המלך המשיח מתואר בדברי הנביאים "עני ורוכב על חמור" (זכריה ט,ט). ביטוי זה מבטא את הענווה והפשטות של המשיח, שיתנהג כאחד העם.
כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' היה אומר שמשיח צדקנו יתענג במיוחד מהיהודים הפשוטים, בעלי מסירות הנפש. אף-על-פי שילמֵד תורה את כל העם, ובכלל זה גדולי הגדולים, וכולם ילמדו מפיו את 'תורתו של משיח', עם זה תהיה בו ענווה והתבטלות פנימית מופלאה, כדי להתייחס לאנשים פשוטים וללמוד גם עמם, על-פי רמתם ומידת הבנתם (ראה ספר המאמרים תרצ"ט עמ' 194).
ענוותנותו של משה
איך ייתכן שמי שמביא את הגאולה לעם ישראל ולעולם כולו יוכל להיות עניו כל-כך? אותה שאלה נשאלת על ענוותנותו של משה רבנו, שהתורה מתארת: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב,ג). הלוא משה קיבל את התורה מסיני; היה עם הקב"ה בהר ארבעים יום וארבעים לילה; ועוד קודם לכן, הוציא את בני ישראל ממצרים ובכל זמן שרצה היה מדבר עם ה'. איך ייתכן שיהיה עניו מכל אדם?
אכן, משה ידע והכיר את מעלותיו, ועם זה זכר כל הזמן שהמעלות האלה ניתנו לו מאת הקב"ה. לוּ היו הכוחות האלה ניתנים לאדם אחר – חשב בלבו – היה אף הוא מגיע לאותה דרגה, וייתכן שאף היה מגיע לדרגה גבוהה יותר. לכן היה עניו מכל האדם.
אך ביסוד הענווה שלו עמד לא רק החשבון שעשה (שמישהו אחר היה אולי מגיע למדרגה גבוהה יותר). ענוותנותו זו הייתה ענווה הטבועה בעצם מהותו, ענווה שהיא למעלה מכל חשבון שכלי. עצם העובדה שהחשבון שעשה משה רבנו פעל בו תחושה של ענווה נבעה מהענווה הבסיסית שבו. שהרי זה חשבון פשוט, וכל אחד ואחד יכול לעשות לעצמו חשבון זה, ובכל-זאת לא כל אחד בא לידי ענווה (ראה לקוטי שיחות כרך יג, עמ' 30).
מקור התקיפות
ענווה אמיתית אינה סותרת נחישות ותקיפות. להפך, דווקא ממנה באה התקיפות הגדולה ביותר, שכן אין היא נובעת מן האדם עצמו, אלא מהשאיפה למלא את רצונו של הקב"ה.
למעשה, שילוב זה, בין תקיפות והתנשאות ובין ענווה גמורה, צריך להיות אצל כל יהודי. התורה דורשת מיהודי לסלק לחלוטין כל פירור של יֵשות עצמית ולהתבטל לגמרי לקב"ה. ועם זה הוא נדרש לא אחת לפעול בתקיפות ובנחישות, עד כדי מסירות נפש בפועל. התורה דורשת מיהודי לדחות בתוקף את השפעותיו השליליות של העולם ולעמוד נגד כל גורם שמנסה להפריעו בעבודתו לקונו. איך ייתכן להכיל בו בזמן העדר שמץ של ישות עצמית ועוז רוח ותקיפות?
בעומק הדברים אין כל סתירה, ולהפך, שתי התכונות נובעות ממקור אחד. תקיפותו של יהודי בכל הקשור לעבודת הבורא נובעת מההכרה העמוקה שהקב"ה הוא המציאות האחת והיחידה הקיימת בעולם, וששום דבר אינו יכול להפריע למילוי רצונו. דווקא משום שהאדם אינו מחשיב את עצמו כלל למציאות עצמאית, תקיפותו בענייני התורה והמצוות אינה ביטוי של יֵשות עצמית, אלא יישום ההכרה העמוקה שאין שום מציאות מלבד הקב"ה. דווקא ההתבטלות והעדר כל יֵשות עצמית הם הגורמים לאדם לגלות מתוכו שיא של תקיפות ועוצמה בכל הקשור לענייני התורה ומצוותיה.
זו מעלתו המיוחדת של המלך המשיח. אין בו אפילו שמץ של יֵשות אישית, ולכן יוכל למלוך על העולם כולו ולהביא את דבר ה' לכל העולם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
