שאלה: נא לציין את ההלכות הנחוצות לראש-השנה הקרוב.

תשובה: הדלקת נרות. את הנרות בערב ראש-השנה רצוי להדליק לפני השקיעה, כמו בערב שבת. מי ששכחה - תדליק בליל החג, מאש קיימת בלבד. את נרות יום שני של ראש-השנה מדליקים בלילה, לפני הקידוש, והנשים נוהגות ללבוש בגד חדש או להניח לפניהן פרי חדש, כדי לברך 'שהחיינו' ללא פקפוק. בחג השני, יום שישי, ערב שבת שובה, מדליקים את הנרות רק בזמן הקבוע בלוחות כמובן.

עירוב תבשילין. בערב החג עורכים 'עירוב תבשילין', כדי להתיר להכין ולבשל בחג לכבוד השבת, אבל יש לזכור: א) העירוב מתיר לעשות מלאכה רק בחג השני לצורך השבת. אין היתר לעשות בחג הראשון מלאכה שאינה לצורך היום - אף לא לצורך החג השני. ב) אין היתר זה מועיל אלא-אם-כן קיימת אפשרות כלשהי ליהנות מתוצאות המלאכה ביום החג עצמו, כגון שאם יזדמנו אורחים בחג, יוכלו ליהנות מבישול זה. לכן משתדלים לסיים את ההכנות לכבוד שבת בשעה מוקדמת.

תקיעות. אסור להפסיק בין הברכה לעשיית המצווה, ולכן אין לדבר כלל מתחילת הברכות עד סיום התקיעות 'מיושב', שלפני מוסף. מאחרי התקיעות הללו ועד סוף התקיעות של תפילת מוסף מותר לדבר רק בענייני התקיעות והתפילות ולא בדברים אחרים. באמצע התקיעות אין לדבר כלל, כדי שנוכל לשמוע אותן כראוי.

אסור לתקוע סתם בראש-השנה אלא כדי להוציא אחרים ידי חובתם, או כדי להשמיע לנשים. אך אפשר לתת לילדים מתחת לגיל בר-מצווה לתקוע כדי לחנכם.

זמן יקר. אמרו חז"ל: 'הישן בראש-השנה - ישן מזלו'. לכן נוהגים שלא לישון בימי ראש-השנה, וכן שלא לבלות את הזמן בדברים שאינם מענייני תורה או תפילה, ומה טוב - לומר תהילים בכל רגע פנוי, כי קדוש היום לאדוננו (ויש מתירים לישון לאחר חצות היום).

מקורות: שו"ע או"ח סימנים: תקג, תקכז, תקפג, תקצב, תקצו, תר ונו"כ.