שאלה: מה הם הדינים הקשורים בסעודה שאוכלים לפני התענית?
תשובה: שלא כשאר התעניות, שתחילתן בעלות השחר, תענית תשעה באב מתחילה בשקיעת השמש של היום שלפניה, בדומה ליום הכיפורים.
בסעודה המפסקת, כשאוכלים אותה ביום חול אחר חצות היום, ואין הכוונה לאכול אחריה סעודת קבע, אסרו חז"ל לאכול שני תבשילים. ירקות ופירות חיים מותר אפילו כמה מינים. וכמו-כן אפשר לאכול בסעודה כמה מיני מאכלי חלב שאינם מבושלים.
בסעודה זו נהוג לשבת על הקרקע (בהפסק כלשהו) או על כיסא נמוך. אין צריך לחלוץ נעליים, מכיוון שהאבלות אינה נוהגת מבעוד יום, ולכן אחר הסעודה מותר לשבת על כיסא רגיל. לא יֵשבו שלושה אנשים יחד לאכול, ואם אכלו – לא יזמנו.
מנהג קהילות האשכנזים לאכול סעודה עיקרית בשעה מוקדמת יותר, ואחרי תפילת מנחה אוכלים את הסעודה המפסקת.
יש מחמירים לטבל בסוף הסעודה פת באפר ולאוכלו, ויש אוכלים ביצה קרה וקשה באפר, על שם הפסוק (איכה ג,טז): "ויגרס בחצץ שיני, הכפישני באפר" (ואם כבר אכלו בסעודה תבשיל, יש מתירים לאכול את הביצה אחרי ברכת המזון).
מי שסיים את הסעודה המפסקת עדיין מותר לו לאכול ולשתות עד השקיעה, אלא אם כן קיבל עליו בדיבור מפורש להתחיל לצום.
מקורות: תענית ל,א. טושו"ע או"ח סי' תקנב-תקנג, נו"כ, משנ"ב ופסקי תשובות. נטעי גבריאל פנ"ב-נ"ג, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
