לעניין מצוות תפילין הגמרא קובעת במסכת חולין: "חולי מעיים פטור מן התפילין". הסיבה לדעת רש"י היא שחולה המעיים נזקק להתפנות פעמים רבות, ומוכרח לחלוץ את התפילין שוב ושוב, וזו טרחה יתרה לו, ולכן פטרוהו מתפילין. לדעת התוספות הסיבה אחרת: "לפי שאין יכולין ליזהר היטב".
לכאורה פירושו של רש"י קולע יותר להגדרת הגמרא "פטור מן התפילין", כי למעשה הוא יכול להניח תפילין, אלא שהדבר מסב לו צער וטרחה ולכן פטרוהו. אולם לפי התוספות חולה זה, שאינו יכול להיזהר בשמירת קדושת התפילין, אסור לו להניחן, ואם כן הגמרא הייתה צריכה לומר "אסור בתפילין" ולא "פטור".
מוח ולב
לפי רש"י, שהפטור מן התפילין הוא מפני הצער שבדבר, מדוע הגמרא מציינת חולי מעיים דווקא, והלוא כל חולה שהנחת התפילין מסיבה לו צער פטור מן התפילין?
הדבר יובן על-פי רוחניותם של הדברים. התפילין, במהותן, נועדו להשפיע על שני מרכזי הנפש של האדם: השכל והרגש. תפילין של ראש, המונחות כנגד המוח, נועדו לשעבד את מוחו של אדם, והתפילין של יד, המונחות על הזרוע, כנגד הלב, נועדו לשעבד את רגשותיו לקב"ה. זו גם הכוונה שצריך לכוון בהנחת התפילין.
אחד וארבעה
לכן התפילין של ראש מחולקות לארבעה 'בתים', ואילו התפילין של יד הן בבית אחד. השכל מעצם טבעו מבחין בפרטים ורואה את ההבדלים שביניהם, ואילו הרגש הוא תנועה נפשית אחידה ובלתי-מתחלקת לפרטים. לכן התפילין של ראש מפוצלות לארבעה 'בתים', כדי להדגיש שכל פרשה היא עניין לעצמו מבחינת ההבנה השכלית שלה, ואילו התפילין של יד הן בבית אחד, כי כשמדובר בשעבוד הרגש – זו תנועה נפשית אחידה.
אלא שפותחים בהנחת תפילין של יד; כי תחילה צריכה להיות באדם קבלת עול, ורק אחר-כך העמקה שכלית בפרטי העבודה הרוחנית הנדרשת.
שלמות במעשה
וכאן בא הרמז מ'חולי מעיים': המעיים מייצגים את כוח העשייה, כפי מהותם, שאין הם עוסקים בשכל וברגש אלא בעיכול המעשי של המזון שהאדם אוכל. על כך אומרים, שתחילה האדם נדרש להיות שלם במעשה בפועל, ואז הוא יכול לעסוק בשעבוד המוח והלב. כי אם המעשה אינו כראוי, לא תצלח העבודה של שעבוד המוח והלב.
לכן דייקה הגמרא וציינה "חולי מעיים" בעניין הפטור מתפילין, אף-על-פי שמצד הדין כל חולה המצטער פטור מן התפילין, מפני שמעיים בריאים מייצגים שלמות בתחום המעשה, ומעיים חולים רומזים שעולם המעשה אינו כיאות, ואז צריך קודם כול לתקן את המעשה כדי שהנחת התפילין תפעל את פעולתה כראוי.
(רשימות, כרך ד, עמ' 498; תורת מנחם, כרך נה, עמ' 205) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
