניית 770

מפי השמועה: בשנים הראשונות (בערך בשנת תשח"י) נערכה בבית מדרשו של הרבי מגבית למען המרכז הארצי לטהרת המשפחה, והעולים לתורה נתבקשו לנדב תרומות. לפי הוראת הרבי, נתלתה מודעה ובה רשימת התורמים כאשר הראשון שבהם הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א (העתק מהרשימה היה מצוי בארכיון המרכז הארצי של טהרת המשפחה).

בשבועון 'בית חיינו' פורסם בשעתו צילום מכתבו של הרב שלמה אהרון קזרנובסקי – על נייר מכתבים של "ועד למען בניית בית-המדרש ליובאוויטש" – "מודעה ואזהרה" אודות הצורך להשתתף בתרומות עבור הרחבת 770, ההרחבה הראשונה של שנת תש"כ. וכך נאמר בה: "היות כי בימים אלו נפסק בניין בית המדרש, והסיבה: הנוגע בדבר מסרב להמשיך ולגמור את הבניין בלי תשלומין, על כן הננו מודיעים לכל אנ"ש והתמימים שיחיו שאין לנו גובים לגבות מכל אחד את השתתפותו ולרדוף אחריו ולתבוע ממנו, ובפרט כשזה בכה וזה בכה, כי אין אחד מאתנו אחראי בדבר יותר מחברו, ועל כל אחד המצווה והחובה להשתתף בבניין המקדש מעט. לכן על כל אחד ואחד לזרז את עצמו להביא את כסף התחייבותו להוועד במשך השבוע הבא עלינו לטובה, וכל הקודם, קודם לברכה בימי הזכות והרחמים. כי לולא זאת, לא יוגמר ח"ו הבניין במועדו ויש לחוש שהשלטון יעכב ח"ו מלהכנס בו, וד"ל. וממי נתבע את עלבוננו, וכדי בזיון וקצף".

בתוספת "נ.ב." נכתב: "ביום טו"ב מנ"א נתקיימה אסיפה של אנ"ש, והוחלט ברוב דעות שהתרומות יתחלקו לפי ערך מצבו של כל אחד מאנ"ש והתמימים שיחיו. כל אחד מהנאספים השתתפו על אתר בתרומתם בסכומים הגונים של כמה מאות שקלים. אבל אין זה מספיק, על כן במטותא להודיע דחוף מגמתם בקשר להמודעה".

תפילות לשלום האדמו"ר מגור

ח' אלול תשמ"ה.

כשנכנס הרבי לתפילת ערבית ראה את הרב יוסף אלימלך ניימן, מעסקני חסידי גור. הרבי נעצר ושאל לשלומו של האדמו"ר מגור [ה"לב שמחה"]. רא"נ אמר שיצא מבית-הרפואה ויהיה בשבת במחיצת החסידים. הגיב הרבי שזה דבר נכון, על-פי משלו של אדמו"ר הזקן ב'לקוטי תורה' שבחודש אלול "המלך בשדה". הרבי הוסיף שמחר ייסע לאוהל ויזכיר שם את האדמו"ר מגור. אחרי התפילה יצאה הוראה מהרבי להתפלל לרפואת האדמו"ר מגור, ומודעות נתלו על-כך ב-770:

"כל אחד ואחת מתבקש לעורר רחמים ולהתפלל לבריאותו של כ"ק אדמו"ר מגור שליט"א, שמחה בונים בן חיה ראדה יהודית, שיתרפא ברפואה קרובה ושלימה, ולאריכות ימים ושנים טובות וכתיבה וחתימה טובה".

פעם – כנראה בשנת תשמ"ב – אירע שהדביקו מודעה ב-770 על-דבר ברית מילה שתתקיים בשעה 2.00 אחר-הצהריים, והורה הרבי לשנות ולכתוב זמן שקודם חצות היום, ובאם תתאחר הברית מילה – תתאחר, אבל לא כדאי לכתוב מלכתחילה זמן שלאחר חצות היום – הרב יוסף שמחה גינזבורג שיחי', עומר – בשם הגה"ח רי"ל גרונר שיחי' מובא ב'פרדס חב"ד' גליון 18 עמ' 188.

ללכת שנים-שנים, בשיר וניגון

ב"ה, ערב פסח תשל"ז.

מודעה

הננו בזה להודיע כי גם בשנה הזו תסודר אי"ה תהלוכה של חברי צעירי אגודת חב"ד לשכונת וויליאמסבורג. וכן לשכונת איסט פלעטבוש, פלעטבוש, קאנארסי. לנאום בבתי כנסיות ובתי מדרשות אשר שם.

התהלוכה תתחיל אי"ה בשביעי של פסח בשעה 5:15 בדיוק מביהמ"ד של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

אחרי הנאומים יתאספו החברים בהאולם של ישיבת בעלז, 634 בעדפארד עוו. אצל יוסי סט, ושם יהי' מוכן קידוש עבור משתתפי התהלוכה. משום יחזרו בשעה 8:30 כל המשתתפים ביחד בשיר וריקודים עד ביהמ"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א.

כל המשתתפים מתבקשים ללכת בשורה שנים שנים, בשיר וניגון,

כל המשתתפים מתבקשים להכין נאומים מתאימים, ולשמור על הסדרים.

כן מתבקשים כל המשתתפים להתאסף לפני זמן התהלוכה כחצי שעה.

מובן שכל הנ"ל שייך ג"כ לאורחים מערי השדה אשר באו לשהות בחג הפסח בצל כ"ק אדמו"ר שליט"א.

בברכת חג כשר ושמח

צעירי אגודת חב"ד המרכזית

למותר להדגיש עד כמה כ"ק אדמו"ר שליט"א מחש[י]ב את התהלוכה. דבר זה נראה במוחש וגילוי מהעובדא שבעת התוועדות אחש"פ [=אחרון-של-פסח] נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א להורות לכל המשתתפים בתהלוכה לומר לחיים, וע"כ זכות על כל או"א [=אחד ואחד] להשתתף בזה.

נ.ב.

ההולכים בשכונות אחרות צריכים ג"כ לבוא בזמן הנ"ל".

הגבלת המשתתפים בתהלוכה

בספר 'משבחי' רבי' עמ' 99 מובא:

בט' סיון תשכ"ח פורסמה על כותלי 770 "מודעה" מטעם צא"ח ובה נאמר:

"המשתתפים בהתהלוכה ביום א' דחג השבועות לבארא פארק וכן אלו שביקרו בשכונות אחרות, מתבקשים להרשם בהקדם אצל הת' יצחק שי' מאן.

הפרטים נחוצים כדי ליתן לכ"ק אדמו"ר שליט"א דו"ח מפורט מכהנ"ל.

על המודעה אודות התהלוכה שהייתה מודבקת על הכותל נכתב בכי"ק:

"בודאי הודיעו ע"ד [=על דבר] המדובר ע"ד [=על דבר] משקה וכו'

הבפו"מ [=הבפועל ממש]?

צעירי אגודת חב"ד".

כוונת הרבי לר"ד יום ד' ב' סיון תשכ"ח (תו"מ כרך נב עמ' 419) למזכירות ולהנהלת צעירי אגודת חב"ד שהמקילים בענין המשקה [יי"ש שהרבי הגביל שתייתו] – שלא ישתתפו בתהלוכה (ראה תורת מנחם כרך נב עמ' 414).

במה נשתנה הכרוז?

שנת תשל"ו הוכרזה בשלהי חודש ניסן כ"שנת החינוך". בהתוועדות אחרון-של-פסח תבע הרבי מתלמידי תומכי תמימים התמסרות ויגיעה בלימוד התורה, ורק בזמנים הפנויים יעסקו בקו הגמילות-חסדים.

בש"פ במדבר הפיק הרבי הוראה מפירוש רש"י, שבזמן שעוסקים בענין מסויים (תורה או תפילה) לא יחשבו על דברים אחרים, ורק בזמנים הפנויים מסדרי הלימוד יעסקו בהפצת היהדות והמעיינות.

באותם ימים התפרסם בחוצות 770 הכרוז הבא:

בס"ד, בסמיכות לזמן מתן תורתינו, שנת החינוך.

תמים יקר וחביב!

לשלום אין קץ ולברכה אין סוף.

הננו פונים אליך בקשר להמדובר בהתוועדות דש"פ במדבר (וגם באחש"פ [=באחרון-של-פסח]) בנוגע להתמימים שיחיו,

א) שבסדרי הישיבה אין לנו רשות להחליט מה לעשות בהם, ואפי' לנצל הזמן בשביל הפצה וכו', ג"כ [=גם כן] אין זמנם בעת סדרי הישיבה, והסדרים הם אך ורק ללימוד – נגלה וחסידות -

ב) שבזמן הפנוי על כ"א שי' לעסוק בהפצה וכו' וג"ז רק ברשות הנהלת הישיבה (וכמו שהדגיש "דמקום יש בראש וכו'"). וע"ז אמר "אז מ'וואלט שוין לאנג געקענט אראפ ברענגען משיח'ן, ויבנה ביהמ"ק במקומו".

מכל הנ"ל מובן כמה יקר הענין דשמירת סדרי הישיבה דתו"ת אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואין הדבר תלוי אלא בנו לגרום נחת רוח לכ"ק אדמו"ר שליט"א.

וע"כ באנו לעורר ולהתעורר, ובהקדם:

בזמן האחרון הכריז כ"ק אד"ש קול קורא למבצע חינוך והי' הזזה גדולה וכו' וראינו בפועל, שסדרו תהלוכת ל"ג בעומר, וגם בהרבה ישיבות דיברו אודות חינוך וכו', מזה רואים:

א) שבאם רוצים באמת, יכולים. והראי': שבזמן קצר כזה סדרו התהלוכה, ובאופן דלשם לתהלה ולתפארת.

ב) שמה שכ"ק אדמו"ר שליט"א רוצה הוא יקר בעיני כאו"א שי'.

וא"כ השאלה היא, במה נשתנה הכרוז של שבת?!

* * *

ובנוגע לפועל:

א) על כל אחד מאתנו לדעת ולהרגיש שכל רגע של סדרי הישיבה, הוא יקר וחביב, ואין לגרוע בתחילתם ובסופם וכו'.

ב) התחזקות הישיבה תלוי' בכ"א מאתנו ע"י לימודו הוא, כי עי"ז הוא פועל התחזקות בהשני, וכידוע שקנאת סופרים תרבה חכמה.

ג) ולכן על כל אחד מאתנו לנצל סדרי הישיבה לפועל בלימוד, ובאופן (כמו שדובר בהתוועדות דאחש"פ) "דיגעת" ואז תהי' "ומצאת".

ד) לא להקל ח"ו בסדרי הישיבה דש"ק, ובפרט כמודגש בקונטרס עץ החיים שיום השבת הוא כולו להוי'.

* * *

ובנוגע למבצעים:

הנה בכל שבוע יש הרבה זמן ביום ועש"ק לעסוק בענייני המבצעים, ולכאו' הי' צ"ל לכה"פ 20 טנק'ים, ולפועל....

ואחרי התבוננות בזה וודאי תהי' הזזה גדולה אצל כל אחד מאתנו באופן שמכאן ולהבא, בכל ערש"ק ועריו"ט יצאו לערך 20 טנק'ים, וגם דבר זה הוא תלוי' אך ורק בנו. יש מישהו שרושם רשימה עוד ביום ה' וכו' ובטח עם יהי' על הרשימה מספר התמימים כמו שצ"ל, יסדרו טנק'ים בשבילם.

הננו מקווים אחרי התבוננות בכהנ"ל (ובאופן דאליבא דנפשי') יחליט כ"א? מאתנו, באופן שיבוא תיכף ומיד לפועל ממש בשמירת הסדרים כדבעי בענין המבצעים, כך שבימים אחרונים של ספה"ע נהי' מוכנים לקבלת התורה בחה"ש בשמחה ובטוב לבב.

ועי"ז נזכה שכולנו כאחד נגרום נחת רוח לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושבקרוב ממש נזכה שתקויים ברכת כ"ק אד"ש הנ"ל, ויוליכנו קוממיות לארצנו.

בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות