חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ט"ו בחשון התש"פ, 13/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ה'תורה' שחוללה שינוי אצל אדה"ז
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1211 - כל המדורים ברצף
ה'תורה' שחוללה שינוי אצל אדה"ז
לגלות את ניצוץ משיח
הלכות ומנהגי חב"ד

לכאורה אין ניגוד יותר גדול מאשר קודש־הקודשים והסוכה * המגיד ממעזריטש חידש את הקשר ביניהם לבין אהבת הקב"ה את בני ישראל דווקא בביקורו הראשון של אדמו"ר הזקן אצלו * כל אחד צריך לעורר בקרבו את הפשיטות עצמית, וזה משנה את יחסו ליהודים פשוטים * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. [...] כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם בהתוועדות של חג הסוכות1, שבפעם הראשונה שאדמו"ר הזקן הי' במעזריטש, שמע "תורה" מהמגיד ממעזריטש בשם מורו הבעש"ט, שענן הקטורת של יוהכ"פ נמשך בסכך הסוכה, וזהו ענין "אהבתי אתכם אמר ה'"2, לאהוב יהודי ("האָלט האָבן אַ אידן").

וכתוצאה משמיעת תורה זו נעשה שינוי בדרכו והנהגתו של אדמו"ר הזקן — שעד אז היתה הנהגתו בדרך הבדלה וריחוק מאנשים פשוטים, ולאחרי שמיעת תורה זו התחיל לקרב ולחבב אנשים פשוטים.

עד כאן הוא הסיפור שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר.

ולכאורה אינו מובן קישור הענינים — מהי השייכות של ענן הקטורת לסכך הסוכה, ומהי השייכות של סכך הסוכה ל"אהבתי אתכם אמר ה'", וכיצד קשור כל זה עם ההנהגה לאהוב כל יהודי, גם איש פשוט?!

ב. ובפרטיות יותר:

בנוגע לענן הקטורת — הרי המדובר הוא אודות הקטורת של יוהכ"פ דוקא, שהיא מחולקת מהקטורת של כל השנה כולה בכך שמקום הקטרתה הי' בקדש הקדשים,

— ומצד זה ניתוספו עוד שינויים, וכמו בנוגע ל"מחתה", ש"בכל יום ... ידה קצרה והיום ארוכה, כדי להקל על כהן גדול שלא יגע"3: כיון שהקטרתה בקדש הקדשים, ששם יכול להכנס רק כהן גדול, הרי בהכרח שהכה"ג יקטיר את הקטורת, ולכן צריכים להבטיח "שלא יגע", ועד"ז בנוגע לשאר החילוקים, שהנקודה והסיבה שלהם היא שמקום ההקטרה הוא בקדש הקדשים —

שזהו המקום היותר קדוש בביהמ"ק גופא, שזהו שנקרא "קדש הקדשים", שהוא הקודש של כל הקדשים4, דקאי על בית המקדש, שהוא מקודש מירושלים, שהיא מקודשת מכל ארץ ישראל, שהיא מקודשת מכל הארצות5.

וכל זה — נוסף על כללות העילוי דיוהכ"פ שהו"ע עבודת בעלי־תשובה, ולא רק תשובה הקשורה עם ענינים פרטיים, אלא באופן ש"עיצומו של יום מכפר"6, והיינו, שלא נוגע כלל עבודת האדם, לא שורש נשמתו, ולא מעמד ומצב הנשמה כפי שהיא בגילוי, אלא בבוא כ"ד שעות של יוהכ"פ, עם התוספת מלפניו ומלאחריו7, הנה עיצומו של יום מכפר, והכפרה היא באופן ד"לפני הוי' תטהרו"8 — "לפני הוי'" דייקא, למעלה משם הוי'9.

ואילו סכך הסוכה הוא ההיפך לגמרי:

לא זו בלבד שהסוכה אינה חדר לפנים מחדר, בקדש הקדשים, אלא עוד זאת, שאינה בבית כלל, שהרי סוכה שעשאה בתוך הבית פסולה10, אלא הסוכה צריכה להיות מחוץ לבית דוקא, והיינו, שזהו מקום שעד עתה לא הי' דירת אדם, "תפארת אדם לשבת בית"11, ועתה עושים ממנו דירה — דירת עראי דוקא.

זאת ועוד: בדירה עצמה — יש דברים יקרים, ויש דברים פחותים יותר, ועד לדברים טפלים. הנה בנוגע לדפנות הסוכה — לא מצינו תנאים מיוחדים; אפשר לעשותם מדברים יקרים, ואפשר לעשותם מדברים פשוטים. אבל בנוגע לסכך הסוכה — הרי הסכך צריך להיות מפסולת גורן ופסולת יקב דוקא12, והיינו, שלא זו בלבד שאי אפשר לעשותו מזהב וכסף ואבנים טובות ומרגליות, אלא עוד זאת, שאפילו בגורן ויקב גופא צריך להיות הסכך מהפסולת שלהם דוקא, שזהו דבר שאין בו שוויות לתשמיש בני אדם, שלכן אינו מקבל טומאה.

ואעפ"כ אומרים, שסכך הסוכה, שנעשה מפסולת גורן ויקב — נמשך מהדבר היקר ביותר — ענן הקטורת דיוהכ"פ בקדש הקדשים (שהי' בו גם זהב). המקום המקודש ביותר, שבו נכנס הכה"ג שהוא המקודש ביותר בין בנ"י.

ג. ועד"ז בנוגע לענין ד"אהבתי אתכם אמר הוי'":

בפסוק זה נזכר שם הוי' דוקא; לא אחד משאר ז' השמות, אלא שם המפורש, המקודש ביותר, שזהו שם הוי'13.

ועז"נ "אהבתי אתכם אמר הוי'" — שאמיתית ענין האהבה היא באופן ש"עזה כמות אהבה"14, היינו, שזהו ענין נעלה יותר מחיים כביכול, וכיון שהוי' (אשר "הוי אלקים אמת"15) אומר "אהבתי אתכם", הרי מובן, שזהו ענין נעלה יותר מחיי המלך, חיי הוי', כביכול, למעלה מ"מחי' חיים"16 — שזהו תכלית העילוי, עד לעצמותו ומהותו ית'.

וענין היותר נעלה הנ"ל — מקשרים עם (סכך ה)סוכה, שבין כל המצוות נקראת "מצוה קלה" (כדברי הגמרא במסכת ע"ז17).

וטעם הדבר — כי "אהבתי אתכם אמר הוי'", כיון שסו"ס הנה בנ"י דוקא מושרשים בעצמות ומהות א"ס ב"ה, ולכן, גם אנשים פשוטים שאפילו הבעש"ט אינו רואה אצלם מעלה כל־שהיא, הנה אם רק יש להם שייכות לנשמת איש ישראל, אזי "אהבתי אתכם אמר הוי'", ולכן נמשך אצלם הענין ד"לפני הוי' תטהרו" שנפעל ע"י ענן הקטורת, והיינו, שגם כאשר הנשמה מלובשת בגוף, שהוא בגדרי הזמן, הנה בבוא הזמן דיוהכ"פ אזי "עיצומו של יום מכפר", שעומד "לפני הוי'".

ד. וכללות תורה זו היא התורה שאמר המגיד בפעם הראשונה שהגיע למעזריטש רבינו הזקן:

ידועה שיחת רבינו נשיאנו18, שרבינו הזקן הי' נשמה חדשה דאצילות, והיינו, שגם בעולם למטה הי' במעמד ומצב כמו שהנשמה היא באצילות.

והענין בזה — שעולם האצילות הו"ע שלמעלה מחורבן, וכדאיתא בגמרא במסכת חגיגה19 ש"בבתי גואי" ליכא בכי', והיינו, לפי ששם לא שייך מציאות של חטא — "לא יגורך רע"20, ואין אפילו אפשרות לרע. וזהו הביאור ע"פ נגלה בנוגע לענין האצילות כפי שהוא למטה — שזהו"ע שכולו טוב, כך, שאפילו בהשתלשלות לא יכול לבוא מזה ענין בלתי־רצוי.

וכאשר ענין זה צריך לבוא בעבודה בפועל — שהרי הנשמה דאצילות צריכה לפעול עד גם בעולם העשי' הגשמי והחומרי — אזי נקבע סדר העבודה ע"פ התורה הנ"ל, ש"לוקחים" מענן הקטורת דעיצומו של יוהכ"פ, "לפני הוי'", ומשם נמשך — ע"י סכך הסוכה — באופן ש"אהבתי אתכם אמר הוי'", ואומר זאת ליהודי כפי שנשמתו מלובשת בגוף ונפש הבהמית בעולם העשי', וענין זה נעשה תורה והוראה בנוגע להנהגה בפועל — שצריך לאהוב איש פשוט.

וע"ד משנ"ת בהמאמר ד"ה "טוב טעם ודעת למדני"21, שדוד המלך מדגיש בבקשתו ש"במצותיך האמנתי", שלכן יש לו — אם כי ע"י יגיעה והשתדלות — גם את המעלה של אנשים פשוטים, כמבואר במאמר של רבינו נשיאנו22 ש"העבודה פשוטה בפשיטות העבודה בקיום התומ"צ דאנשים פשוטים הוא כלי לעצם הפשוט יתברך ויתעלה".

ועד"ז צריך כל אחד לעורר ולגלות בעצמו את הפשיטות העצמית, שמצד זה נעשית אצלו פשיטות העבודה בכל ענין של תומ"צ, שעושה זאת מתוך קבלת עול ופשיטות שלמעלה מכחות פנימיים, וענין זה נמשך ומתגלה אצלו גם בהיחס לאנשים פשוטים.

ועי"ז נעשה ענין ד"נצבים היום כולכם"23, לאחדים כאחד ממש24, וממשיכים זאת על כל השנה כולה, שתהי' ההנהגה באופן של אהבת ישראל, שממשכת גם אהבת ה' ע"י אהבת התורה25, עד למטה מעשרה טפחים במחשבה דיבור ומעשה.

והרי אהבה היא הסיבה שממשיכה למטה את ענין השלום, שהוא כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה26, בכל המצטרך, הן ברוחניות והן בגשמיות.

(מהתוועדות ש"פ ניצבים ה'תשי"א. תורת מנחם כרך ג, עמ' 347-351, בלתי מוגה)

______________________

1)     שיחת יום א' דחה"ס תש"ח ס"ו (סה"ש תש"ח ע' 961).

2)     ראה סידור (עם דא"ח) שער התקיעות רמו, א ואילך. ובכ"מ.  מלאכי א, ב.

3)     רמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ב ה"ה.

4)     ו"עליית בית קדשי הקדשים (ש)חמורה מבית קדשי הקדשים כו' אין נכנסין לה אלא כו'" (פסחים פו. א) — "אין זו מעלה" (תוספתא כלים ב"ק פ"א ה"ז)", "פי' דלאו משום קדושה נמנעו, אלא משום שלא היו צריכים" (רא"ש ור"ש כלים פ"א מ"ט).

5)     כלים שם מ"ו ואילך.

6)     ראה רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"ג־ד. לקו"ש חכ"ט ע' 302. וש"נ.

7)     ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסתר"ח. וש"נ.

8)     אחרי טז, ל.

9)     ראה לקו"ת אחרי כו, סע"ג. ובכ"מ.

10)   ראה שו"ע אדה,ז שם סתרכ"ו ס"ב. וש"נ.

11)   ישעי' מד, יג.

12)   ראה שו"ע אדה"ז שם רסתרכ"ט.

13)  סוטה לח, א. סנהדרין ס, א. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ו ה"ב.

14)   שה"ש ח. ו.

15)   ירמי' יו"ד, יו"ד.

16)   יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44. ועוד.

17)   ע"ז ג. סע"א.

18)   ראה סה"ש תש"ו ריש ע' 22. וש"נ. וראה גם שיחת ש"פ וילך, סי"א (לעיל ע' 13).

19)   ה, ב — לגירסת הר"ח.

20)   תהלים ה, ה. וראה לקו"ת במדבר ג', סע"ג. וש"נ.

21)   דיום ב' דר"ה פ"ג (לעיל ע' 5 ואילך).

22)   ד"ה הנ"ל תרצ"ו (סה"מ תרצ"ו ע' 31).

23)   ר"פ נצבים.

24)   ראה לקו"ת ר"פ נצבים. לקו"ש ח"ד ע' 1411 ואילך.

25)   סה"ש קיץ ה'ת"ש ע' 3. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שלז (נעתק ב"היום יום" ו תשרי). ובכ"מ.

26)   ראה עוקצין בסופה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)