שאלה: האם יש דינים מיוחדים לקריאת פסוקי התוכחה שבפרשתנו?
תשובה: הדין המקורי במשנה הוא שאין מפסיקים באמצע קריאת התוכחה שבפרשת 'בחוקותי', אלא אדם אחד עולה לקריאת כל הפסוקים הללו, ומתחיל בפסוקי הברכה שלפניהם ומסיים בפסוקים שלאחריהם.
בפרשת בחוקותי התוכחה נאמרה בלשון קשה: הדברים נאמרו בלשון רבים, ונאמרו ישירות מפי ה': 'ונתתי פני בכם', 'והפקדתי עליכם'. לעומת זה, פסוקי התוכחה שבפרשתנו נאמרו בלשון יחיד, ונאמרו על-ידי משה רבנו בציווי ה' "מפי עצמו": "ישלח ה' בך". לכן מדין המשנה מותר להפסיק בהם ולהעלות באמצעם אדם אחר לתורה; אך הרמב"ם והפוסקים שאחריו כתבו שנהגו העם שלא להפסיק גם בפרשתנו.
בקהילות רבות נהגו, וכן הוא מנהג הספרדים וחב"ד, שהקורא בתורה עולה מעצמו (בלי שקוראים בשמו) לקריאת התוכחה. אם הקורא כוהן, יעלה בפרשת בחוקותי מתחילת הפרשה עד אחר התוכחה, ויחלק את שאר הפסוקים לשאר העולים לתורה. בפרשתנו ישלים את מניין הקרואים עד התוכחה, והוא יעלה 'אחרון'.
ואולם אם קראו אדם אחר בשמו, עליו לעלות לתורה, ומכיוון שעולה משום כבוד התורה (שמי שקראוהו לתורה ואינו עולה נחשב כמזלזל בספר התורה), אין לו לחשוש משום דבר.
נהוג לקרוא את פסוקי התוכחה בקול נמוך מעט, אך שיהיה הקול נשמע לציבור.
האר"י ז"ל היה עולה וקורא גם את התוכחה בקול רם. ואמרו על כך את דברי אדמו"ר האמצעי בילדותו: "כשאבא קורא – לא נשמעות קללות"...
מקורות: מגילה לא,א. רמב"ם הל' תפילה פי"ג ה"ז. טושו"ע או"ח סי' תכח ס"ו, ומשנ"ב. כף החיים ס"ק לה. ילקוט יוסף ח"ב (תש"נ) עמ' ריב ואילך. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 31. היום יום, יז אלול. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
