חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ט"ו בחשון התש"פ, 13/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ה"מכתבים" שקדמו לסידרת "אגרות-קודש"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1200 - כל המדורים ברצף
היציאה מהגלות - רק על-ידי הקב"ה
ה"מכתבים" שקדמו לסידרת "אגרות-קודש"
הלכות ומנהגי חב"ד

עד שנת תשמ"ז ניזונו אנ"ש והתמימים מעשרות מכתבים וקטעי מכתבים, מענות ותשובות של הרבי שהצטרפו יחד לכשלושת אלפים קטעים שהודפסו בתור הוספות ל-22 (מתוך 24) כרכי 'ליקוטי שיחות' * כיצד נחשף מכתבו הארוך של הרבי לחברת-הכנסת ממפ"ם שהקשתה על הסברי הרבי לשואה ב'אמונה ומדע'? * כשהרבי הורה להדפיס את מכתבו ל"כנסיה הגדולה החמישית" ב'לקוטי שיחות'! * הרבי עודד את משגרי המכתבים ל"ועד להפצת שיחות" * במכתבי ה'הוספות' אגרות מן השנים תשל"ח-תשנ"ב שלא הודפסו ב'אגרות-קודש'

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

איגרת מחברת-כנסת

נפתח בשלושה סיפורים-עובדות:

במשכן הכנסת שבירושלים פעלה חברת-כנסת מטעם סיעת מפ"ם ושמה חיה גרוסמן. בתור ניצולת שואה היא נהגה להתפלמס רבות בנושא זה. בהזדמנות מסויימת שוחח עמה הרה"ח ר' שלום דובער (ע"ה) וולף (דובר חב"ד באותם ימים), אשר ביקש להשפיע עליה בנושא חיוני לשמירת התורה והמצוות.

במהלך השיחה הפתיעה גרוסמן וגילתה כי זכתה לקבל מכתב ארוך מהרבי בנושא גילויי ההשגחה-העליונה במהלך השואה. הסתבר שהנמענת פרסמה בעיתון 'ידיעות אחרונות' ביקורת על הסבריו של הרבי בנושא, שנדפסו בספר 'אמונה ומדע'. משהגיע המאמר לידי הרבי לא איחר להגיב עליו באיגרת נרחבת מתאריך ט"ז אלול תש"מ. ר' בערק'ה ביקש ממנה העתק מן המכתב, וכעבור ימים ספורים הייתה האיגרת בידיו. אחיו, יבדלחט"א ר' מנחם מענדל (מני) וולף, שיגר זאת ל"ועד להפצת שיחות" והיא התפרסמה ב'לקוטי שיחות' כרך כא (שנדפס לקראת י"א ניסן תשמ"ג) עמודים 400-397 (בהשמטות בודדות בלבד).

הרבי חיפש את המכתב

בחורף תש"מ התקיימה בעיר-הקודש ירושלים ת"ו ה'כנסייה הגדולה הששית' בראשות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל העולמית. ועד הפועל שיגר לרבי הזמנת השתתפות בצירוף הצהרת ועד-הפועל אודות מטרת הכינוס.

הרבי נענה להזמנה וכתב איגרת ברכה מיוחדת, בה איחל:

ויהי רצון אשר תנצל כנסי' הגדולה את כל האפשריות אשר בידה להפצת היהדות, התורה ומצוותיה בכל אתר ואתר ועד – לחוצה שאין חוצה ממנה,

ובתכליתן ועיקרן שהוא המעשה – על-ידי החלטות ברורות על-פי דעת תורה בהנוגע לפועל ועשי' ועד לעניני חיי יום יום.

והרבי הוסיף:

כולל פירסום ככל הדרוש של החלטת מועצת גדולי התורה בכנסיה הגדולה של שנת תרצ"ז השוללת כל ויתור מאדמות ארץ-הקודש. ובפרט כאשר הוחמרו התנאים הגובלים בפיקוח-נפש ממש רחמנא-ליצלן.

על-פי השמועה שהילכה במסדרונות 770, חיפש הרבי ב'לקוטי שיחות' את האיגרת שכתב בשנת תשכ"ד ל"כנסיה הגדולה החמישית", והביע פליאתו שלא נדפסה שם.

ואכן ב'לקוטי שיחות' כרך טו (שהופיע בראש חודש שבט תש"מ) הדפיסו ב'הוספות' את המכתב מתש"מ (עמ' 494) ובהמשך אליו את המכתב מתשכ"ד (עמ' 496-495).

כותב השורות תר אף הוא אחר מכתבי הרבי. בשנת תשמ"א או תשמ"ב נחשפתי למכתב נדיר של הרבי שנכתב לאחד מאנ"ש בבני-ברק הרה"ח ר' שלום לייב שי' לרמן, שזכה לשפע של מכתבים והתייחסויות כבר בשנים תשט"ז ואילך, והיה מתמלא שמחה ו'לובש חג' ביום שזכה לקבל מכתב מהרבי.

את המכתב העוסק בהסברה מדוע יש לשמור שבת בזמננו כשהדבר לא קשור בטרחה, פרסמתי במדור "אגרות-קודש" של עיתון 'כפר חב"ד' גיליון 60 (ח' מנחם-אב תשמ"ב), אך שיגרתיו במקביל ל"ועד להפצת שיחות" והוא נדפס ב'לקוטי שיחות' כרך כא עמודים 502-500 (ולימים בשלימות ב'אגרות-קודש' כרך טו עמודים מה-מז).

מכתב נוסף שכתב הרבי לר' שלום לייב לרמן הנ"ל עסק בחשיבות ההתעסקות בפעילות חינוכית והפצת יהדות טרם נסיעה לרבי (פורסם אף הוא ב'לקוטי שיחות' כרך כ"ב עמ' 367, אגרות-קדש כרך טז עמ' רמ (איגרת ו'יד)):

ועוד זאת – שאז נסיעתו וביקורו כאן הוא לא רק בהנוגע לעצמו, כיון שלוקח אתו עמו את הילדים, אף כי לא בגופן אבל מרוחם. ופשיטא שבחזירתו ישפיע גם על גופם.

אופי העריכה

בכ' מנחם-אב תשכ"ב הופיע 'לקוטי שיחות' כרך ב', כאשר מעמוד 655 עד עמ' 698 נדפסו תחת הכותרת "מכתבים" כ-44 מכתבים (וקטעי מכתבים), ב"הקדמה" (של ההוצאה הראשונה) נאמר (כאן ב'תרגום-חפשי' מיידיש):

"הננו מגישים בזה גם מספר אגרות מכ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש להם קשר לנושאים הקשורים בפרשיות השבוע (חלק מאותן אגרות לא נלקחו מהמקור ("אריגינאל"), אלא מהעתקות שונות)".

וכאן הוסיפו הערה מעניינת:

"במכתבים שנכתבו [=ע"י הרבי] לפני יו"ד שבט תש"י, כאשר נזכר כ"ק אדמו"ר שליט"א הכוונה לכב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נבג"מ זי"ע".

גם בכרך ד' (י"א ניסן תשכ"ד) באו "הוספות" – 57 מכתבים וקטעי מכתבים לצד שיחות וקטעי שיחות.

בכרך ה' (י"א ניסן תשל"ב) נדפסו 19 מכתבים (וקטעים) ובכרך ו' (י"ד כסלו תשל"ג) נדפסו 105 מכתבים (וקטעים).

114 מכתבים (וקטעים) נדפסו בכרך ז' (כ"ף מנחם-אב תשל"ג), 81 מכתבים (וקטעי) בכרך ח' (יו"ד שבט תשל"ד), בכרך ט' (יו"ד כסלו תשל"ה) 130 מכתבים וקטעים. ובנוסף לכך 32 "מכתבים כלליים לראש השנה" (תשי"א-תשל"ה).

בכרך י' (י"א ניסן תשל"ה) נדפסו כ-196 מכתבים (וקטעי מכתבים).

בכרך יא (יו"ד שבט תשל"ו) נדפסו 159 מכתבים (וקטעים).

ב'לקוטי שיחות' כרך יג (פורים קטן תשל"ח) נדפסו 95 מכתבים (וקטעים).

133 מכתבים (וקטעים) נדפסו ב'לקוטי שיחות' כרך יד (ימי הסליחות תשל"ח) בנוסף ל-8 מכתבים כלליים לראש-השנה

92 מכתבים (וקטעים). ב'לקוטי שיחות' כרך טו (ר"ח שבט תש"מ)

88 מכתבים (וקטעים). ב'לקוטי שיחות' כרך ח"י (ניסן תשמ"ב).

בכרך כא (ר"ח ניסן תשמ"ג) נדפסו 143 מכתבים (וקטעים).

ה"מכתבים" – כפי שצויין ב'פתח דבר' ל'לקוטי שיחות' כרך יו"ד – "מהם מכתבים כלליים לזמנים מיוחדים, אולם רובם המכריע הם מכתבים לאנשים פרטיים".

לגבי המכתבים והקטעים הודגש: חלק גדול מהמכתבים לא הועתקו כאן מפי כתבם המקורי, כי אם מהעתקות שונות, ומן הנמצא שלא נפלו בהן איזה שגיאות וטעויות וכדומה.

עריכה מדוקדקת

ממקום אחר למדנו כי לרבי היה חשוב שיערכו את החומר. כלומר: לא יכניסו מכתבים שלימים הכוללים גם פרטים שאינם תוכניים.

כך למשל העיר הרבי (במכתבו מי"ג אלול תשל"ב – 'מקדש מלך' כרך ד' עמ' שמב) למערכת 'בטאון חב"ד':

"אין המערכת עורכת כלל את החומר" ו"לדוגמא – במכ' ע"ד צדקה – באה גם תחלת המכ'?!!".

הכוונה לאיגרת מיום ה' ה"א תמוז תש"ו שפורסמה ב'בטאון חב"ד' גליון שבט תשל"ג 19-20 עמ' 59-58 בענין נתינת צדקה בלילה – ומשם ב'לקוטי שיחות' כרך ט' עמ' 292 ואילך (ואח"כ ב'אגרות-קודש' כרך ב' עמ' קנב-קנד).

[ב'קובץ ליובאוויטש' ובעיקר ב'בטאון חב"ד' נתפרסמו כו"כ מכתבים וקטעי מכתבים טרם פירסומם בלקו"ש].

למן 'לקוטי שיחות' כרך יא (שהופיע ליו"ד שבט תשל"ו) נכתב ב"פתח דבר" של 'לקוטי שיחות':

"רוב המכריע של ההוספות הם מכתבים לאנשים פרטים שהואילו בטובם למסור העתק המכתבים ע"מ [על מנת] לזכות את הרבים,

ובזה הננו פונים בבקשה נמרצה לכל מי שיש תח"י [תחת ידו] מכתבים מכ"ק אדמו"ר שליט"א שיש בהם משום תועלת לרבים (בעניני נגלה, חסידות, יר"ש, הפצת המעיינות וכו'), לשלחם (ע"מ להחזיר) ל'ועד להפצת שיחות', ע"מ להדפיסם בספרי לקו"ש. ויהיה בזה ממזכי הרבים".

בכרך י"ג הושמטה המלה "נמרצה", בכרך י"ד (וכך גם בכרכים הבאים) במקום "רוב המכריע" נכתב "חלק חשוב" (בכרך ט"ז "חלק גדול") ושוב חזרה תיבת "נמרצה"; בכרך ט"ו במקום "תועלת לרבים" נכתב "תועלת הרבים" (וכך גם בכרכים הבאים) בכרך ט"ז "חלק גדול של ההוספות" ובכרך ח"י "חלק גדול של המכתבים".

אבל השינויים הבולטים ביותר הם הגהותיו של הרבי ב"פתח דבר" של כרך ט"ו; במקום בקשה נמרצה – בקשה כפולה ומכופלת (ובמקום "ויהי' בזה") ויהיו בזה,

[ולפני כן הוסיף שורה שלימה]:

ות"ח נתונה בזה לכאו"א מהם וזכות הרבים תלוי' בהם.

אוספים מכתבים

לפני הקריאה לאנ"ש – ב'פתח דבר' של הלקו"ש – נאספו המכתבים מאנשים פרטיים. אחד האנשים שפעל בכך היה הרה"ת ר' ישראל צבי גליצנשטיין שהעלה לימים את זיכרונותיו במכתבו להרה"ח ר' טובי' שי' בלוי (ב' אייר תשס"ו):

"באחד הימים קיבלתי פניה מה"ועד להפצת שיחות" בנ.י. שהם החליטו, בהסכמת הרבי, להדפיס ב'הוספות' לכרכי לקוטי שיחות, מכתבים פרטיים של הרבי לאנשים על-פי השייכות בתוכנם לפרשיות השבוע והמועדים הכלולים באותם כרכים.

"נתבקשתי לפנות, אפוא, לאנ"ש בירושלים שיואילו למסור מכתבים שקיבלו מהרבי להדפיס ולזכות בהם את הרבים.

"באותה תקופה לקבל ממישהו מכתב פרטי על-מנת להדפיסו היה קשה כקריעת-ים-סוף. הם שיגרו לי מכתב עם הסברת הענין והחלתי במלאכה, פניתי לאנ"ש אחד אחד.

"תלאות רבות עברתי. זה אומר שעליו לשקול; השני קובע – אי אפשר לתת מכתב פרטי; השלישי טען שצריך לשאול את הרבי אם מותר לפרסם וכו' וכו'.

"והנה הגעתי אליך – רט"ב – ומיד כשקראת את מכתב ה"ועד" וראית שמדובר בהפצת דברי הרבי בדפוס, נתת לי מיד תיק המכתבים האישי שלך, צילמתי המכתבים והחזרתים לך.

"וכך בעצם מ'לקוטי שיחות' כרך ט' זכית שמודפסים מכתבים של הרבי ששוגרו אליך. ובודאי נודעת שטרם ההדפסה היו המכתבים שוב למראה עיני הרבי...".

בתגובה שיגר ה'ועד' להרב טובי' בלוי שי' – את המכתב הבא:

"ב"ה, ער"ח אייר, תשל"ד.

"לכבוד הרה"ח וכו' עוסק בצ"צ

"התמים ר' טובי' שיחי'

"שלום וברכה!

"בזה הנני להודות לו על שהואיל מטובו לשלוח לנו ע"י התמים י. גליצנשטיין את מכתבי כ"ק אד"ש שישנם תח"י, וכפי שכותב נמצאים אצל כת"ר עוד כמה מכתבים, הננו לבקשו שבאם יש בהם איזה ענין שאפשר להדפיסם שיואיל נא מטובו לשלוח לנו,

"וכמו"כ באם יש לו ידידים ומכירים שיש להם אוצר מכתבי כ"ק אד"ש שישפיע עליהם לשלוח ע"מ להחזיר וכו', ורק להפיצם בספרי "לקו"ש" של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

"כהכרת תודה הננו מצרפים עבורו הקונטרס "תשובות וביאורים" לכ"ק אדמו"ר שליט"א שיצ"ל ז"ע.

"הדו"ש ומברכו בברכת כט"ס

"והצלחה בעבוה"ק

"שנ"ז י"א חאנין

"נ.ב.

באם אין בזה משום טרחא יתירה אם באפשרותו לשלוח לנו העתק ממה שכתב לו כ"ק אד"ש בהנוגע ל'כללי רש"י'. ותודה מראש".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)